שתף קטע נבחר

ניו זילנד: "סוכני המוסד" לכלא, סנקציות נגד ישראל

בית משפט באוקלנד קבע כי שני הישראלים יבלו חצי שנה בכלא, וכן ישלמו סכום נכבד לעמותת נכים - זאת לאחר שניסו להשיג במרמה את דרכונו של אזרח נכה. ראש ממשלת ניו זילנד הודיעה בעקבות כך על סנקציות נגד ישראל, שיכללו חיוב מבקרים מטעם הממשלה באשרות כניסה. דובר ראש הממשלה קלארק ל-ynet: "אנחנו עדיין מחכים להתנצלות". שר החוץ שלום: מצטערים על ההחלטה

עימות דיפלומטי קשה בין ישראל לניו זילנד בעקבות גזר הדין לשני "סוכני המוסד": בית משפט באוקלנד קבע הבוקר (יום ה') כי אורי קלמן (30) ואלי קרא (50), הישראלים שנעצרו במרס ונחשד שהם סוכנים של המוסד, יישלחו כל אחד ל-6 חודשי מאסר לאחר שהודו לפני שבועיים בניסיון להשיג דרכון ניו זילנדי בדרכי מרמה, עברה פלילית שהעונש המרבי עליה הוא שבע שנות מאסר.

 

כמו כן קבע בית המשפט שהשניים ישלמו קנס של 50 אלף דולרים ניו זילנדים (כ-32 אלף דולרים אמריקנים) לעמותת נכים מקומית.

 

בעקבות גזר הדין, הודיעה ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק, על הטלת סנקציות דיפלומטיות נגד ישראל. בין השאר הוחלט לחייב כל ישראלי המבקר בניו זילנד בשליחות רשמית מטעם ממשלת ישראל באשרות כניסה למדינה. כמו כן הוחלט להקפיא את כל הביקורים רמי הדרג ההדדיים בין המדינות.

 

למרות שהרשעתם היא פלילית, רבים בניו זילנד, בהסתמך על מקורות ממשלתיים, בטוחים כי השניים הם אנשי מוסד. ראש הממשלה קלארק פירסמה הודעה לעיתונות תחת הכותרת: "ניו זילנד מגנה את פעילות סוכני המודיעין של ישראל".

 

היא אמרה שיש לה "סיבות חזקות להאמין שהשניים הם אנשי מוסד... ושמדובר בהרבה יותר מעבירה פלילית. בין המדינות יש יחסי ידידות ארוכים, אולם אנו רואים את מעשיהם של סוכני המודיעין הישראלים כבלתי מקובלים לחלוטין וכהפרה של ריבונותה של ניו זילנד ושל החוק הבינלאומי", הבהירה קלארק.

 

היא ציינה שזו לא הפעם הראשונה בה עושים סוכנים ישראלים שימוש בדרכונים זרים ורמזה לפרשיית ניסיון ההתנקשות הכושל בחאלד משעל בירדן ב-1997, אז נעשה שימוש בדרכונים קנדיים. בהועדה נכתב עוד כי ניו זילנד תדחה כל ניסיון של ישראל להתערב לטובתם של השניים ושאחרי שירצו את עונשם הם יגורשו מהמדינה.

 

דוברה של ראש הממשלה, מייק מונרו, אמר ל-ynet כי הפרשה משפיעה לרעה על היחסים הרגישים בין המדינות. "בטווח הקרוב בוודאי שיש שינוי ביחסים. הצעד הזה נועד להבהיר שניו זילנד רואה את הפרשה בחומרה רבה. בתקופה האחרונה, ככל הידוע לי, לא היה כל קשר בין המדינות. אינני יודע כמה זמן יימשך המצב הנוכחי - בוודאי שלא לעד. העניין הוא שראש הממשלה קלארק אמרה שניו זילנד טרם קיבלה כל התנצלות או הסבר לפרשה, ואנו עדיין ממתינים לכך".

 

בנוגע למגבלת אשרות הכניסה הסביר מונרו: "ההחלטה החדשה מתייחסת רק לאנשים שבאים לניו זילנד בשליחות ממשלת ישראל - ואינה נוגעת לתיירים. כל העניין מאוד טרי ואינני יודע איך בדיוק יתנהל ההליך הרשמי, אבל כל אדם המבקש להיכנס לניו זילנד והוא משמש בשליחות רשמית כלשהי מטעם הממשלה, יתבקש להגיש בקשה לויזה. תיירים ישראלים, ויש בין 6,000 ל-7,000 כאלה בשנה, פטורים מהדרישה הזו".

 

    

שר החוץ, סילבן שלום, אמר בצהריים כי בישראל מצטערים על ההחלטה. "אנחנו סבורים שניתן לתקן אותה ונפעל להחזיר את היחסים למסלולם התקין", אמר השר שלום והוסיף: "ישראל רוצה לשמור על היחסים הטובים עם ניו זילנד, יש לנו מסורת ארוכה של יחסים מצוינים".

 

גורמים מדיניים ישראלים הודו בשיחה ל-ynet: "אין ספק שמדובר בתגובה חריפה, אף שפגיעתה איננה משמעותית במיוחד. לניו-זילנדים יש היסטוריה של שמירה בקנאות על ריבונותם וייחודיותם, והם מאוד לא אוהבים פעילויות של מדינות זרות על אדמתם. פעילות ישראלית, אם אכן הייתה, היא במידה רבה לדרוך על יבלת כואבת ורגישה של הניו-זילנדים".

 

יצוין כי לישראל אין שגרירות בניו-זילנד (היא נסגרה לפני כשנתיים במסגרת קיצוצים), ולניו-זילנד אין נציגות בישראל. הנציגות הניו-זילנדית הממונה על ישראל שוכנת בשגרירות ניו זילנד באנקרה שבטורקיה.

 

עם זאת, ההערכה היא שיחסי התיירות בין המדינות לא יפגעו. "מטיילים ישראלים רצויים בניו-זילנד" - כך נמסר ממשרדו של גד פרופר, המשמש כקונסול הכבוד של ניו זילנד בישראל. בעלי דרכון ישראלי המבקשים לטייל בניו זילנד, אינם צריכים ויזות על מנת להיכנס למדינה, מסבירים שם, ומדגישים כי הכוונה היא למטיילים בלבד, ולא למשלחות רשמיות.

 

יצוין כי עד היום ישנו כתם ביחסי ניו-זילנד צרפת על רקע פעילות סוכנים חשאיים צרפתיים בנמל אוקלנד לפני כ-25 שנה. מדובר בפרשה שבה הואשמו סוכנים צרפתים בפיצוץ אוניה של "גרינפיס", לאחר שאנשיה הפגינו נגד הניסויים הגרעיניים של צרפת באי ביקיני. 

 

פרשת "סוכני המוסד"

 

סוכני מוסד או לא, שני הישראלים הודו לפני כשבועיים בבית המשפט באוקלנד בניסיון להשיג דרכון ניו זילנדי בדרכי מרמה, עברה שהעונש המרבי עליה הוא שבע שנות מאסר. היום הם ביקשו מבית המשפט לשלם פיצויים למשפחת הקורבן הנכה שבדרכונו ניסו להשתמש. אולם המשפחה השיבה כי היא איננה מעוניינת בפיצוי ומעדיפה כי הכסף יועבר לצדקה.

 

תחילה הוגש נגד קלמן וקרא כתב אישום משותף עם שלושה סעיפים בגין ניסיון להשיג דרכון ניו זילנדי במרמה והשתייכות להתארגנות פשיעה, אולם הם סירבו להודות בהאשמות אלו. לפיכך, הגישה התביעה לבית המשפט כתב אישום מתוקן עם סעיף יחיד, והם הודו בו. לא נמסרה הסיבה לתיקון כתב האישום, וגם עורכי דינם של השניים סרבו להגיב בנושא.

 

גורמים בניו זילנד טענו כי בפעילותם היה מעורב אדם נוסף, ישראלי בשם זאב וויליאם ברקן, אולם הוא נמלט מהמדינה לפני חשיפת הפרשה וביצוע המעצרים.

 

את הפרשה חשף העיתון "ניו זילנד הראלד" באפריל. הוא דיווח כי קלמן וקרא נעצרו לאחר מעקב של כוחות הביטחון של ניו זילנד, בחשד שהיו מעורבים בניסיון להשיג דרכון בדרך לא חוקית. בידיעה הוזכרו "גורמי ממשל" שאמרו כי הם חושדים שהשניים הם סוכני מוסד. מאחר שקרא הציג עצמו כסוכן נסיעות שמקום מושבו בסידני, פתחה גם סוכנות הביון האוסטרלית בחקירה בנושא.

  

בדיון הארכת מעצרם התברר שוויליאם ברקן, החשוד שלא נעצר, התחזה לאזרח ניו זילנד הלוקה בשיתוק מוחין ומרותק לכסא גלגלים, בניסיון לקבל מהשלטונות דרכון ניו זילנדי. ברקן חשוד שהשתמש בתעודת הלידה של האיש, בטענה כי הוא זקוק לדרכון בדחיפות לקראת נסיעה לאוסטרליה לרגל נישואיו.

 

על פי הדיווח, כשהדרכון היה מוכן התקשר אלי קרא וביקש לשלוח לו את המסמך במונית לכתובת בה נקב. אולם הפקיד שקיבל את השיחה הבחין שמבטאו של קרא אינו תואם את השם האנגלו-סקסי שהופיע על הדרכון, והדבר עורר את חשדו. המשטרה ערכה מעקב אחר הכתובה בה נקב קרא ועצרה אותו שם בעת שהמתין לשליח עם הדרכון. בקרבת מקום נעצר גם קלמן, לאחר שנראה משליך טלפון סלולרי לשיחים ומנסה להימלט. בשלב זה היה כבר ברקן מחוץ למדינה.

  

הפרשה גרמה מבוכה רבה לישראל, וגררה זימון של שגרירת ישראל בקנברה שבאוסטרליה לבירור. גם ראש ממשלת ניו-זילנד ביקשה הבהרות מממשלת ישראל, ודרשה להחזיר את כל הדרכונים שאפשר שהושגו על ידי גורמים ישראלים במדינה בדרכים לא כשרות.

 

גורם דיפלומטי לשעבר אמר ל-ynet כי דרכון של ניו זילנד הוא מסמך אטרקטיבי ביותר, שניתן באמצעותו להיכנס למדינות העוינות את ישראל. משרד החוץ אישר בשעתו את דבר מעצרם של הישראלים, אולם טען גם הוא כי הרקע למעצר פלילי - והם אינם מייצגים את ישראל בשום צורה.

 

בהכנת הידיעה השתתף גילי סופר
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
קלארק. מעשים בלתי מקובלים
צילום: איי פי
צילום: איי אף פי
אורי קלמן (מימין, מסתיר את פניו) ואלי קרא בבית המשפט
צילום: איי אף פי
צילום: דן בלילטי
שר החוץ שלום. מצטערים
צילום: דן בלילטי
צילום: רויטרס
אלי קרא. המעצר
צילום: רויטרס
צילום: ערוץ 2
רצו להשיג דרכון ניו זילנדי
צילום: ערוץ 2
מומלצים