שנים ארוכות ראו באינטליגנציה שכלית גורם מכריע בהתפתחות הילד ובסיכויי הצלחתו, והתעלמו מיכולות חיוניות אחרות, כמו מודעות עצמית, יכולת שליטה על הדחפים, התמדה, מוטיבציה, אמפתיה ויכולת ליצור ולקיים קשרים חברתיים. ובקיצור: מאינטליגנציה רגשית.
"אינטליגנציה רגשית איננה נתון מולד, אלא אוסף של יכולות שאפשר לטפח, לחזק ולכוון", אומרת ד"ר עדנה כצנלסון, ממכללת סמינר הקיבוצים. "מעולם לא הועברה לילדים כמות כה רבה של מידע בלי סינון של מבוגרים כפי שמתרחש היום. אנחנו חיים בתרבות שנותנת מקום לכסף, לכוח ולאינטלקט ופחות לרגשות ולדיאלוג".
כמו גשם יבש
פרופ' אהרון בן-זאב, רקטור אוניברסיטת חיפה, מאפיין אינטליגנציה רגשית כשילוב אופטימלי של יכולות שכליות ורגשיות. "ממבט ראשון אפשר לחשוב שזה ניגוד, משהו שלא ייתכן, כמו גשם יבש, זאת משום שבהיסטוריה התרבותית העמידו שכל מול רגש ושאלו אצל מי משניהם היתרון, למי עלינו לשמוע", הוא אומר. "התשובה הרווחת היתה לשכל, כיוון שזה הכושר שמייחד אותנו מהחיות. העדיפות הזו לשכל התבטאה בדיכוי רגשות. זה רווח בכל ההיסטוריה, אם כי בכל תקופה היו כמובן אנשים שחשבו אחרת".
לדברי בן-זאב, ההבחנה בין שכל לרגש בולטת גם כיום. "גם היום אומרים, 'תתנהג באופן מקצועי', 'צנחנים לא בוכים', או 'נשים הן רגשניות ומותר להן להגיב רגשית, ואילו הדימוי הגברי לא מאפשר להתנהג באופן רגשני. המצב האופטימלי הוא לדעת לשלב בין שני הצדדים ולתת משקל מתאים ומינון נכון, בהתאם לנסיבות".
- מה היתרונות של אינטליגנציה רגשית גבוהה?
"אדם עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול לתפקד בצורה טובה יותר ולתקשר, דבר שממתן את הרגש השלילי. אדם כזה גם מתנהג בצורה מוסרית יותר ופחות אלימה.
"צריך ללמד רגשות במערכת החינוך כדי שתהיה אינטליגנציה רגשית. כשיודעים מתי הרגשות מתחזקים או מתעוררים, אפשר גם לכוון אותם. לכוון את הרגשות פירושו לכוון את הרגשות השליליים ולחזק את החיוביים. עצם המודעות לרגשות היא צעד ראשון בהכוונתם. ברגע שיודעים למה כועסים או מקנאים, או למה אוהבים, האהבה תהיה חזקה יותר".
למחוננים יש בעיה
לדברי פרופ' בן זאב, בחלק מבתי-הספר יש מודעות לאינטליגנציה רגשית, אבל עדיין צריכה להתבצע קפיצת מדרגה בתחום, במסגרתה ייכנס לימוד הרגשות באופן הרבה יותר מסיבי למכללות לחינוך ולבתי-הספר. בן-זאב: "הכרת הרגשות תסייע להתמודד עם מצבים רגשיים, וכך נוכל לגדל ילדים שיו - כלים לכוון את רגשותיהם ולהיות רגועים ומאושרים יותר. מה שקיים בבתי-הספר טוב, אבל מועט".
בן-זאב מציין כי לתלמידים מחוננים רבים יש בעיה רגשית, היות והמערכת השכלית משתלטת על הכוונת ההתנהגות שלהם. "גם ילדים פחות טובים בהכוונת רגשות", הוא אומר. "הם רוצים סיפוקים מיידיים כאן ועכשיו, ללא שום דחייה".
ד"ר יונתן קסלר מהמכללה האקדמית תל-חי מציין, כי רוב בתי-הספר נוקטים בשיטת חינוך המבוססת על הצד הקוגניטיבי. כלומר, דוגלים בלימוד נושאים
שהם בעיקר על בסיס שכלי וחשיבתי ובכך מזניחים את הפן הרגשי. קסלר: "מחקרים מוכיחים שאינטליגנציה רגשית יכולה לנבא הצלחה בקריירה בצורה טובה יותר מאשר מנת המשכל, ומכאן הרעיון ליישם בבתי-הספר תוכניות המבוססות על פיתוח האינטליגנציה הרגשית של התלמידים. המטרות של התוכניות האלה הן פיתוח מודעות עצמית, פיתוח תקשורת בין-אישית ובניית ה'אני' של הילד כדבר שלם, הכולל גם את הצד השכלי וגם את הצד הרגשי".
פחות אצל פסיכולוגים
לדברי קסלר, בתי-ספר שמיישמים את התוכניות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית, משנים למעשה את האקלים הבית-ספרי. "הוכח כי בבתי-ספר אלו יש ירידה ניכרת ברמת האלימות והישגי התלמידים עלו בצורה משמעותית".
אחת התוכניות הזוכות להצלחה היא "מעגל מפגשים", במסגרתה נפגשים הילדים כל בוקר עם מחנכת הכיתה כשהם יושבים במעגל, וכל ילד מציג בפני חבריו את מה שמפריע לו. כשהוא מסיים, מי שמעוניין להתבטא ולייעץ לו כיצד לנהוג, מבקש את רשותו. "בשיטה זו", אומר קסלר, "הילד מרגיש שהוא נמצא במרכז וקשובים לו. הוא פורק את אשר על לבו וכך פנוי לעסוק בלימודים האחרים בצורה הרבה יותר יעילה ומוצלחת".
ד"ר יוסי גוטרמן, מהמכללה האקדמית תל-חי, מדגיש כי המודעות בארץ לתחום האינטליגנציה הרגשית הולכת וגוברת, בעיקר בקרב אנשי חינוך, אם כי בקרב הפסיכולוגים עדיין יש הרבה ספקנות לנושא. "האינטליגנציה הרגשית עוזרת לנו להבין טוב יותר מה משפיע על היבטים שונים של הסתגלות טובה ושל הצלחה, בהנחה שהמימד האינטלקטואלי לא מסביר את כל התמונה", מדגיש גוטרמן.
"עד להתפתחות התחום העריכו ילדים ואנשים בצורה חד-מימדית, רק על סמך האינטליגנציה, ואילו עכשיו מתאפשר מישור נוסף, בו אדם יכול להעריך את עצמו ולרכוש תחושה של ערך עצמי. אדם יכול לומר לעצמו לא רק 'כמה אני חכם', אלא גם 'כמה אני רגיש וכמה אני יכול לתקשר עם הסביבה'".
פרופ' אהרון בן-זאב: "אדם עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול לתפקד בצורה טובה יותר. הוא מתנהג בצורה מוסרית יותר ופחות אלימה"
