ממשל זמין: שלב הבטא הסתיים
סיכום ביניים של פרויקט הממשל הזמין בישראל, שדורג לאחרונה במקום ה-12 בעולם. בשנים האחרונות הושגה התקדמות רבה, אך אזרחי המדינה עדיין לא נהנים משירותים אינטראקטיביים בזמן אמת. מתי נוכל לשלם (בלית ברירה) למס הכנסה ברשת?
אם היו שירותי ממשל זמין מתקדמים בישראל, אי הסדר והצפיפות שנראו השבוע במשרד הרישוי ובלשכות משרד הפנים היו נמנעים, קובע אמיר עציוני, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי.
סביר להניח שחלק מהאזרחים שצבאו על דלתות הלשכות לא היו מודעים לאפשרות של חידוש רישיון נהיגה או רכב באינטרנט - ממשלת ישראל לא טרחה עד כה לפרסם את שירותי הממשל הזמין שהיא מציעה לאזרחים. עם זאת, מי שזקוק לרישיון בטווח המיידי אינו יכול לוותר על התורים, בינתיים - התשלום ברשת לא מספק למשלם רישיון זמני והוא נאלץ להמתין עד שבועיים לקבלתו. בשלב זה, אין מה לדבר על שינוי כתובת בתעודת הזהות או חידוש דרכון באמצעות הרשת.
קרובים לארה"ב
"הממשל הזמין יגשים את מטרותיו כאשר האזרח יוכל לקבל את השירות המקוון מעכשיו לעכשיו, בכל שעה ובכל מקום - זה הדבר האמיתי", אומר עציוני. למרות זאת, הוא מביט לאחור בסיפוק על הישגי הממשל הזמין בישראל עד כה. "ב-1997 נכחתי בישיבה בה הוזכר לראשונה בישראל צירוף המושגים 'ממשל זמין'. האופטימיים האמינו שנגיע לממשל זמין אמיתי תוך חמש שנים, הריאליים דיברו על עשר שנים, ולהערכתי הם לא יתבדו. אנחנו בדרך לשם".
ההגדרה "בדרך לשם" משקפת היטב את המציאות. הממשל הזמין בישראל ממוקם במקום ה-12 בעולם, על פי הסקר הבינלאומי GO של חברת TNS. היקף התשלומים בשרת התשלומים הממשלתי צפוי להסתכם בכמיליארד שקל בכל 2003 - הישג מרשים בהתחשב בפרסום האפסי של השירותים הממשלתיים ברשת. הממשל הזמין הישראלי עדיין רחוק מעמיתו הדני אך קרוב למדי לארה"ב, המקדימה את ישראל בשני מקומות בדירוג בלבד.
התחלה צולעת
התחלת הדרך הייתה צולעת למדי. ידיעה שהופיעה ב"ידיעות אחרונות" בחודש אפריל, 1998, בישרה על הסכם בין מיקרוסופט לממשלת ישראל על חלוקת תא דואר אלקטרוני בעברית לכל גולש. "הלקח שנלמד מאז הוא שהממשלה אינה צריכה לשמש כספק אינטרנט אלא להסתפק באספקת השירותים המקוונים שהיא מציעה ברשת", אומר עציוני.
גם ההמשך היה רצוף תקלות. מבקר המדינה קבע, כי פרויקט הממשל הזמין בישראל התבצע בין השנים 1999 ועד 2002 ללא אישור הממשלה וללא תוכנית אב. אי הסדרים תוקנו בהמשך, עם קבלת החלטת ממשלה במאי, 2002.
מהו הממשל הזמין?
פרויקט הממשל הזמין חותר לייעל את השירותים הממשלתיים הניתנים לאזרח, לגופים ציבוריים ולעסקים, תוך שימוש בטכנולוגיות המידע. הצד האזרחי של המיזם כולל שרת תשלומים מקוון, אתר טפסים להורדה, הפורטלים "ממשל זמין" ו"שער הממשלה".
הצד הממשלתי של המיזם מורכב יותר מבחינה טכנולוגית (ותובעני יותר מבחינה תקציבית). מדובר בפרויקט "מרכב"ה", מערכת רוחבית כוללת שתשמש כתשתית מיחשוב אחידה של כלל הגופים הממשלתיים. הציפייה היא, כי מרכב"ה תאפשר לכל משרד להתנתק מראייה מחלקתית צרה של הנושאים המטופלים, תביא לעבודת צוות משולבת של כלל העובדים ותכפה על כל הגופים הממשלתיים לבצע רכש על פי קריטריונים ומחירים אחידים. אשרי המאמין.
כאשר מרכב"ה תעמוד על רגליה, בתקווה שגורלה לא יהיה זהה למיזם אחר בשם זהה, כל עובד ממשלה ייגש למידע ויבצע פעולות באמצעות פורטל משרדי-ארגוני ופורטל כלל ממשלתי. שילוב המערכת בכל המשרדים מתוכנן לשנת 2005.
מה צפוי בשנה הבאה?
- משרד השיכון: בימים הקרובים תתאפשר צפייה של נסח טאבו באינטרנט.
- שירות התעסוקה: בחודשים הקרובים מעסיקים יוכלו לשלם ביטוח לאומי באמצעות שרת התשלומים הממשלתי (בשלב ראשון, עבור עוזרות בית ועובדים מהרשות הפלסטינית).
- מס הכנסה ומס ערך מוסף: הניסוי בתשלום מס ערך מוסף באינטרנט יעבור לפריסה ארצית ב-1 בינואר, 2004, כאשר כל עצמאי יוכל לשלם מע"מ ברשת לאחר קבלת סיסמה מהלשכה בה הוא מטופל. ברבעון הראשון של 2004 יתאפשר גם תשלום מס הכנסה. המשלמים יוכלו לקבל קבלה ממוחשבת תקפה.
- אתרי הממשל הזמין: הפורטלים של "ממשל זמין" ו"שער הממשלה" יאוחדו לפורטל ממשלתי אחד, בנוסח First.gov האמריקני.
- ממשל זמין בסלולר ובטלוויזיה: פורטל WAP ממשלתי ראשון, ניסוי משותף של הממשלה עם אורנג', שיורחב בהמשך לכלל החברות הסלולריות, יאפשר לאזרחים לשלם רשיונות רכב ונהיגה דרך רשת אורנג', וגם צפייה במאגר כלי הרכב הגנובים של משטרת ישראל באמצעות הטלפון הסלולרי. נוכל לשלם בסוף השנה הבאה עבור חידוש רישיון רכב ושירותים ממשלתיים נוספים בטלוויזיה האינטראקטיבית – באמצעות חברות הכבלים ו-YES.
- שרת הטפסים: ברבעון השלישי של 2004 מתוכנן פיתוח שרת הטפסים, שישמש עסקים ואזרחים למילוי טפסים ודוחות מקוונים בזמן אמת בשילוב תעודת זהות חכמה.
- תשתית GIS אחידה: מיזם נוסף בעלות שלושה מיליון שקלים, "מג"ל" (מידע גיאוגרפי לאומי), חותר להקמת מערכת מידע גיאוגרפית (GIS) אחידה לכל משרדי הממשלה. הנימוק: עד כה, כל משרד ממשלתי הקים לעצמו מערכת מידע גיאוגרפית על פי ראות עיניו, ולעתים נמצאו סתירות בנתונים בין מערכת אחת לאחרת. מערכת מרכזית צפויה לחסוך כסף למשרדי הממשלה ולאפשר שיתוף ידע בין המשרדים. בפרויקט ישולבו כל הגורמים הרלוונטיים, בהם המרכז למיפוי ישראל, מנהל מקרקעי ישראל, משרדי הממשלה ומנהל הדיור הממשלתי.
עוד חזור הניגון: תיבת דואר מאובטחת לכל אזרח
בעוד השירותים המקוונים המתוכננים שפורטו עד כה משתלבים היטב בחזון הממשל הזמין הריאלי, מיזם שאפתני אחר מזכיר יותר מדי את תוכנית "דואר אלקטרוני לכל גולש" מ-98'. מדובר בפרויקט "הכספת", שהמכרז עבורו יצא לדרך ברבעון הראשון של 2004.
התוכנית היא לספק תיבת דואר אלקטרוני אישית מאובטחת לכל אזרח שתשמש את הממשלה לצורך העברת אישורים רשמיים, טפסים חתומים אלקטרוניים, קבלות על ביצוע תשלומים ומסרים לעסקים ולאזרחים. פיתוח המערכת מתוכנן לסוף 2004 - אין עדיין הערכה לגבי העלות.
במשרד האוצר מצביעים על כך שהתיבה המאובטחת תאפשר לממשלה לוודא כי האזרחים יקבלו דברי דואר אלקטרוני "רשומים". "אני מסכים שזה נשמע קצת מיותר. הרי בעתיד כל גולש יוכל לקבל דואר אלקטרוני מוצפן באמצעות כרטיס חכם וסיסמה", אומר עציוני, "מה גם שלא מדובר בתיבת הדואר הרגילה אלא בתיבה שתדרוש מהגולשים להיכנס אליה במיוחד".
כמה זה עולה לנו?
ב-15 בספטמבר, 2003, החליטה הממשלה להקצות לתקציב של פרויקט "ממשל זמין" ומרכב"ה כ-300 מיליוני שקלים, אשר יתפרשו על פני שלוש השנים הבאות (2006-2004). זאת, נוסף על 20 מיליון שקל לשנה שכבר הוקצבו (במשך שלוש שנים). עד היום הושקעו בפרויקט 60 מיליון שקלים ולכן, העלות הכוללת של המיזם היא 420 מיליון שקלים.
לפני ההחלטה, נאלצו במשרד האוצר להסתפק בתקציב של 20 מיליון דולר לשנה נוסף על 10 אחוז מתקציבי המיחשוב של משרדי הממשלה השונים, שהיו אמורים לעבור לטובת הפרויקט במשך 10 שנים. גורמים ממשלתיים מציינים, כי המהלך של משרד האוצר נועד בעיקר לשים יד על כספים נוספים ולהגדיל את התקציב העומד לרשות הפרויקט. " אנחנו עושים את העבודה עבור כל משרדי הממשלה", הודף את הביקורת איציק כהן, הממונה על מערכות המידע והמיחשוב במשרד האוצר, "אחרת, כל משרד היה צריך להשקיע לבד בפרויקטים האלה - כך נחסכים כספים".
האם מדובר בבזבוז כספים?
בלי להיכנס לעובי הקורה של פרויקט זה או אחר, התשובה רבתי היא לא. שירותים מקוונים יעילים ישמשו כ"עוקפי שביתות" עבור האזרחים, שייהנו משירות איכותי וקצר יותר, ללא צורך לכתת רגליים בין משרדים מעופשים ולאבד שעות עבודה יקרות. עסקים וארגונים יוכלו להתממשק לשירותי הממשל הזמין ולבצע את פעולותיהם מול הממשלה און ליין, תוך ייעול התהליכים וחסכון בכספים ובכוח אדם. עם זאת, פסע בלבד מפריד בין כוונות טובות ומימושן לבין מיזמים שאפתניים כמו "הכספת", שעלולים להתגלות כפילים לבנים.
יאוחדו הכוחות הפועלים לצמצום הפער הדיגיטלי
עציוני מציין, כי בעבר התעלמו בממשלה מכך כי יש שני צדדים למשוואת הממשל הזמין – בצד אחד הממשלה ובצד השני האזרח, אך בתקופה האחרונה יש שיפור ניכר במודעות לצורך לרתום את הטכנולוגיה המידע לטובת שיפור מצבו הכלכלי של האזרח ורווחתו. "בצד השלילי, יש עדיין הרבה מאוד שיקולים פוליטיים ושרירותיים הפוגמים בהצלחה של חלק מהמאמצים, ואחת הדוגמאות לכך הוא להב"ה, שנפל קרבן למאבקי כוח בין משרד האוצר למשרד החינוך. עם כל מגרעותיו, מדובר בפרויקט חיובי לצמצום הפער הדיגיטלי".
בהקשר זה, יש לציין, כי ועדת השרים לביקורת המדינה צפויה לקבל בקרוב החלטה המאמצת הקמת גוף על שיתאם את המאמצים בכל הקשור בצמצום הפער הדיגיטלי. הגוף יפעל ליצירת שיתוף פעולה, הכוונה ואחידות בין הגופים הממשלתיים, העסקיים, והעמותות הפועלים בתחום, יגדיר קריטריונים אחידים להגדרת אוכלוסיות היעד, יקבע תשתיות (כולל חומרה, תוכנה ותחזוקה), ויגדיר תכנים והדרכות ולמערך הערכה ובקרה. הגוף יחלק תקציבים ממשלתיים לגופים וארגונים שיציגו הישגים בתחום צמצום הפער.
לפנייה לכתב/ת 
