יורדים מהרדיו, עולים לרשת

לא כולם מתלוננים על המונוליתיות המוזיקלית של גלגל"צ וממשיכים לסבול בשקט את הרגוע-רגוע הזה כאילו גם הם תקועים באותו "מלון קליפורניה", שניתן לבקר בו אך לא לחזור ממנו.

חובבי מוזיקה רבים בישראל פורצים את המחסומים המוזיקליים שהציבה התחנה הצבאית בעזרת מספר קטן אך מבטיח של שירותי רדיו אינטרנטיים, בעברית ובאנגלית, אשר ביחד עם רשתות שיתוף קבצים כמו eMule, Ares ו-BitTorrent מספקים אלטרנטיבה לא רעה בכלל.

אחד ההיבטים הפחות סימפטיים בחגיגה הפלורליסטית הזו כרוך בתופעת הפיראטיות, לה אחראים, לא פחות מהמשתמשים, גם חברות המוזיקה, שלא השכילו לטפח בזמן מודלים כלכליים להפצת מוזיקה ברשת, וכעת הן מנסות לשנות את המציאות הזו באמצעים משפטיים וטכנולוגים. בינתיים, משתמשים פיראטים בישראל לא נתבעים כמו עמיתיהם בארה"ב ובאירופה אך גם לא נהנים משירותי מוזיקה בתשלום פרט ל-songs.co.il, הכולל שירים בעברית של אמני אן אם סי בלבד.

אמנים ישראלים מתחילים לעלות לרשת

התשובה לביקוש העז למוזיקה ברשת היא היצע פיראטי ברובו, אך ישנן עדויות ראשונות לכך שהמצב בישראל מתחיל להשתנות. כמה מוזיקאים מתחילים לזהות את הפוטנציאל השיווקי של הרשת, ומציעים להורדה את יצירותיהם חינם ובאופן חוקי.

לא מדובר בריטה או שלמה ארצי, חלילה, אלא ביוצרים בתחילת דרכם או אמנים שנדחקו לשוליים (במובן הטוב, אלא מה) של המיינסטרים, וההפצה החינמית של המוזיקה ברשת פותחת להם פתח לחשיפה לקהלים חדשים ולהגדלת ההכנסות מהופעות.

האחרון שבחר באופציית הרשת הוא אילן וירצברג, יוצר ותיק ומוערך, שבצעד חסר תקדים מאפשר לגולשים לשמוע ולהוריד את רוב אלבומי הסולו שהקליט עד היום מאתר האינטרנט החדש שלו. כך, למשל, ניתן להוריד מהאתר שירים מתוך גירסת "בוטלג" לאלבום המצוין "בציר טוב", הקלטה מהופעה חיה בתאטרון "תמונע" ועשרות שירים נוספים.

וירצברג הוא אחד מחלוצי המוזיקאים הישראלים ברשת, וכבר ב-1999 הציע קטעים ממוזיקת אמביינט אלקטרונית שיצר להורדה באתר MP3.com. "ההצלחה, במושגי אינטרנט דאז, הייתה גדולה ומיידית", הוא כותב באתר, "כמות ההורדות היומית הגיעה לכ-1,000 ומאות דיסקים נמכרו. אמנם, זה לא התבטא ברווח כספי משמעותי, אך זה הביא לחשיפת עבודותי בפני עשרות אלפי אוהבי מוזיקה ברחבי העולם...לבקשות לשימוש במוזיקה-בעיקר מתחנות רדיו אינטרנטיות, ולהצעות מחברות תקליטים".

למה בעצם לאפשר את הורדת השירים? אתה לא חושש מאובדן הכנסות?

"רוב האלבומים שלי אינם ניתנים להשגה בחנויות המוזיקה וזו דרך להעניק להם חיים מחודשים. לא ארוויח דבר בהשארתם בבוידם בדרך לשיכחתם המוחלטת, לעומת זאת, אני כן יכול להרוויח מחשיפתם. אף פעם אי אפשר לדעת לאן דברים יכולים להתגלגל, וגם יש סיכוי להרחיב את הקהל שיבוא להופעות הבמה שלי".

גם פישי הגדול נותן בהורדות

וירצברג לא לבד. הראפר "פישי הגדול" (אדם לוינסון) ציין לאחרונה 20,000 הורדות של אלבומו "חוכמת רחוב" מאתר הרדיו המקוון Radi-Yo. "חוכמת רחוב" יועד להורדה חוקית חינמית מהרשת במשך ארבעה חודשים, כצעד מחאה נגד מצוקתם של האמנים הישראלים מול החוזים הדרקוניים של חברות התקליטים מחד וזייפני הדיסקים וההורדות הלא חוקיות ברשת מאידך.

"עשיתי טעות וחתמתי על חוזה מפקח עם הלייבל 'לבנטיני' של קובי אוז, ששלל ממני את זכויות היוצרים שלי למשך 18 שנים, ונקבעו בו שהם שותפים בכל ההכנסות שלי, גם אם לא השקיעו בכך", אומר 'פישי', "אנשים לא מודעים לכך שלא משתלם למוזיקאים להפיק דיסק בישראל. זה נחמד לדפוק פוזה שאתה מוכר ומשווק דיסק, אך מתחת לפני השטח הרבה יוצרים נכנסים לחובות עצומים.

גם מוזיקאי שמוכר 40 אלף עותקים עלול למצוא את עצמו בסוף התהליך עם אוברדראפט של 80,000 שקלים לאחר תשלום על יחסי הציבור, העטיפה, ההפצה, הדלק, הטלפונים הניידים, החומרה של הדיסק, הדלק, הסוכנים ועוד, תלוי בחוזה עם חברת התקליטים. עלות הדפסת דיסק היא בין שלושה ל-6.5 שקלים, ואם מוזיקאי מדפיס 10,000 עותקים ומוכר רק 3,000 הוא מפסיד. באינטרנט ההוצאות פחותות בהרבה.

להבדיל מחברת מוזיקה, שקובעת את מחיר המוצר, באינטרנט האמן חופשי להחליט מה המודל העסקי שלו. אפשר לבחור אם להפיץ את השירים חינם ולהרוויח מבאנרים או למכור שיר בשני שקלים, שלושה או יותר. אפשר גם להפיץ שיר בודד, שישה שירים או יותר ולא להיות מוגבל ל-12 שירים בדיסק. אמן יכול להפיץ עצמו לקהל ישירות באמצעות האתר האישי ולשתף אותו בתהליך היצירה, כדי לדעת אילו שירים בעלי סיכויים טובים יותר להצליח".

מה הרווחת מהצעד?

"הרבה מאוד דברים. ראשית, 20,000 אנשים לא עברו על החוק והתחזקה אצלם המודעות לצרכנות מוזיקה ברשת, ושנית התעורר דיון בשאלה איזה רווח עשיתי. רציתי לעורר את הדיון הציבורי הזה כדי להביא אמנים לחשוב מה הם מרוויחים בשיטות ההפצה הרגילות. נוסף על כך, הצגנו מודל אפשרי לראפרים מתחילים של הפקה והפצה של אלבום בעלות של כ-5,000 שקלים בלבד.

מבחינתי האישית, הרווחתי ספונסרים שאימצו אותי, זכיתי לכבוד מהקהל, ואני מקבל גם ותר הזמנות להופעות. חשוב לציין שגם אמנים ישראלים מצליחים מתקשים להרוויח מאלבומים והם מתבססים בעיקר מהופעות. בעקבות החשיפה באינטרנט זכה השיר להשמעות גם בערוץ 24, והשיר 'תסתכלו עלי' נכנס לאוסף ההיפ הופ של חברת התקליטים הליקון, שמאגד את להיטי השנה האחרונה מהארץ ומהעולם.

נוסף על כך, חתמתי חוזה עם אתר songs.co.il על הפצת "חוכמת רחוב" עבור 4-5 שקלים לשיר. חשוב לי לציין שאם זה היה תלוי בי הייתי ממשיך לאפשר את ההורדות חינם, אך החוזה חייב אותי להגביל את זה בזמן. קשה לי לראות איך אפשר להרוויח מארבעה שקלים לשיר".

האם תמשיך להפיץ את המוזיקה שלך ברשת?

"בהחלט. אני מאמין שתוך שנתיים לא יהיו יותר דיסקים אלא למטרות צריבה בלבד, והפצת המוזיקה תתבצע רק באמצעות אינטרנט, לוויין וסלולר. הכל הולך להשתנות מהקצה אל הקצה. אני קורא לאמנים שמרגישים תקועים לעשות את הצעד שאני עשיתי כי הם יראו מזה רווח גדול בעתיד".

"שמתי לב למה שעושה פישי הגדול, ואיך הוא מדבר. והוא באמת גדול", כותב דן תורן בבלוג שלו, "זה שהוא שם את הדיסק שלו להורדה חינמית באינטרנט, מתוך רצון להמשיך לעשות מוזיקה. זה יפה. בכלל הגישה שאומרת שייקנו או שאני לא ממשיך לעשות להם, היא בעייתית. כי אנשים צורבים ברובם, אז פישי סידר לו רפסודה שתצוף על הזרם ולא ניסה כמו כולם לבנות סכר שסופו להישבר". תורן עצמו מציע בינתיים חלק קטן משיריו להורדה חופשית מהרשת, וכך נוהגים אמנים שמחובקים על ידי גלגל"צ כמו חמי רודנר  ויוני בלוך, שנמצא בתחילת דרכו המוזיקלית אך מושמע היטב. 

אתר indie.co.il, המוקדש למוזיקה אלטרנטיבית, מציע קישורים להורדה שירים של אמנים כמו שרון בן עזר, סגול 59, גוטל בוטל, הבילויים ועוד. זמר שהעז ללכת יותר רחוק הוא "טרוי", שמציע את אלבומו "כוחם של מים" להורדה חופשית באמצעות האתר שלו. "מאור", זמר צעיר מהרצליה, רכש בגוגל במשך זמן רב את מילות המפתח "מוזיקה", "מוסיקה" ואחרות, כך שכל מי שחיפוש במנוע החיפוש את המילים האלה צפה מימין לדף התוצאות בקישור המוביל לאתר האינטרנט שלו, הכולל שירים להורדה חינם. "מאור" מסביר כי בשלב זה אין לו תוכניות לעשות רווחים ממוזיקה, ושיטת הפרסום החדשנית הזו (עבור יוצרים) מאפשרת לו לחשוף את המוזיקה לקהל, בניגוד לשאר ערוצי ההפצה, החסומים בפניו.

שוק המוזיקה העולמי משתנה

המהלכים של וירצברג, פישי הגדול, טרוי ומאור לא מנותקים מההתפתחויות האחרונות בתחום המוזיקה במערב. ג'ורג' מייקל הודיע לאחרונה כי שיריו העתידיים יופצו חינם רק באינטרנט - באתר מיוחד שיעודד תרומות לצדקה.

מייקל מכר עד עתה כסולן ובצמד "ווהאם" 75 מיליון תקליטים. לדבריו, הצעד נועד גם להקל על חייו. "זה יוריד ממני את הלחץ להוציא אוסף שירים כל כמה שנים, דבר שממש הרג אותי. זה לא שהייתי מעדיף לא להיות מפורסם, אבל אני רוצה להוציא את עצמי מהמעגל הכלכלי, לא לקחת כסף מאיש ולא להפסיד את כספו של איש", הוא אמר לבי בי סי.

כרישי הרוק פיטר גבריאל ובריאן אינו הכריזו השנה על השקת ברית חדשה של אמנים בשם MUDDA, שתאפשר ליוצרים להתאגד ולהפיץ את המוזיקה שלהם ישירות באינטרנט ולא דרך חברות המוזיקה. לטענתם, אם המוזיקאים לא יתעוררו ויתבעו את חלקם בשוק המתהווה של המוזיקה הדיגיטלית, הם שוב יקופחו. הרעיון הכללי: באמצעות סילוק חברות התקליטים מהמשוואה, אמנים יכולים לקבוע תג מחיר למוזיקה שלהם ולקבוע בעצמם את סדר היום המוזיקלי שלהם.

יש כבר אמנים שעושים זאת כמו להקת "פיש" (Phish) האמריקנית, שבזכות מדיניות המעודדת מעריצים להקליט את הופעותיה ולהפיצן באופן חופשי הפכה לאחת מלהקות ההופעות המוכרות בארה"ב. בשנה שעברה השיקה אתר אינטרנט, המוכר הורדות שירים מכל הופעה באיכות גבוהה במיוחד עבור 10 דולרים. הלהקה הכניסה עד היום יותר מ-2.25 מיליון דולר בשיטת המכירה הזו וטוענת לרווחיות מהיום הראשון.