רובינשטיין ומלחמתו במושחתים
היועץ המשפטי לממשלה ממשיך להתבלבל ולהילחם בניצב מזרחי במקום בפשע
במדינה נורמלית היה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מכנס מסיבת עיתונאים וממליץ להעניק לראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, את פרס ישראל. פרס על מאבקו הבלתי מתפשר בלווייתני הצווארון הלבן, בראשי הפשע ובנבחרי ציבור מצמרת השלטון. פרס על עמידה בלחצים של משפחות פשע שהוציאו עליו חוזה וביקשו לחסל לו את הקריירה הציבורית.
במדינה שפויה עם יועץ משפטי ראוי, היה מקבל מזרחי את הפרס הזה גם בגין ניקוי האורוות שערך ביחידת העלית שעליה פיקד: 6 קצינים, שהיו שותפים לסודות המשטרה, התגלו כחפרפרות של העולם התחתון. הם מסרו מידע סודי לעבריינים, שיבשו חקירות וגרמו נזק כבד למשפטים מתנהלים. עברייני צווארון לבן מהמסוכנים במדינה שלטו אז ביחידה באמצעות החפרפרות שלהם וידעו מי מעיד נגדם, מתי, ומה הוא מספר. והתפוצצו מצחוק.
מזרחי סילק את החבורה הזאת, ומאז הפך לנרדף, מושמץ ומאוים. היועץ המשפטי ידע ויודע מה עבר עליו, וצריך היה לגונן עליו בכל הכוח. במקום זאת החליט רובינשטיין להפוך את ניצב מזרחי לפושע מסוכן , כפי שעשה כבר לכמה אחרים מסוגו. כל-כך מסוכן עד שבצעד חריג הציע לנוכל ורמאי שגנב מסמכים מהמשטרה וברח אתם לחו"ל, לקבל חסינות. הוא ביקש להפוך עבריין נמלט לעד מדינה ראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל במשפט משמעתי, ורק בלחץ פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, חזר בו.
איוולת? הרבה יותר גרוע מזה. מה בדיוק עשה מזרחי שהיועץ התפנה למענו מחקירות כמה מראשי המדינה, החשודים בשוחד ובמרמה חמורה? זייף מסמכים וקבלות? קיבל שוחד וטובות הנאה מחשודים? ביצע האזנות סתר לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור ללא אישור שופט? אין חשש כזה. זה לא המגרש שעליו מבקש היועץ ליירט את ראש אגף החקירות.
הסיפור הוא לגמרי אחר: "עבירות" טכניות. נושאים מנהלתיים. מזרחי, גילה כבוד היועץ, שמר במשרדו תמלילי האזנות סתר שלא היו רלוונטיים לתיקי החקירה. במקום שהחומר הזה יסתובב בחדרים ובתיקים שונים, הוא סגר אותו במשרד במקום בטוח ודאג שדבר לא ידלוף ממנו. זה מה שקרה עד לבריחת אותו חוקר עבריין שרובינשטיין קושר עכשיו כתרים לראשו.
מה לא בסדר בהתנהגות מזרחי? הוא לא היה צריך להורות על תמלול חלק מהחומרים האלה. אבל מה לעשות שמישהו מוכרח לשמוע את החומר ולתמלל אותו, ושהמישהו הזה לא יהיה לעולם חוקר המצוי ברזי החקירה? מה לעשות שהמתמללים אינם יודעים מה חשוב ומה לא חשוב לחוקרים, ושאגב שיחת חולין של חשודים או בני משפחה, עלולים להיאמר דברים מפלילים?
היועץ רובינשטיין אינו מומחה גדול לחקירות משטרה, שלא לדבר על מלחמה מתוחכמת בעבריינים. אבל זו אינה סיבה להתנפל על מי שמסכן את חייו למען החברה בישראל ולהעניק מתנות למרסקי שלטון החוק. זו אינה סיבה לסכן מקורות מודיעין של המשטרה, כפי שעלול היה לקרות בתיק הזה (פרשה חמורה שעוד ידובר בה) ולאותת לקציני משטרה שאסור להם להתייחס לעבודתם ברצינות. שזה פשוט לא משתלם.
רובינשטיין שבר כאן את כל הכלים, ויש לזה כבר ביטוי ביחידה לחקירות בינלאומיות: היא ממוטטת למעשה, מתנהלת בכבדות, חסרת פיקוד לוחם ויכולת לנעוץ שיניים בצמרת הפשע המאורגן. הסיפור הזה כנראה נגמר. בעזרתו האדיבה של היועץ, כמו גם מפקדה הנוכחי, חזרה היחידה הזאת שנות דור לאחור. היא כמעט נעלמה.
לפנייה לכתב/ת 
ניצב משה משרחי. פושע מסוכן
צילום: דן בלילטי
מומלצים
