שתף קטע נבחר

עוד מעט: מכתש לעשירים בלבד

ישוב חדש מתעתד לקום על שפת המכתש הגדול. אי אפשר להאשים אף אחד שהוא רוצה כזה נוף מהסלון, אבל אפשר לפחד ממה שיעשו המבנים והדיירים ל- 15 מיליון שנות ההיסטוריה הפרושות מתחתם. גילי סופר נהנה מהשקט, כל עוד הוא שם

השבוע אישרה ועדת השרים להתיישבות את הקמתו של כפר המדע, יישוב חדש באיזור הר אבנון שעל שפת המכתש הגדול אותו מבקשים להקים לעצמם כמה וכמה בדימוסים בכירים ממערכת הביטחון.

 

לא יכולתי לבקש סיבה טובה יותר לפנות דרומה. בערך בעונה הזו של השנה הירוק מתחיל לשעמם את העין. "ירוק על ירוק", צדק המשורר באומרו, "כל כך לא מקורי הטבע". על מנת להיפטר מן הירוק צריך להפנות את החרטום דרומה, הרבה דרומה. רק מעבר לבאר שבע מתחיל הירוק להתערבב אט אט בצהוב המדברי, שהולך וכובש את שדה הראייה ככל שמדרימה הדרך.

 

בעונה זו של השנה, בעיקר בסופי השבוע, גודשים המוני בית ישראל את מרבדי הפריחה של הנגב הצפוני. כלניות ועוד כלניות ועוד כלניות, וגם לא מעט מינים אחרים שפורחים כעת. בשמורת פורה ומול סעד, בבתרונות בארי ובאיזור רוחמה, באיזור פארק אשכול וגם מול חוותו של ראש הממשלה, שם משלבים המטיילים בין בושם הפריחה לניחוח הסלבריטאיות הפוליטית.  

 

להביט ולנצור

 

התחלפות התדרים של תחנות הרדיו נעשית תכופה יותר ויתר, פה ושם נתפסת איזו תחנה על הסקאלה, ונעלמת בסיבוב הבא. אחרי אחד הסיבובים נעצר הסורק על תחנת הרדיו הצבאית. ראש המוסד בדימוס מרואיין על הקמת 'כפר המדע'. המראיינת כל כולה התרגשות מ'המעשה הציוני', עם הסתייגויות קלות משמץ ניחוח האליטיזם שעולה מן הישוב החדש. שידורי צבא הגנה לישראל מתגברים על הטופוגרפיה הקשה וההפרעות בקליטה נמוגות כאשר בסוף השיחה משחילה המראיינת שאלה על התנגדות הגופים הירוקים. מילא הבוז שעולה מן התשובה, הוא מתנצל על כך שאינו מכיר 'את כל הגוונים' של הירוקים, אבל התשובה עצמה לפיה העניין נעשה בשיתוף הירוקים, מזכירה שכולנו צורכים תקשורת בעיקר על מנת להתרגז.

 

 

שווה להביט טוב טוב לשמאל הדרך אחרי הפניה שמאלה לציר הנפט בצומת הנגב. 'צומת הנגב' יהיה 'מחלף הנגב', ובערוץ הרחב שמכוסה עכשיו קטיפה ירוקה דקיקה יעבור בתוך מספר שנים המעשה הציוני שעונה לשם חוצה ישראל. להביט ולנצור את זכרון הנוף.

 

עוד עשר דקות של נסיעה בתוך הצהוב הצהוב ואפשר לעצור בירוחם לשתות פחית של צהריים במרכז המסחרי המאובק. אם סחבתם אתכם גם איזה מדריך שממליץ על עצירה בפארק ירוחם שבפאתי העיירה, תשכחו מזה. שלט האזהרה בכניסה לפארק לא מותיר מקום לספק: "עקב זיהום האגם והשקיית החורשה במי ביוב, ע"פ הוראות משרד הבריאות הדייג והשהייה בכל תחומי הפארק אסורים". עופות המים לא קראו את השלטים, וכנראה שגם לא ההולכי על שניים: גדרות תיל מקיפות את האגם כולו.

 

יא אלוהים איזה נוף 

 

הר אבנון נמצא מעברה השני של העיירה. כשניים וחצי קילומטרים אחרי היציאה מירוחם עולה דרך שמאלה, לכיוון ההר. למרות שבכל מיני מקומות כתוב שזו דרך סלולה, אל תצפו כאן לאספלט. כמה מאות מטרים של הליכה ממגרש החנייה שבסוף הדרך, יביאו אתכם אל מצפור הר אבנון. יא אלוהים איזה נוף. באמת אי אפשר להאשים אף אחד שהוא רוצה כזה נוף מהסלון.

 

המכתש הגדול נפער מתחת באופן לא צפוי. כשבאים מירוחם רואים רק את הרכס ממול, רכם חתירה שמו, ורק כאשר עולים אליו ניתן לראות את בור הענק הפעור בו, מאות מטרים עומקו. זה אחד מאותם מקומות בהם גם גדולי הכופרים עומדים נפעמים מול יופי הבריאה.

 

בכתבה שפורסמה כאן לפני כשנתיים על מסלולי טיול במכתש הגדול, נאמר שהתיאוריות נותנות למכתש לפחות 15 מיליון שנה, וכי הטיול בו מאפשר לקבל פרופורציה נכונה על מהות המילניום. "לא צריך למהר חבר'ה, שום דבר לא בורח", כתב סיימון תמיר, כתב וטעה.

 

תופעת המכתשים היא תופעה גיאולוגית ייחודית לאיזור שלנו. אין עוד מכתשים כאלה על פני הארץ, רק כאלו שנוצרו על ידי מטאורים, לא על ידי בלייה. זאת אחת הסיבות שהביאו את ממשלת ישראל בקיץ 1994 להחלטה לפיה האיזור יהיה פארק גיאולוגי לאומי. "באיזור המכתשים בנגב - מכתש רמון, המכתש הגדול, המכתש הקטן ושני מכתשי עריף - גלומים ערכי טבע ייחודיים בקנה-מידה לאומי ובינלאומי, המחייבים נקיטת אמצעים מיוחדים לשימור מצבם הטבעי, מניעת פגיעה בהם, תכנונם ופיתוחם כאתרי טבע ותיירות".

 

להסתכל או לבנות  

 

לא לב המכתש אלא דווקא צלעותיו, ההרים שסביבו, הם שאושרו להיות שמורת טבע. בכתבה ההיא כבר הוזכר המיוחד בו: "בתוכו ישנם ממצאים ותופעות גיאולוגיות מקסימות ביופיין של שרידי חיים כמו יער המאובנים, ריף האלמוגים, משטחי תולעים, ושדות של קונכיות וצדפות. אכן גן-עדן לגיאולוגים ומוזיאון טבעי למטיילים וזואולוגים. אסור לגעת באבנים, אסור להזיז, אסור לקחת מזכרת - רק להסתכל". להסתכל, ואולי גם לבנות איזה כפר צנוע, תלוי מי אתה.

 

התצפית המוסדרת נמצאת על מדף התלוי על שפת המכתש. אפשרות נוספת היא להדק את שרוכי הנעליים ולטפס מרחבת החנייה בשביל העולה ימינה אל הגבעה שבראשה יש מה שנקרא בפי הטיילים שמדברים טופוגרפיה 'סכין'. במדרון שנראה חשוף וקרח פורחים קטני הארץ הצהובים. בעבור חובבי ההגדרה והקיטלוג ביררתי מה שמו של הפרח: 'זהבית דמשקאית' (ותודה ליובל ספיר). יש גם כדנים המיוחדים לאיזור, מין מיוחד שעוד לא ניתן לו שם עברי, סגולים קטנים המתחבאים בין האבנים. אם כל קוץ במדבר הוא פרח, אז מה הוא פרח במדבר? 

 

השקט הוא הדבר הבולט כאן, שקט שאין כמותו במרכז הארץ. רבים הם בני האדם שהשקט המוחלט מעיק עליהם, אותם לא ינחם הרוח השורק בפתחו של בקבוק המים בפסגת ההר. מי שאינו סובל מאותה חרדת האין, ימצא כאן מקום לא רע בכלל לשבת, להתבונן ולחשוב. לא שהדעת נותנת שיישוב עם שם כמו 'כפר המדע' לא יידאג לטיטוא רחובותיו, אך כל שקית ניילון וכל עטיפת חטיף מונחת תילקח על ידי רוחות המצוקים היישר אל תוך המכתש. זו תהיה מטרתם של המתנגדים: לדחוק את היישוב רחוק ככל הניתן מן המצוק לכיוון ירוחם.

 

אינטראקציה רעה עם חיות הבר

 

האבנון עצמו הוא ההר המתנשא מאחור, וגם הוא בתחום שמורת הטבע. מאחר שהחולות הצבעוניים והעצים המאובנים מחכים למטה במכתש, אפשר לוותר על הטיפוס ולהסתפק בירידה לערוץ המוביל צפון מזרחה לטיול בואדי המוביל לנחל אבנון ולמחנה הבריטי הנטוש אותו תיכננו לשקם.

 

בערוץ עצמו עלי חצב, ועתה מתחילות לפרוח בו העיריות, אפילו הן מרשימות כאן יותר מאשר על הרקע הירוק. העירית גדלה באיזורים בהם ישנה רעייה אינטנסיבית, וגם גללי הצאן מעידים על מאהל הבדואים מעברו השני של ההר. מבלי להסתבך בפן אחר לגמרי של כל מה שקורה פה, נציין שתביעתם של אלו על חלק מהקרקע באיזור נמצאת בערכאות משפטיות.

 

בערוצים חול וסלע. השלוליות בשקערוריות הסלע מלאות פה ושם במים. בסלעים שלל גוונים. הצור השחור צר צורות בגיר הלבן, וגם גווני האדום לא נפקדים. הפרח הלבן והבוהק שפורח בחול, הוא נץ חלב דק עלים. הברזל החלוד לרוחב הערוץ הוא רנו 9, מודל 82. בעל הרכב מתבקש להזיזו.

 

למראית עין אין כאן חיים. היחידות שנראות כאן הן הציפורים, עורבים שחורים ולהקות ציפורי שיר חולפות פה ושם. אבל זה רק למראית עין. בעיקר בלילה, המדבר רוחש חיים. לא רק עיטים, נשרים ובזים מקננים בצוקי המכתש. כאן הוא ביתם של זוחלים ומכרסמים רבים, של היעלים, הדורבנים ושפני הסלע, של הנמר ושל שועל הצוקים, של הצבוע ושל הזאב. בעוד שנים אחדות יקיימו חיות המחמד של היישוב אינטראקציה רעה עם חיות הבר, בדיוק כפי שהצמחים האקזוטיים שיביאו הגננים עם הדשן, הטוף והאדמה הטובה ידחקו את צמחיית המדבר. צדק המשורר באומרו, "אם יש אלוהים כאן, גם הוא היה בוכה". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המכתש הגדול. גם הכופרים נפעמים מיפי הבריאה
צילום: גילי סופר
נץ החלב. אם כל קוץ במדבר הוא פרח, אז מה הוא פרח במדבר?
צילום: גילי סופר
הר אבנון. מקום לא רע לשבת, להתבונן ולחשוב
צילום: גילי סופר
מומלצים