שתף קטע נבחר

המלך ארתור: הקשר שהצליח להיכנס לנעליים של צ'אבי

"הכדור חוזר לקופר": הברזילאי של ברצלונה כבר זוכה להשוואות מחמיאות, אבל למרות שהדרך לרמתו של האליל המקומי עוד ארוכה, תמיד יש תחושה שהשניים גדלו באותו מקום, אצל אותו מורה. עם מנטליות של גבר בגוף של ילד, דיוק במסירה ויכולת מדהימה להשתחרר מלחץ, הוא בהחלט נראה בכיוון הנכון

 

השער האחרון של ברצלונה במשחק הגביע מול סביליה שלשום (רביעי) היה כולו אומנות קבוצתית. הכדור עבר מצד לצד, כל נגיעה הייתה רכה ומדויקת, כל החלטה הייתה מפרגנת. לאו מסי, איך לא, הבקיע בסיום המהלך הקבוצתי המדהים, אבל אם מחפשים דווקא מהלך אישי ששווה התמקדות מאותו המשחק, הזרקור צריך ללכת לכיוון השחקן שהוחלף ממש לפני השער הגדול, ארתור. המלך ארתור.

 

לטבלת הליגה הספרדית

 

הקשר הברזילאי, וזאת כולם ראו מהיום הראשון שלו בברצלונה, יודע לשלוט בקצב המשחק, להזיז את הכדור במסירות קצרות, אבל ב-1:6 על סביליה, תוצאה בעלת משמעות מיוחדת בברצלונה, הוא הוסיף דובדבן בדמות בישול מבריק לאיבן ראקיטיץ'. ארתור עמד מעט מחוץ לעיגול האמצע. הכדור שמסר עבר בין שמונה שחקנים בלבן. ראקיטיץ' בקושי היה צריך לגעת בכדור כדי להבקיע.

 

ארתור בפעולה (צילום: AP)
ארתור. מבריק(צילום: AP)

 

כבר חודשים שמשווים את ארתור לצ'אבי, ואחרי המשחק מול סביליה, ההשוואות אף התגברו. הדרך לצ'אבי עדיין ארוכה, אבל כן אפשר לומר שנדמה כי השניים גדלו בדיוק באותו מקום ואצל אותם המורים. זה לא נכון, כמובן, אבל הסגנון נותן תחושה שכן, כי ארתור, כמו צ'אבי בזמנו, בעיקר גורם לתסכול אצל היריבה.

 

לא מדובר בתסכול כמו זה שיוצר מסי, כשחצי קבוצה מנסה לעצור אותו ללא הצלחה, אלא תסכול כמו במשחק בין ילדים, או כמו במשחק מחשב, בו צד אחד לא מצליח לגעת בכדור למשך דקות ארוכות. היריבה מנסה להשיג את הכדור, ללחוץ, לארתור זה ממש לא מפריע. הוא יחסום את השחקן הלוחץ עם הגוף, ימנע ממנו להתקרב לכדור, ותוך כדי יהיה עם הראש למעלה כדי לדעת לאן תלך המסירה הבאה. סליחה, לא רק הבאה אלא הוא כבר יודע באותו הרגע לאן צריך לנוע כדי להיות זמין לקבל שוב את הכדור. יותר מכך, כשליריב נמאס והוא עושה טעות קטנה ארתור ינצל זאת לטובתו ויימצא את הפרצה להכניס את הכדור לעמדה קדמית.

 

את הדברים האלה היה אפשר לראות במשחק הליגה האחרון בג'ירונה. בארסה לא שיחקה מדהים, אבל כשארתור נכנס היא נראתה אחרת. בחצי שעה הוא חילק 35 מסירות, לקח את כל המאבקים ההתקפיים וההגנתיים אליהם נכנס, למעט אחד, חטף ושלח כדורים לרחבה. "היו לנו קשיים כי לחצו אותנו גבוה ולא תמיד הצלחנו לשבור את הלחץ הזה", אמר ארנסטו ואלוורדה אחרי המשחק. "איבודי הכדור במקרים האלה הובילו למצבים הטובים ביותר של ג'ירונה, אבל כשארתור נכנס פתאום הייתה לנו את היכולת לשמור על הכדור כמו שצריך".

 

ארתור ופיליפה קוטיניו חוגגים (צילום: AP)
חוגג עם קוטיניו. מושבה ברזילאית בברצלונה(צילום: AP)

 

94.4 - זה אחוז הדיוק של ארתור במסירה, הגבוה ביותר בכל אירופה, כשאחריו טוני קרוס מריאל מדריד וג'ורג'יניו של צ'לסי. הוא מחלק מסירה בכל 50 שניות במשחק, כולל הזמן שברצלונה בהגנה, וזאת כשהוא בן 22 בלבד. שחקן בסגנון הזה לרוב רק משתבח עם הגיל ופה נכנס פרמטר שלא מדברים עליו מספיק בהקשר לארתור, המנטליות.

 

בקיץ, כשארתור הגיע לקבוצה ובתקשורת הקטלאנית רצו לכתוב עליו כמה שיותר, התקשרו עיתונאים רבים לג'וניור צ'אבארה, אחד מאנשי הסקאוטינג המפורסמים בדרום אמריקה, שעבד שנים עבור יובנטוס וכיום אחראי על התקדמות השחקנים הצעירים בגרמיו, הקבוצה ממנה הגיע ארתור. "אחד העיתונאים שאל אותי כמה זמן ייקח לארתור להסתגל למועדון", סיפר לאחרונה צ'אבארה. "הוא שאל אם לדעתי זה ייקח שנתיים או שלוש, אבל הסברתי שזה יקרה מהר, תוך חודשים בודדים. צחקו עליי, אמרו לי שבברצלונה זה בלתי אפשרי, אבל צדקתי, כיוון שאם יש לארתור חוזקה אחת גדולה יותר מהטכניקה זה הכוח המנטלי שלו. הוא תמיד היה גבר בגוף של ילד".

 

הגבר הזה אולי לא מאיים מספיק על השער, ויש עוד מקום לשיפור בפרמטרים שונים, אבל 31 מיליון אירו, הסכום ששילמה בארסה עבורו, נראה היום מצחיק. סכום קטנטן עבור משחרר הלחצים של ברצלונה, עבור המלך ארתור.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים