זוכה אוסקר וירטואלי

המנחה פותח את המעטפה. שקט מתוח משתרר באולם. הוא מקריא את השם: והאוסקר השנה הולך ל... מחיאות כפיים סוערות, אבל במקום שחקן אחד עולים לבמה שני אנשים: איש אפקטים מיוחדים ופרצוף לא מוכר - האיש שעניק את קולו לדמות יצירת מחשב.
זה אולי עדיין לא קרה בטקס האוסקר - אבל הסיטואציה יכולה בהחלט להתרחש מתישהו בשנים הקרובות. השילוב של אנימציה ושחקנים בשר-ודם עבר דרך ארוכה מאז מרי פופינס ואפילו מאז רוג'ר רביט. את הרף החדש מציב כמעט ללא עוררין הפרק החדש בטרילוגיית שר הטבעות: שני הצריחים.
גולום, יצור חצי אנושי, דמות מפתח בסרט ויציר מחשב מכף-רגל ועד ראש, נראה אמיתי לגמרי ומציג משחק אופי משכנע. באחת מסצינות המפתח בסרט הוא ניצב מול המצלמה לבדו, ונושא מונולוג מורכב של כשתי דקות. זה היה יכול להיות מגוחך - אבל זה אמין ומרגש להפליא.
דמויות דיגיטליות שנוצרו על-ידי מחשב הן לא עניין חדש. כבר ב-1993 הציג פארק היורה של סטיבן שפילברג דינוזאורים שנראו אמיתיים לחלוטין, עד השן המחודדת האחרונה. היום האתגר הוא כבר לא ליצור דמויות שייראו מוחשיות - אלא כאלה שיצליחו לשחק, להביע רגש ולתקשר עם השחקנים בשר ודם. גולום עושה זאת היטב.

3 צילומים לכל סצינה

העבודה על הדמות לא היתה פשוטה. היא נמשכה כ-3 שנים, והסתיימה רק לפני כ-5 חודשים. את הגירסה שנראתה לרגע בסרט הקודם, אחוות הטבעת, זרקו אנשי חברת - WETA בית-האפקטים המיוחדים שעובד על שר הטבעות - לפח. הצבע וצורת העור לא נראו להם.
במקור אמור היה גולום להיות יציר מחשב מלא. השחקן אנדי סירקס היה אמור לספק לו רק את הקול. אלא שבחזרה הראשונה הקריא סירקס את הטקסט כשהוא זז ומשחק, ופיטר ג'קסון, הבמאי של הטרילוגיה, החליט להשתמש בו באופן אקטיבי יותר. כל סצינה בשילוב גולום צולמה 3 פעמים: בפעם הראשונה עם סירקס כגולום, בפעם השנייה עם השחקנים שסביבו בלבד, ובפעם השלישית עם סירקס לבדו, בחליפה מיוחדת, עמוסת חיישנים, שהעבירו כל תנועה שלו למחשב. במקביל בנו אנשי ההפקה של ג'קסון דגם תלת-מימדי (Maquette) של גולום, שנסרקה למחשב גם היא.
הדגם שולב עם התנועות של סירקס ועם הסצינות שצולמו. לרוב הושתלה הדמות בסצינות בהן סירקס לא השתתתף, ושאר השחקנים עבדו מול אוויר ריק - שיטה נוחה יותר לאנשי האפקטים. אבל לא פעם התעקש ג'קסון להשתמש בסצינות בהן הופיע סירקס ולהדביק על דמות השחקן את הדמות הדיגיטלית. הסצינות בהן שיחק סירקס שימשו גם את האנימטורים, שעבדו על פניו של גולום. "אגב, במפגש עם סירקס עצמו אחרי בכורת הסרט בפאריז, הדמיון בינו לבין גולום מפתיע. אשתי ראתה את הסרט ומיד זיהתה אותי בו, בהבעות הפנים ובתנועות", הוא מספר.

קרוב רחוק: הג'דיי יודה

מבחינה טכנולוגית הדמות הקולנועית הקרובה ביותר לגולום היא זו של יודה מהסרט האחרון בסידרת מלחמת הכוכבים. באותו סרט הוצג לראשונה הג'דיי דמוי הצפרדע (ג'ורג' לוקאס מגדיר אותו כשילוב בין קרמיט למיס פיגי) כדמות דיגיטלית, ולא כבובה. ב-DVD של הסרט ניתן כבר לראות היום את תהליך הבנייה של הדמות: האנימטורים ישבו עם פרנק אוז, שהפעיל את הבובה בסרטים הקודמים בסדרה, וניסו להבין וליישם בדיוק את האופן בו אוז תפעל אותה, כדי ליצור במחשב את התנועות שביצעה הבובה.
לדוגמה, מכיוון שידו של אוז היתה בתוך ראשה של הבובה, היה מצחו של יודה מתקמט בכל פעם שהוא דיבר, בהתאם לתנועת פרקי אצבעותיו של אוז. האנימטורים דאגו להכניס גם את המאפיין הזה לדמות הדיגיטלית.
בקטע אחר ב-DVD נראות שתי אנימטוריות המתחקרות את לוקאס על צבע דמו של יודה. לא, הוא לא עומד להיפצע בסרט, הן פשוט עבדו על האוזניים שלו, שהן דקיקות למדי, וצבע הדם אמור היה להשפיע על הגוון המדוייק שלהן.
אבל יודה הדיגיטלי נבנה על יכולת התנועה מוגבלת של בובה (וגם התסריט לא דרש ממנו הבעת רגשות מופרזת). לעומת זאת גולום, לדברי הבמאי ג'קסון, מבוסס על יכולת המשחק של סירקס - על מנעד ההבעות והרגשות שלו, והפך לדמות מורכבת בהרבה.
בשיחה עם אנשי האפקטים עלה גם עניין משחקי המחשב והווידיאו המבוססים על הסרט. יוצרי המשחקים, מתברר, ביקרו בסט ואף התייעצו עם יוצרי הסרט לגבי המשחקים. בארי אוסבורן, מפיק הסרט, מספר על קינאה עזה מצד יוצרי המשחקים לנוכח הטכנולוגיה ששימשה את צוות הסרטים. אפשר להבין אותם, אבל מבט על המשחקים החדשים שיוצאים לקראת הסרט מגלה טכנולוגיה מרשימה גם כן - לפחות על פני השטח.
ההישג הגדול של הסרט השני בשר הטבעות הוא לא גרפיקה תלת-מימדית מדהימה או יצורים שזזים בטבעיות, אלא השילוב בין דיגיטלי לאנושי, בבניית יציר מחשב, שמסוגל להעביר דרך הטכנולוגיה רגש אנושי של ממש.

משחקי שר הטבעות: מתקפה כפולה

יציאת הסרט הראשון בסידרה שר הטבעות לא לוותה במבול של משחקים - היצרניות לא היו בטוחות שמדובר בלהיט, ולא רצו להסתכן. אבל עכשיו כולם רוצים להוציא משהו שכתוב עליו שר הטבעות.
אלקטרוניק-ארטס מחזיקה בזכויות למשחקים לפי הסרטים, ואילו הזכויות למשחקים לפי הספרים עצמם נמצאות בידי יוניברסל. שתי החברות פתחו במתקפת משחקים: יוניברסל משגרת את אחוות הטבעת למחשב ולפלייסטיישן 2, ואלקטרוניק ארטס את שני הצריחים לפלייסטיישן 2.
בשני המקרים ברור שמישהו רצה לעשות כסף ומהר. אחוות הטבעת הוא משחק פעולה/הרפתקה, ואילו שני הצריחים הוא משחק פעולה נטו - שני ז'אנרים שבהם קל יחסית לפתח משחק במהירות.
אחוות הטבעת הוא השטחי והמאכזב בין השניים. הגרפיקה התלת-מימדית אמנם מרשימה, אבל המשחקיות מעצבנת. מתחילים את המשחק כפרודו, נושא הטבעת, ומיד נשלחים לסדרת משימות טרחניות, שנמשכות לאורך כל המשחק. בנוסף לפרודו תוכלו לשחק כארגורן או כגנדלף, ואחרי תום המשימות גם להיכנס לכמה קרבות. אלא שהקרבות או קלים מדי או קשים מדי, ולא ממש מרגשים.
שני הצריחים, לעומת זאת, לא מציע משימות כלשהן, וגם לא יותר מדי חומר למחשבה. מדובר במשחק פעולה נטו, שבו עוברים מקרב עצבני לקרב עוד יותר עצבני. המשחק משתמש בקטעים מהסרטים, כשהדמויות עוברות מטמורפוזה מרשימה מדמויות השחקנים ליצירי מחשב תלת-מימדיים. את הקולות, אגב, סיפקו השחקנים המקוריים עצמם. המשחק לינארי לחלוטין, בלי יותר מדי חופש בחירה. אבל הקרבות עצמם מוצלחים ואינטנסיביים, ויספקו לכם כמה שעות (לא הרבה, המשחק קצר) של אדרנלין, ברמות גבוהות מהממוצע.
ומה בהמשך? בית-המפתחים של בטל-רלמס עובד על משחק אסטרטגיה שיאפשר לכם לשלוט בצבאות הארץ התיכונה. המשחק המתאים ביותר לחומר המקורי היה כמובן משחק תפקידים - אבל זה אחד הז'אנרים שמצריכים עבודה רבה, וזמן פיתוח ארוך במיוחד. ולמי יש זמן לחכות כשאפשר לגרוף את הכסף הגדול עכשיו?