פורשה במחיר של פיקנטו

השבוע עמדה נטלי טאץ' ברמזור בתל־אביב. "הייתי עם חלונות סגורים ופתאום משהו גרם לי לסובב את הראש שמאלה", היא מספרת. "ראיתי בחור שיצא מהאוטו שלו וצילם אותי ואת האוטו. עם האוטו הזה אני רגילה לקבל תגובות, בעיקר מגברים שפותחים חלון ושואלים כמה כוחות סוס יש לו. אבל כזה דבר עוד לא קרה לי". טאץ' (30) היא כנראה הנהגת היחידה בארץ בפורשה 944 קלאסית. "כבר התרגלתי לזה שאין לה הגה כוח, דווקא הגיר הרגיל לא היה עניין, היו לי מכוניות ידניות גם לפני כן. מבחינתי זה האוטו".

"ראיתי בחור שיצא מהאוטו שלו וצילם אותי ואת האוטו"(דניאל שוגול)

פורשה היא יצרנית רכב שמכוניותיה מהנחשקות בעולם. מי שהחלה את דרכה כיצרנית מכוניות ספורט והוקמה בידי בני משפחתו של יוצר החיפושית פרדיננד פורשה, צברה הישגים על מסלול המירוצים ואת הערכת חובבי הגה לטכנולוגיה, לביצועים ולהנדסה הגרמנית. רק 99 ישראלים רכשו פורשה בארבעת החודשים הראשונים של השנה, בעיקר כי לנחשקות יש מחיר: החל מ-485 אלף שקל, מחיר שרחוק מלהיות עממי.

ולמרות זאת, כמה עשרות ישראלים נוהגים היום בפורשה שהגיעו לארץ בשנים האחרונות, במחירים של 60־70 אלף שקל בדרך כלל. כמו קיה פיקנטו חדשה. מדובר בסגירת "חור" בהרכב המכוניות בכבישים שלנו: היבוא הסדיר של פורשה לישראל החל רק ב-1995, ולפני כן יובאו מכוניות מעטות ביבוא אישי. קשה היה למצוא פורשה משומשת בעלות עממית בלוחות של כלי רכב משומשים בארץ.

משרד התחבורה מאפשר יבוא אישי של מכוניות בנות עד שנתיים, או מכוניות אספנות בנות יותר מ-30 שנה. אולם מדובר בהליך מורכב של איתור הרכב בחו"ל, שילוחו לארץ, שחרור ממכס, והרבה ביורוקרטיה בדרך - מול משרד התחבורה, רשות המסים וחברת השילוח. משימה לא פשוטה עבור אדם מהיישוב שבסך הכל רוצה להגשים חלום מוטורי.

וכאן שינה האינטרנט את פני הדברים. אתרי הלוחות מקלים על מי שיושב מול מחשב או סלולרי בישראל, לחפש בלחיצת כפתור מציאות באירופה או בצפון אמריקה. רוב הרכישות מתבצעות מארה"ב, גם במקרה של דגמים אירופיים, שם מחירי המשומשים זולים יותר, מספיק כדי לספוג עלויות הובלה יקרות יותר.

לאור הביקוש נכנסו לתמונה חברות שמציעות למעוניינים לטפל בכל ענייני ההובלה והטופסולוגיה. Ushopsmotors היא הגדולה שבהן. באתר שלה היא מאפשרת לבצע חיפוש ממוקד בין לוחות הרשת הגדולים בארה"ב, ולספק לכל מכונית הערכת מחיר מיידית, כולל עלות ההובלה, המסים ואף בדיקות למצב הרכב, לבדוק האם הוא באמת במצב שהבטיח מוכר הרכב. עלות השירות וההובלה: 3,650 דולר למכונית, 1,800 דולר לאופנוע.

"עד היום הבאנו לארץ 800 מכוניות ואופנועים קלאסיים, מתוכם יותר מ-30 פורשה 944", אומר המנכ"ל, ירון בן אלי, שבעצמו נוהג ב-911 קלאסית היקרה יותר, שייבא לעצמו. "היום כבר אפשר לייבא את דגמי 88' המעודכנים יותר. מי שמביא בעצמו רכב מחו"ל מרגיש שהוא יד ראשונה, עם החוויה של הבחירה וההמתנה שנמשכת כחודשיים, בזמן שהרכב משונע מהמוכר למרכז הלוגיסטי שלנו, ומשם באונייה לישראל".

"מכונית עם נוכחות"

איך הפכה דווקא ה-944 ללהיט? זו הייתה הפורשה הנמכרת ביותר לזמנה, והיא התבססה על ה-924, שתוכננה במקור בידי פורשה עבור פולקסווגן. כאשר הגיע זמן הייצור, ויתרה עליה פולקסווגן והפכה לקבלנית משנה, שייצרה אותה עבור פורשה. כ-150 אלף יחידות 924 יוצרו לפני שהמכונית שודרגה ל-944 ב-1983. היו לה הנעה אחורית קלאסית, ביצועים טובים לזמנה, 9 שניות מ־0 ל-100 קמ"ש אפילו בדגם ה-2.5 ליטר בנזין הבסיסי (150 כ"ס), בחירה בין גיר חמישה הילוכים ידני לשלושה הילוכים אוטומטי, מבנה ארבעה מושבים שימושי והתנהגות כביש מהנה. היא הייתה זולה משמעותית ובעיקר קלה ובטוחה יותר לנהיגה מה-911, הדגם המפורסם ביותר של פורשה. מדגמי 1987 יש כבר מערך בטיחות מודרני, יותר מעשור לפני מכוניות עממיות, עם מערכת ABS ושתי כריות אוויר.

באתר יושופס מוטורס אפשר היה למצוא אתמול בלילה 944 מודל 86', אוטומטית, לבנה, עם 148 אלף ק"מ, שלפי המוכר מספרינגפילד מיזורי שבארה"ב, המתינה במוסך סגור בארבע השנים האחרונות. יש כמה תיקונים קלים שצריך לעשות, כמו להחליף את חלון הנוסע, אבל המחיר הוא רק 4,500 דולר. ללקוח ישראלי הוא צומח ל-56 אלף שקל, עם מסים בשיעור זהה לזה של מכונית חדשה, עלויות הובלה ואגרות. ויש גם דגמי טורבו מ-1988, עם 220 כ"ס במחירים של יותר מ-150 אלף שקל.

"בדגמים הבסיסיים, המחירים נעים בין 35־40 אלף שקל לרכב שדורש השקעה נוספת, 50־60 אלף שקל לרכב טוב, ו־80־90 לרכב במצב באמת מצוין", אומר בן אלי. המחירים כבר התחילו לעלות, אחרי ש-911 בסיסית מהשנים האלה עברה קפיצה דומה לפני כמה שנים, מ-15 אלף דולר בארה"ב לפני ארבע שנים ל-60 אלף דולר היום, ויותר מחצי מיליון שקל למחיר כאן בארץ".

בעלי ה-944 מתחלקים לכאלה שנוהגים בה בעיקר בסופי שבוע לבין כאלה שמשתמשים בה ביומיום, עם המגבלה שחלה על רכבי אספנות, שאוסרת נהיגה בין השעות 7 עד 9 בבוקר, בתמורה למחיר מוזל לביטוח החובה, 430 שקל לשנה בלבד. רכבי "דיילי" הן נקראות.

בוריס גולדברג (34), בן הזוג של נטלי, מתכנן ומעצב תעשייתי, רכש לפני שלוש שנים את הפורשה מודל 1983 שמשמשת את שניהם: "זאת הייתה הגשמת חלום. זו מכונית שיש לה נוכחות. כבר קרה שנהג פרארי עצר לידי ברמזור והרים אצבע למעלה בהערכה. אני נוסע בה לעבודה וגם לטיולים. בשלי אין הגה כוח, שיש בהרבה אחרות, אבל למרות הגיל יש לה מזגן, חלונות חשמליים ואפילו מראות חשמליות. קניתי אותה ממישהו שבעצמו רכש מאיביי כמה שנים קודם. העדפתי מכונית שנמצאת כבר בארץ ואני יכול לבדוק את מצבה ביסודיות לפני הקנייה, והעדפתי לשלם יותר מאשר על מציאות באיביי. יש לי גם חברים שנסעו בעצמם לארה"ב, רכשו 944, עשו לה יישור קו במוסך, ויצאו איתה לטיול לפני שהעמיסו אותה על מכולה בדרך לארץ".

כמה עולה האחזקה?

לבעלי ה-944 אספנות יש מועדון פעיל מאוד, שחבריו סייעו לנו בהכנת הכתבה. הם יוצאים יחד לטיולים ומחליפים ביניהם מידע על בעלי מקצוע וחלפים זמינים. "יש לנו כמעט 40 חברים, מכל גוני מדינת ישראל מגיל 24 עד 50 פלוס: הייטקיסטים, עצמאים, אנשי צבא ונהגי מרוצים", מספר מנהל המועדון דוד חסון (30), מנהל מערכות מנס ציונה.

חסון פינטז בכלל על דודג' וייפר, אבל עד שזו תיכנס לסטטוס אספנות, בחר ב-944 מודל 1985. "זאת המכונית העיקרית שלי, אני יוצא לעבודה מוקדם ומגיע לפני שבע בבוקר. את אשתי הצלחתי לשכנע כי יש שני מושבים לילדים מאחור ובגאז' נהדר לקניות, והיא מפרגנת לשיגעון שלי".

וכמה עולה להחזיק פורשה משומשת? הרבה יותר זול מאחת חדשה ורק קצת יותר ממשפחתית ממוצעת. טיפול רגיל יעלה כאלף שקל. רוב חברי המועדון מזמינים מאתרים בחו"ל את קיט הטיפול והשמן, כדי להוזיל עלויות. טיפול טיימינג כולל עבודה יעלה כ־2,200 שקל, ובמחיר דומה יעלה רדיאטור. רפידות קדמיות כ-1,200 שקל ואחוריות 800 שקל, לפני עבודה. רק מצמד יהיה מכה בכיס, עם עלות של כ-7,000 שקל כולל עבודה רבה. ביטוח צד ג' עולה 450 שקל לשנה, ומחיר המקיף הוא 1.8% מערך הרכב, לפי הערכת שמאי. הצמיגים דווקא לא יקרים, בזכות מידות צמיגים שפעם היו רק במכוניות ספורט והיום בכל מכונית משפחתית, עם חישוקי "15 ו־"16 אפשר למצוא רביעייה איכותית בפחות מ־1,500 שקל.

"האחזקה לא יקרה מזו של מכונית משפחתית, ולא חייבים ידע טכני מוקדם", אומר דן הרמן (52), מהנדס רכב מרמת השרון וראש ההתמחות בהנדסת רכב באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א, שמחזיק 944 מודל 83'. "אבל צריך להיות מעורב יותר, לדעת להזמין חלקים מחו"ל ולהקשיב לאוטו. אני מחזיק אותה כבר חמש שנים ומעולם לא קרה שהיא לא הניעה. יש הרבה חלפים משותפים עם פולקסווגן ואודי. החלפתי את ידית דלת הנהג וגיליתי שהיא זהה לזו של גולף. למרות שזו כבר מכונית בת יותר מ־30, היא די מודרנית וגם שימושית. כשהבנות שלי היו צעירות יותר הן נכנסו במושב האחורי. היום כבר צפוף להן. צריך לזכור שאם משהו מתקלקל, לא בטוח שיהיה לו בארץ חלף זמין. לכן אני פחות מפחד מגניבה, יותר ממכות בחנייה".

עוד יתרון של ה-944 הוא חלון השמש הגדול שאפשר להסירו כליל ולקבל מעין מכונית פתוחה. ארז ליבן (33), נהג מירוצים ומדריך נהיגה מאשדוד, נוהג כבר שנתיים בפורשה שרכש מישראלי שהחזיק אותה באירופה. "נסעתי להביא אותה, וקפצתי איתה למסלול הנורבורגרינג בגרמניה. היה נהדר לנהוג איתה שם, אבל חזרתי ברכבת כי האלטרנטור הלך. בסופו של דבר, זאת מכונית בת 30 פלוס ויש לה בלאי. היתרון שהיא די פשוטה וכל מכונאי שמכיר ב.מ.וו ומרצדס מאותן שנים יידע לטפל בה".

זו גם מכונית הנעה אחורית חזקה, בלי אביזרי בטיחות מודרניים. נהג ממוצע יסתדר איתה בכביש רטוב?

"יצא לי לנהוג כבר בכמה מכוניות בחיי, זו מכונית מאוד מהנה, מאוזנת, ובאמת מי שלא מספיק מודע יכול להגיע איתה למצבים לא נעימים בכביש. זאת לא מכונית לשופוני. צריך לכבד אותה ולאהוב לנהוג. מי שרוצה סמל סטטוס, היא לא בשבילו".