שתף קטע נבחר

ונזכור את כולם

ביום הזיכרון לחללי צה”ל ייערך ב-JCC באפר ווסט סייד ערב השירה ‘שרים וזוכרים’. היוזם, משה בונן, מסביר איך הפך הערב משירה בסלון לאירוע המרכזי בעיר

יום הזיכרון מזכיר לכולנו שהפצע תמיד נשאר פתוח. האבל הלאומי הוא של כולנו. אין שם שמאל וימין, דתיים או חילונים, אין בו מרכז או פריפרייה או מעבר לים. לכל אחד מאיתנו יש את השמות שהוא מכיר, את האירועים שהוא לא ישכח, את המנגינה שנוגעת בדיוק במקום הזה שלעולם לא מגליד. המנגינה הזו כבר מזמן הפכה להיות חלק מהזיכרון. בישראל בשנים האחרונות, לצד טקסי הזיכרון הרשמיים, השיקו את פרויקט 'שרים בכיכר' בו מתאספים המונים להאזין לשירי הזיכרון, על כל התמונות והסיפורים שמאחוריהם.

 

במקביל נולדה יוזמה דומה גם כאן, בניו יורק. המוזיקאי משה בונן, לשעבר מבכירי גל"צ, הפיק את ערב 'שרים וזוכרים', ערב שירה שהפך למסורת שנתית. "את הערב הראשון עוד אירחתי אצלי בבית", מספר בונן. "הרגשתי שגם מרחוק אני ועוד רבים כמוני, רוצים להתכנס ולהתחבר ליום הזה. הרעיון הגיע מתחושת מיצוי של טקסים. הרצון להכנס, להיזכר לא חייב להיות שזור בטקס".

 

לפני שש שנים הייתה זו הפעם הראשונה שהחליט לקבץ כמה שירי זיכרון ולהזמין כמה חברים לביתו לערב שירה וסיפורים. "הזמנתי כמה אנשים ולקחתי בחשבון שככל הנראה לא כולם יגיעו. בסוף הגיעו הרבה יותר". אחרי שעשרות אורחים הצטופפו אצל בונן בבית לערב הזיכרון הוא הבין שבשנה הבאה יצטרכו היכל גדול יותר. מאז ערבי 'שרים וזוכרים' נערכים מדי שנה במרכז ה-JCC של האפר ווסט סייד במקביל לערבי הזיכרון בארץ.

 

בונן בערב הזיכרון בשנה שעברה. "שירים מזכירים לנו דווקא כאן את הזכרונות משם".  ()
בונן בערב הזיכרון בשנה שעברה. "שירים מזכירים לנו דווקא כאן את הזכרונות משם".

 

הערבים מיועדים לקהל ישראלי שהולך ומתרחב מדי שנה. "מגיעים 200-300 ישראלים כל שנה", מספר בונן. "אנחנו ממליצים להרשם מראש, בסך הכל 5 דולר לאדם לכיסוי הערב, זה כמובן אירוע ללא מטרות רווח".

בכל שנה מצטרפים מוזיקאים נוספים. השנה, לצידו של משה שינגן בפסנתר ובוזוקי וינחה את הערב לצד סיפורים סביב השירים, ינגנו זיו שלו על הגיטרה, ליאור קורן על הבס ולצידו בשירה הזמרת שירה אברבוך. הוא מדגיש שלא מדובר בהופעה. "זהו ערב שירה כי אני לא חושב שזה ערב להופיע בו. זה ערב אינטימי, של כולנו, ערב של התכנסות, אנשים באים להתחבר דרך השירים.כולם מרגישים שהם חייבים לעצור ביום הזה וערב שירה כזה מחדד את זה לכולנו. באופן כללי", הוא מוסיף, "אני חושב ששירים הם יומני מסע. הם סיפור שהולך איתנו כל חיינו. שירים מזכירים לנו, דווקא כאן את הזכרונות משם, הם מאחדים, מקרבים, מנחמים, מעציבים. יש מכלול של רגשות. העניין הוא שזה גם לא טקס ממלכתי, להיפך, הוא במהות איננו טקסי. הוא טקס שמחפש ומתעמק בסיפורים הקטנים. הוא אלטרנטיבי”.

 

"טקס שמתעמק בסיפורים הקטנים". בונן  ()
"טקס שמתעמק בסיפורים הקטנים". בונן

 

את השירים בחרו בונן וחבריו. מדי שנה מעלים שירים שונים שלא כולם קשורים באופן ישיר לסיפורי מלחמה וימי זיכרון. "אנחנו מדינה כזו שהרבה שירים יפים ושקטים הפכו ברבות השנים לשירי יום הזיכרון. רבים מהם קשורים באופן ישיר או עקיף ויש הרבה שירים שהם כמו נבואות. השירים נבחרים במידה רבה מתוך מה שאנחנו מתחברים אליו, אני ושירה והנגנים. יש שירים שאני מאוד מחובר אליהם. "לילה לא שקט" למשל, שיר שיש מאחוריו את סיפורו של מירון, חברו הטייס של ארצי שנהרג מטיל לפני הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים, שירים כמו החיטה צומחת שוב עצוב למות באמצע התמוז ועוד רבים".

 

המופע ייערך כשעתיים בדיוק ומומלץ להרשם מראש ולהגיע עד 7:45.

להרשמה הקליקו כאן

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
צילום: גיל יוחנן
מומלצים