רוני רוזנטל - בשירות הוד מלכותה

כשסיפרתי לנהג המונית שלקח אותי מתחנת הרכבת למרסיסייד שהגעתי מישראל, הוא התרגש ועצר בצד. השאלה הראשונה שלו הייתה אם אני מכיר את רוני רוזנטל. עניתי שכן, וההתרגשות גדלה כפליים. "איזה שחקן גדול", הוא התלהב. "רוזנטל תמיד היה שם בשביל ליברפול. את האליפות האחרונה עד היום, ב-1990, הוא הביא לנו. היה לו כל מה שצריך, מהירות, נחישות בעיטה חזקה והרבה רצון להצליח. אני אוהד של הקבוצה משנות השישים, ואני זוכר שהיה לנו גם את הישראלי אבי כהן, אבל מבחינתי רוזנטל היה הרבה יותר משמעותי. תגיד מה הוא עושה היום? הוא מאמן? הוא קשור בכלל לכדורגל?"
בטוח שבשנים האחרונות גם רבים מאוהדי הכדורגל בארץ תהו מה עושה רוני רוזנטל בימים אלו. אז ככה: רוזנטל הוא סוכן שחקנים בלונדון, העיר שמעולם לא עזב. "טוב לי בלונדון. אני עושה את הדברים שאני אוהב לעשות. אשתי ננסי היא בלגית, ולכן הרבה יותר קל לה להיות בקשר עם המשפחה שלה. הילדים שלי גדלים ומקבלים חינוך טוב, והכל כאן מושלם", אומר רוני רוזנטל בראיון מיוחד ל-ynet.

מקבל מכתבי מעריצים מליברפול

רוזנטל שיחק כדורגל מקצועני עשרים שנה, ואת רוב הקריירה הבוגרת שלו עשה מעבר לים. אחרי קריירה מרשימה במכבי חיפה, הוא עבר לבלגיה, שם שיחק בקבוצות פ.צ ברוז' וסנטנדרד ליאז'. משם חצה את התעלה לאנגליה. הוא הגיע לליברפול במהלך עונת 89-90, ובמשחק הראשון שלו כבש שני שערים מכריעים, ואף זכה לכינוי שילווה אותו מאז בבריטניה, "רוקט רוני". עד תום העונה, כבש רוני תשעה שערים והביא במו רגליו את האליפות לקני דאגליש, מאמן ליברפול דאז. ליברפול רכשה את רוזנטל בתום העונה בסכום דמיוני (אז) של מיליון פאונד, והוא הפך לשחקן של קבע בהרכב.
במהלך עונת 91-92 פרש דאלגליש, וגרהאם סונס, שהחליף אותו ליד הקווים, לא ספר את רוני. "היה לי מקום טוב בהרכב של ליברפול, ואז פתאום החליפו מאמן והכל התהפך", נזכר רוזנטל. "החלטתי להמשיך הלאה, וכשהגיעה הצעה טובה עברתי לטוטנהאם ולאחר מכן לווטפורד, שבה שיחקתי עד הפרישה. היום אני יכול להסתכל אחורה ללא כל חרטה. אני חושב שהצלחתי למצות את המירב מהקריירה שלי".

- אתה עדיין בקשר עם ליברפול?

"בוודאי. אני עדיין מקבל מהם מכתבים של מעריצים שנשלחים למועדון. חוץ מזה, אני משוחח עם אנשים בקבוצה מדי פעם והולך למשחקים. אני יכול לומר שאפילו בלונדון ניגשים אלי ברחוב אוהדים שעדיין זוכרים את האליפות של ליברפול מהעשור הקודם".

השחקן הישראלי לא מספיק טוב לאנגליה. נקודה.

למעט רוזנטל וברקוביץ', קשה לומר שהישראלים היו להיט באנגליה. רוב השחקנים שהגיעו למולדת הכדורגל אפילו לא הספיקו לעבור מהמלון של הקבוצה לדירה משלהם, וכבר המריאו בחזרה לנתב"ג. רוזנטל חובש לרגע את הכובע של סוכן השחקנים כדי לתאר את התופעה: "תראה, כשאתה רוצה להביא שחקן ישראלי לאנגליה, לאף אחד זה לא מזיז. כשאתה מביא שחקן צרפתי, מסתכלים על הסטטיסטיקה, על ההופעות בנבחרת ועל הביצועים שלו. לגבי הישראלים זה לא כך. הם רואים את כל הדוגמאות שקרו בעבר ונזהרים".

- יכול להיות שהכדורגלן הישראלי לא יכול לשחק באנגליה?

"אני יודע שהכדורגלן הישראלי לא יכול לשחק בליגה הראשונה באנגליה. הרמה גבוהה מדי בשבילו. תראה היכן הוא משחק בדרך כלל, בליגת העל בישראל. ההבדלים ברמות גדולים מדי".

- אולי חסר לו משהו מנטלי כדי לעשות את ההפרדה בין מעמד הכוכב בארץ למעמד של שחקן ספסל באנגליה?

"בהחלט. המרכיב החשוב ביותר בכדורגל הוא הראש. אתה חייב לדעת שבאנגליה הדברים נעשים אחרת, לצאת מהראש של כוכב בעיתונים בישראל, ולהבין שאתה נלחם כל אימון על המקום שלך במשחק הבא".
"יש כאן שחקנים שעלו מיליוני דולרים ויושבים על הספסל. אבל הישראלי לא יכול לעשות את זה. הוא מאמין שהוא כוכב גדול בגלל מה שכתבו עליו בעיתונים. לתקשורת בישראל יש חלק גדול בהאדרת שמו של הכדורגלן ורמת הכדורגל בארץ, עד שבסוף זה מתפוצץ לכולם בפנים. מעבר לכל, אי אפשר להתעלם מכך שרוב הישראלים לא חזקים מספיק מבחינה פיזית. אז נכון שיש יוצאים מהכלל כמו אייל ברקוביץ', שהוא כזה כשרון נדיר עד שהוא מצליח להתגבר על בעיית הפיזיות, אבל רוב הישראלים הם לא ברקוביץ'".

- אז כנראה שאנחנו לא טובים כמו שמספרים לנו בטלוויזיה ובעיתונות.

"לעיתונות היום יש חלק גדול בדבר הזה שנקרא כדורגל. באיזשהו מקום, היא קובעת מי הכוכבים ומי אלו שלא ישחקו יותר. בישראל זה יותר בולט, מכיוון שאצלנו כל דבר יוצא מפרופורציה, לטובה ולרעה. יכול להיות שבסופו של דבר אנחנו פחות טובים ממה שאנחנו חושבים. הראיה הטובה ביותר לכך היא שאנחנו לא מצליחים להגיע לגביע העולם או לאליפות אירופה".

- אתה רואה היום מישהו שיכול להצליח?

"אני מזהה בעידן טל את מה שהיה לי. יש לו את הנחישות והאופי לשבת על הספסל ולחכות להזדמנות המתאימה כדי להצליח. אבל גם הוא יגיע לפרשת דרכים שבה הוא יהיה חייב להחליט אם הוא רוצה להמשיך ולשבת על הספסל או לנסות את מזלו במקום אחר".

השחקנים מפרשת נערות הליווי היו חייבים ללכת

רוזנטל יודע על מה הוא מדבר כשהוא עוסק בכשלונות הנבחרת. כחלוץ בנבחרת הוא היה שותף ב-1989 להזדמנות הטובה ביותר להעפיל לטורניר גדול מאז 1970. הנבחרת העפילה לשלב הפיילאוף, אולם הפסידה לקולומביה הגדולה של רנה הגיטה 0:1 וראתה את המונדיאל המשעמם באיטליה בטלוויזיה. מאז ועד היום, מסורת הכמעט נמשכת.

- ראית את המשחקים האחרונים של הנבחרת?

"את רוב המשחקים ראיתי, והצטערתי כמו כולם שהנבחרת לא הצליחה להעפיל לגביע העולם".

- אתה יכול לשים את האצבע על הנקודה שבה אנחנו נכשלים?

"אנחנו פשוט לא מספיק טובים. נקודה. תמיד אומרים שיש דור מוכשר בנבחרת, אבל אולי זה דור שמוכשר למשחקים בישראל ולא להתמודדויות מול נבחרות אירופאיות. הבעיה החמורה היא כמובן שאין לנו חלוץ טוב ובשל. יש כמה שמות כמו יניב קטן או פיני בלילי, אבל אין חלוץ שמספיק מנוסה בהתמודדויות הגדולות".

- אגב, שמעת על פרשת נערות הליווי לפני המשחק מול דנמרק?

"בוודאי".

- אתה היית שייך לקליקה של מכבי חיפה שהייתה ידועה בבילויים הסוערים שלה. אצלכם היו דברים כאלו?

"תראה, אני לא יכול להגיד שלא היו דברים כאלו ואחרים, אבל אני יכול לומר בלב שלם כי אף פעם לא היו דברים מהסוג הזה לפני משחקים. מה כל אחד עושה בזמנו הפרטי זה עניינו, אבל לא לפני משחק, ובטח לא כאשר הנבחרת סגורה בבית מלון".

- האם היה צריך להעניש את את השחקנים המעורבים?

"אין ספק בכלל. הם היו חייבים להיות מורחקים מהנבחרת לצמיתות. אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת ולצפות להמשיך ולייצג את הנבחרת הלאומית. אסור היה לעבור על זה בשתיקה".

בלונדון יש טלוויזיה מצוינת

היום מתעסק רוני רוזנטל בהעברת שחקנים, ולדבריו העסק שלו מתפתח במהירות גדולה מהצפוי. רק בחודשים האחרונים הוא הביא את לוראן לארסנל ואת ז'דרסנקי הקנדי לאברטון. הוא שומר על כושר ומשייף את המבטא האנגלי שלו עד ששרידי העברית נעלמים לחלוטין, ולפגישה בבית קפה קטן בלונדון הוא הגיע במרצדס חדשה. "טוב לי בלונדון", מסכם רוזנטל את מה שכבר ברור. "זה טוב לאשה שלי וטוב לילדים שלי. מעבר לזה, אני יכול לעשות כאן דברים שאני לא יכול לעשות בישראל, בגלל גודל השוק והיצע השחקנים".

- מה עם אימון? למה שלא תחזור לארץ ותיקח איזו קבוצה?

"הגעתי לשלב של רווייה מכדורגל. כשפרשתי החלטתי שבשנים הקרובות אני לא אאמן. אני לא רוצה להיות מחויב מהבוקר עד הערב לקבוצה אחת. היה לי את זה מספיק במשך עשרים שנה".

- אתה בכלל חושב על חזרה לחיות בישראל?

"נכון לעכשיו לא. יש לילדים שלי את החיים שלהם כאן, למרות שהם מבלים כמעט בכל חופשה בארץ. לאשתי נוח מאוד בלונדון, והאמת, גם לי נוח".

- אתה מעודכן בכל מה שקורה בארץ?

"בוודאי. אני קורא עיתונים ורואה חדשות. בעבר עשיתי זאת באופן קבוע, היום אני זה רק מדי פעם. יותר מכל אני מתגעגע לים בחיפה. זה הדבר שחסר לי יותר מכל באנגליה. בנוסף, אני רוצה שבאיזשהו שלב הילדים שלי יספגו קצת יותר מאשר רק חופשות בישראל. אני מאמין שבאיזה שלב בעתיד זה יקרה. עד אז אני כאן".