שתף קטע נבחר

התרומה הגדולה של החיוך לבריאות שלך

כבר מזמן הוכח שחיוך מביא עמו רק דברים טובים: הוא מרגיע את מערכת העצבים, מחזק את מערכת החיסון וגורם להרגשה כללית טובה. והמודעות לזה כבר קיימת: ענף הליצנות הרפואית פורח ולאחרונה נפתחו מספר קורסים שמבטיחים להחזיר לכם את החיוך לפנים. כך, גם אתם, תמתחו את השפתיים עד שהחיוך יהפוך להיות טבע שני שלכם

אם סטיקרים על מכוניות מהווים איזשהו ראי א חברתי, הרי המדינה שלנו, צרכנית פקודות מטבעה, התגייסה כולה לצבא החיוכים. "תן חיוך, זה בחינם!" על גב משאית, "תן חיוך, הכל לטובה!" על אחורי חיפושית, ויש אפילו "תן חיוך, מי מת?" וכולם עומדים בסתירה ל"חייך, אכלת אותה!"

 

מדהים איך מתוך מציאות של פיגועים, מיתון, אבטלה, תאונות דרכים, עצבים ופערים חברתיים שהולכים ומחריפים, צצות כמו פטריות אחרי הגשם סדנאות המתמקדות בחיוך ובדרכים להשיב אותו אל פנינו. אל תצחקו, בסדנאות ממש לומדים לצחוק ולחייך על מנת לשפר את התקשורת הבין-אישית, להעלות את הדימוי העצמי ולראות את העולם באופן אופטימי.

 

אז גם אנחנו התגייסנו כדי להעצים את מספר המחייכים ומגישים את כל מה שרציתם לדעת על חיוכים.

 

לומדים לחייך, צעד אחר צעד

 

תתפלאו, אבל אפשר ללמוד לחייך. תמי לנצוט-ליבוביץ', יועצת תדמית ונוהג, מסבירה איך: "מי שדואג לתדמית שלו חייב לדעת: לא יכולה להיות תדמית אמינה ומקצועית או אנושית בלי חיוך! חיוך הוא כרטיס הביקור שלנו. כשאנחנו מחייכים, אנחנו גם עוזרים לעצמנו וגם מקרינים נינוחות לסביבה. רבים מאיתנו שכחו זאת".

 

שיעורים בחיוכים: קחו תמונה שלכם מחייכים, או חייכו מול הראי וחישבו: האם החיוך שלכם אמיתי? עצבני? נבוך? סימפטי? מאולץ? מוזר? עצוב? שובב? האם אתם אוהבים את החיוך שלכם? לדברי לנצוט-ליבוביץ', רוב האנשים לא ממש משתגעים על החיוך שלהם, ולכן היא מלמדת אותם לחייך מחדש. "אם מישהו לא אוהב את החיוך שלו בגלל שיניים עקומות או צהובות, אני שולחת אותו לרופא שיניים".

 

טיפ: "אתם רוצים לראות איך החיוך משפיע לטובה על הסביבה שלכם? היכנסו למעלית, חייכו ותראו איך שכולם מחזירים לכם חיוכים".

 

סדנאות להחזרת החיוך

 

דינה אור מעבירה ברחבי הארץ סדנאות על צחוק כדרך חיים ועל ההומור כנוסחת קסם בשימוש יומיומי. "אני מלמדת אנשים להפוך את הלימון ללימונדה", היא מגדירה. "גם כשהחיוך הוא מסכה – הוא מסכה נכונה מפני שלא כולם חייבים לדעת מה באמת אנחנו מרגישים".

 

החיוך שלה, היא מגלה, נולד מתוך זיוף. "הייתי הזייפנית מספר 1 של חיוכים מפני שאמא שלי תמיד רצינית. פעם אחת תפסנו אותה מחייכת, צילמנו אותה עם חיוך – והיא גנבה את התמונה. בעיניה, נולדנו לסבול. 'מה כל כך טוב בחיים האלה? במילא הכל ייגמר רע מתישהו', היא אומרת. ואני עונה לה: 'לא, החיוך מקל על החיים שלנו'. מאז שלמדתי לחייך, העולם הפך להיות עבורי מראה הרבה יותר יפה".

 

טיפ: "החיוך חשוב לעסקים. שנינות, צחוק ובדיחה הם הנשק הסודי האחרון שלנו. כשנקלעים למבוי סתום במשא ומתן – נסו את החיוך. הוא מפיל את החומות".

 

חיוך של בריאות

 

חשוב להחזיר את החיוך גם בתחום הבריאות, ובעיקר כשמדובר במחלות קשות וסופניות. פרופ' רפאל קרסו, מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה: "בהודו נהוגה מדיטציה של צחוק, וידוע הפתגם 'צחוק יפה לבריאות'. בעבר קבעו זאת על סמך ניסיון בשטח וכיום כבר יש לכך אישור מדעי. יש אפילו שם לתחום הזה של שימוש בצחוק ברפואה: 'פסיכו-נוירו-אימונולוגיה'.

 

"כשאנשים עצובים, מתוסכלים או נעלבים, הבריאות שלהם ירודה, הם חשופים יותר למחלות, כולל גי - דוליות והסיבה – כשמערכת החיסון לא פועלת היטב, היא לא מזהה תא סרטני כפולש זר ולא תוקפת אותו על מנת לסלקו".

 

"קיים קשר בין מרכזים מוחיים שקשורים לחוויות לבין תנועות הפנים, והקשר הזה דו-סיטרי. כשמשהו מצחיק אותי או נותן לי תחושה של שיחרור זה גורם לי לחייך, וכשאני מחייך, לחיוך עצמו יש השפעה מרגיעה על מערכת העצבים. זהו מעין רפלקס הפוך. יש מחקרים רפואיים המוכיחים, שצחוק ומצב רוח טוב מחזקים את מערכת החיסון וגורמים להרגשה טובה".

 

טיפ: "האנרגיה שבין החולה לרופא גם היא חשובה מאוד להחלמה. החיבה, החום והיחס של הרופא משמעותיים מאוד. צריך להקשיב לחולים וגם להתלוצץ איתם. החולה אומר לעצמו שאם הרופא מתלוצץ איתו סימן שמצבו אינו כל כך נורא. לכן, גם את ביקור הבוקר הרציני כדאי לערוך עם חיוך מודע על השפתיים".

 

הלהיט העולמי: מרפאות צחוק

 

כיום קיימות מרפאות צחוק ברחבי העולם, הידועה ביותר של הרופא-הליצן ד"ר פאנץ' אדמס, הנקראת – לא פחות ולא יותר – "מכון גזונטהייט". אדמס מסתובב ברחבי העולם ומרצה על שיטתו ובין השאר ביקר גם בישראל.

 

הקשר הוודאי בין חיוך לבריאות הוא שהוליד את תחום הליצנות הרפואית. עד כה נערכו בישראל, בבית החולים אסף הרופא, שני קורסים שבהם השתתפו כ-80 איש (הקורס השלישי עומד להיפתח בקרוב) שהוכשרו להעלות חיוך על פניהם של אנשים חולים.

 

"ליצנות רפואית היא משהו שהוא מעבר להופעה של ליצן רחוב או ליצן במה", אומר ד"ר שבח פרידלר, רופא ותלמיד של הפנטומימאי מרסל מרסו, העומד כיום בראש הקורס יחד עם הליצן הרפואי שלמה אלגוסי. "השחקן הנכנס לבית החולים אינו דומה לשחקן שמופיע על במה והקהל שילם כסף כדי לראות אותו – בבית החולים הוא מופיע ללא הזמנה ועליו למצוא טכניקה כדי לפתות את החולה ולגרום לו ליהנות ממנו. זה לא כל כך פשוט. בנוסף, הוא לא מופיע מול קהל, אלא מול אדם אחד. זו הופעה שונה לחלוטין".

 

איציק הליצן, המוכר לילדים מתוכנית הרדיו שהוא משדר בשבת בבוקר (רדיו ללא הפסקה) מוסיף: "הליצן הרפואי עוזר לילדים החולים להתמודד עם פחדים, כאבים, חרדות של ההורים, לחץ של הרופאים, ובעיני, אין נוסחה להעלאת חיוך על פניו של ילד – יש כאלה שזקוקים לזמן רב עד שאני מגיע אליהם, אבל כיום אני גורם לילדים המאושפזים לעשות דברים שאפילו הרופאים לא מצליחים לשכנע אותם לעשות, כמו לבלוע תרופות או לתת שתן. הם פשוט עושים גם את הפעולות שלא נעימות להם תוך שהם מתגלגלים מצחוק, וזה עוזר".

 

כיום, הליצנות הרפואית מתמקדת בילדים, אבל הכוונה לחייך גם לעבר המבוגרים החולים. ד"ר פרידלר: "כבר התחלנו פרוייקט למבוגרים במחלקה האונקולוגית בתל השומר ובאסף הרופא, ואני מקווה להגיע למחלקות דיאליזה וגריאטריה. בעתיד אני מקווה לצאת אל מחוץ לבתי החולים – לבתי אבות וגם לילדים שאינם חולים, כמו ילדי פנימיות".

  

חיוך נשי וחיוך גברי

 

במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת ייל מצאה פרופ' מריאנה לה פראנס שגם בתחום החיוך יש הבדל בין גברים לנשים. בנות המין היפה נוטות לחייך יותר מגברים, גם כשהן נמצאות לבד וגם כשהן שוהות בחברת אנשים. גברים, לעומתן, גם מחייכים פחות וגם מחייכים למשך זמן קצר יותר. במחקר אחר, שנערך באוניברסיטת וונדרבילט, מצאה פרופ' ג'ו-אן באצ'רוסקי שגברים צוחקים יותר בקרב חברים ואילו הנשים – דווקא ליד גברים זרים.

 

תולדות החיוך

 

"החיוך האנושי הוא סמן התפתחותי חשוב", אומרת פרופ' רחל לוי-שיף, פסיכולוגית קלינית התפתחותית. לדבריה, הבעה הדומה לחיוך מופיעה על פנינו כבר עם הלידה ובאחרונה אף צולם עובר המחייך בתוך הרחם, אלא שלמעשה, בתקופה מוקדמת כל-כך של החיים, אין זה חיוך של ממש, אלא רפלקס הנובע מתהליכים מוחיים שונים.

 

חיוך ראשון לאמא: היילוד מפעיל את השרירים סביב הפה, אבל לא את השרירים סביב העיניים. ההורים הטריים, שלא יודעים שהחיוך אינו ביטוי של יצירת קשר מכוונת מצד התינוק, מאושרים למראה החיוך הראשון של תינוקם.

 

חיוך בעקבות גירוי קולי: בגיל שלושה עד שישה שבועות מתחיל החיוך להופיע בעקבות גירוי קולי, בדרך כלל הקול האנושי.

 

חיוך לפנים אנושיות: מגיל שלושה חודשים התינוק מגלה העדפה ברורה לצורת הפנים האנושית והחיוך נעשה הרבה יותר סלקטיבי ומבחין.

 

חיוך לפנים מוכרות בלבד: בסביבות גיל חצי שנה, לערך, התינוק מתחיל לחייך רק לפנים מוכרות. חיוך של שביעות רצון, המעיד על הנאת התינוק מפעילות שבה הוא שולט, מגיע לקראת יומולדת שנה.

 

"לחיוך, כמו לבכי, תפקיד חשוב בביסוס הקשר בין התינוק לבין ההורה המטפל, בדרך כלל אמא", מספרת לוי-שיף. "אמא השרויה בדיכאון אחרי לידה, ולא תגיב לחיוכים של תינוקה בחיוכים משלה, תגרום לו לחייך פחות ופחות. עם הזמן התינוק יתייאש מניסיונותיו לגרות אותה באמצעות חיוך ויתחיל לבכות. חשוב גם לדעת, כי היעדר חיוך מפניו של תינוק עלול להיות סימן לאוטיזם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
לחיוך, כמו לבכי, תפקיד חשוב בביסוס הקשר בין התינוק לבין ההורה המטפל, בדרך כלל אמא
צילום: סי די בנק
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים