שתף קטע נבחר

"אוהד הפועל צעק לי "משתין על קבר אביך', אין טיפת כבוד"

יממה אחרי הדרבי התל-אביבי, רגב פנאן עדיין נסער בעקבות העימות שלו עם האוהדים האדומים במחצית: "הגיע שאתנפל עליהם, אבל הסתפקתי במבט. הייתי מותש לחלוטין, המשפחה שלי לוקחת את זה קשה מאוד"

 

 

ביום שאחרי הדרבי התל-אביבי (86:95 למכבי ת"א), מאמן הכושר של הצהובים, רגב פנאן (36), הבן של מוני פנאן, עדיין נסער מהעימות שלו עם אוהדי האדומים בהפסקת המשחק. פנאן הכין את הכדורים לעליית שחקני הקבוצה לחימום, ואז הושלכו לעברו מצת ושתי כוסות, שהרטיבו את המשטח.

 

פנאן מצא את עצמו מתעמת בפעם המי יודע כמה מאז מותו הטראגי של אביו, מוני, עם אוהדי היריבה העירונית בלי שהוא מעוניין בזה.

 

פנאן. אירוע מכוער (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
פנאן. אירוע מכוער(צילום: עוז מועלם)

 

מיד לאחר המשחק הטלפון הסלולרי שלו לא הפסיק לצלצל. בין המתקשרים היו גם כמה אוהדי הפועל ת"א שביקשו לעודדו, וכמובן הרבה מכביסטים. כמי שגדל בבית של המנהל המיתולוגי בזמנו של מכבי ת"א, הוא מכיר מגיל קטן את כל השנאות והעימותים בין הצהובים לאדומים. "מה אומרת היריבות הזו למדתי על בשרי לראשונה בגיל 12, לפני 24 שנים בערך, כשחזרתי בלילה אחרי משחק ההפסד (נגד הפועל גליל-עליון בעונת הדובדבנים), לשדה דב בטיסה ממחניים, ומאות מאוהדי הפועל ת"א, שבעי נקמה שהפסדנו, המתינו לקבוצה בשדה התעופה.

 

"באותו מעמד פגעו ברכבו של שמעון מזרחי. כבר כילד ידעתי שלא קיימת אהבה גדולה בין שני המועדונים, אבל לא תיארתי לי כי זה ייגרר לממדים כאלה שיתלשו ממני את הצעיף הצהוב וישרפו אותו. זה היה הרושם הראשוני שלי כילד ממערכת היחסים העכורה, אבל לאורך השנים היא לא השתנתה אלא נהייתה רק יותר גרועה.

 

"אז זה היה נגד מכבי, אבל מאז מותו של מוני זה חילול זכרו של אבא. הנאצות שחוזרות ממשחק למשחק מגעילות אותי. אחד האוהדים אמר לי משהו שמבחינתי הוא נוראי: 'אני משתין על הקבר של אבא שלך'. אין טיפה כבוד למת. נתתי בו מבט של זעם, היה מגיע שאתנפל עליו, אבל אני הסתפקתי במבט".

 

אוהדי הפועל תל אביב (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
אוהדי הפועל תל אביב(צילום: טל שחר)

 

מה כל זה עושה לך?

"מצד אחד אני לא מגיב וגם לא נותן לאנשים את העונג הזה. הם לא יודעים, או לא רוצים לדעת, או לא מבינים מה אני מרגיש כשאני נכנס לאולם ושומע אותם. זו תחושה הכי נוראית שיכולה להיות, אתה מנסה להיות מרוכז ולא מצליח, אתה רוצה להיות מרוכז, לעבוד, אבל זה נורא מורכב וקשה. אתה לא מצליח לנטרל את עצמך מההתנהלות הבלתי נתפסת הזו".

 

כשכל זה עבר והמשחק חודש, איך הרגשת?

"מותש לחלוטין, לא קל לעבור את כל זה. התיישבתי על הכסא וניסיתי להעסיק את עצמי עם הנעשה על המגרש".

 

כבן גאה באביו איתו הגעת לאורך השנים לכל האולמות והמגרשים, מה זה עושה לך?

"קודם כל אני מתגעגע אליו מאוד. לצערי, או יותר נכון למזלי, הוא לא שם כדי לשמוע את כל זה. אני זוכר כשהגעתי איתו לאוסישקין כבר שם חשתי בכל העוינות הזו. אחרי שאתה מאבד מישהו אתה נשאר עם הגעגועים אל האיש ואלו געגועים עזים. לא אגיד לך שלא קיימים אנשים שאיני אוהב, ישנם כאלה, אבל אני לא מדמה את עצמי נוהג כמוהם. להגיד לך שכל זה מפתיע אותי, לא".

 

פנאן בהלוויית אביו (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
פנאן בהלוויית אביו(צילום: אבי מועלם)

 

מה זה עושה בבית לילדים?

"למזלי הם לא ראו ולא שמעו, אין סיכוי שאביא אותם לדרבי וברגע שלא ראו הם לא מודעים לכך".

 

ושאר המשפחה?

"אימא שלי, אחותי ואשתי לוקחים זאת קשה יותר, כי הן רואות כמה זה משפיע עלי".

 

פנאן הוסיף: "אני זוכה לתמיכה רחבה במועדון, ברחוב, מקבוצות נוספות וגם מכמה מאוהדי הפועל ת"א. זה מאוד מחזק ועוד יותר מחזק כאשר כמה מאוהדי הפועל ת"א שולחים מילה טובה. במצב אליו גוררים אותי אני זקוק לזה, בעיקר אחרי שפלוני צועק לעברי: 'אבא שלך תלה את עצמו', וממשיך ועושה לי סימן של תלייה. באותו רגע אני שוכח מהתומכים אלא רק על הרע".

 

נכנסנו לשנה אזרחית חדשה, אתה חושב שב-2018 דברים יראו אחרת?

"לא בהכרח כי לא נעשה הרבה כדי לעצור את זה. לפני שנה אחרי שאגות דומות, הוזמנתי להעיד בבית הדין, הבעתי אז את דעתי, אבל הדיינים לא ידעו על מה אני מדבר". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים