"נינטנדו לא עשתה די להזהיר מפני אפילפסיה"
משפחה מלואיזיאנה שתבעה את נינטנדו טוענת כי החברה לא נקטה בצעדים המתאימים כדי להזהיר את הציבור מהסכנות של קונסולת המשחקים. התובעים דורשים כי החברה תשנה את משחקיה ותפצה את המשתמשים
יצרנית המשחקים נינטנדו לא עשתה די כדי לדווח לציבור כי משחקים המיועדים לקונסולת "גיימקיוב" עלולים לגרום להתקפי התכווצויות שרירים קשות, וחוסר הכרה - מסימני מחלת הנפילה, כך טוענים אב ובנו שתבעו את החברה היפנית בשנה שעברה. ביום ה' נסתיים שלב העדויות במשפט. השופט, ריצ'רד האייק, הודיע לצדדים כי לרשותם עומדים 45 יום במהלכם יוכלו לעיין בעדויות. לאחר מכן יוכלו להציג את טיעוניהם לגבי העדויות ולגבי החוק, שבסיומם ינתן פסק הדין.
התביעה הוגשה בבית משפט פדרלי בלואיזיאנה בשנה שעברה. המשפט, שהחל ביולי 2003, עסק בטענתו של אריק מרטין, כי בנו, מייקל, סבל מהתקף אפילפסיה שנגרם לו ממשחק. הוא האשים את הזרוע האמריקנית של יצרנית המשחקים נינטנדו בהפרת חוקי הגנת הצרכן במדינה. לטענת התובעים, בחלק ממשחקיה של נינטנדו מוקרנים הבזקים של אור מרצד שעלולים לגרום לחלק מהאנשים המביטים בהן התקפי אפילפסיה. המחלוקת יושבה בפשרה בין הצדדים, אשר פרטיה לא נמסרו.
נושא נוסף, שעדיין נידון, נוגע לחובתה של נינטנדו להזהיר את לקוחותיה באשר לסכנות. במסגרת הדיון המשפטי המתקיים בימים אלה נבדק אם נינטנדו ידעה על קשר אפשרי בין התקפים למשחקי מחשב, ואם הצעדים בהם נקטה, כגון אזהרות על גבי אריזות המשחקים ויצירת קשר עם המינהל האמריקני לבטיחות מוצרי צריכה - היו מספקים מבחינת החוק. משפחת מרטין דורשת שהחברה תשנה את משחקיה ותפצה את המשתמשים.
שש תלונות ב-2003
נינטנדו ערכה לטענתה מחקרים עצמאיים בנושא, שמומנו על ידה, ובעקבותיהם קבעה קווים מנחים לפיתוח משחקים המפחיתים את הסיכון ללקות בהתקף אפילפסיה. נוסף על כך, החברה טוענת כי עקבה מקרוב אחרי תלונות שהתקבלו מלקוחות, בניסיון להבטיח שמוצריה בטיחותיים דיים. על פי עדויותיהם של בכירים בנינטנדו, ביניהם ריצ'רד פלאם, הפרקליט הראשי שלה, בחברה התקבלו פחות מ-2,000 תלונות של צרכנים בעניין זה מתוך מיליוני משחקים שנמכרו במהלך השנים.
לטענת פלאם, מחקרים מצביעים על כך שמרבית ההתקפים מתרחשים אצל אנשים הסובלים מכשל קיים במערכת העצבים. "משחקי מחשב לא גורמים לאפילפסיה או התקף. אלה נגרמים ממצב נוירולוגי קיים", מסר בעדותו.
עוד העיד פלאם, כי החברה תורמת כספים לאיגוד האפילפסיה היפני, על מנת לערוך מחקרים בתחום, שבעקבותיהם נקבעו כללים שונים לגבי הבהוב, בהירות וקצב הופעת צבעים מסוימים על המסך. שינויים אלה הביאו, לטענתו, לכך שבחברה התקבלו רק שש תלונות על התקפים ב-2003, לעומת 22 ב-1999. בין השינויים האלה, הגבלה על מספר הבזקי האור בכל שנייה ומגלבה על מידת הבהירות של אורות מסוימים ומשך הזמן שהם נראים על המסך.
"להחזיר כסף ללקוחות"
אולם, עדויות אלה ואחרות אינן מקובלות על משפחת מרטין, הדורשת מינטנדו למקם אזהרה לגבי הסיכוי לקלות בהתקף גם על גבי אריזות המשחקים וגם על גבי המסך, בעת שהמשחק מתחיל.
עוד דורשת המשפחה כי ניטנדו תדרג משחקים על פי הסיכון להתקף, תשנה את כל משחקיה בהתאם, תממן מסע פרסום על מנת ליידע את הציבור לגבי הסכנות ותאפשר ללקוחותיה לקבל החזר על משחקים שקנו או להחליף את המשחקים המסוכנים באלה שיכללו את השינויים.
לא הפעם הראשונה
לא מדובר בפעם הראשונה בה מתמודדת נינטנדו עם טענות לפיהן מוצריה גורמים לאפליפסיה. בחודש דצמבר, 1997, שודר בטלוויזיה ביפן פרק בסדרה Pocket Monsters (שהולידה מאוחר יותר את הפוקימונים), בעקבותיו הובהלו 618 ילדים לבתי החולים מחשש להתקפי אפילפסיה בשל הבזקי האור הצבעוניים הרבים שהוקרנו במהלך התוכנית.
ילדים נוספים נפגעו כאשר הקטע המדובר הוקרן שוב במהדורות החדשות. שידור הסדרה הושעה למשך כמה חודשים וחודש רק לאחר שהוגבלו המינונים של ההבזקים. מומחים שחקרו את הפרשה מאוחר יותר גילו כי רק חלק קטן מ-618 הילדים אמנם אובחנו כלוקים בהתקף. פרק "האפליפסיה" של הפוקימונים מופץ ברשת וניתן להורדה, אך ההבזקים בו הוגבלו ולכן הוא בטוח לצפייה.
