שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חרדה: אפשר גם בלי תרופות
    5% מאוכלוסיית המערב סובלים מהפרעת חרדה. מחקר ישראלי חדש שערך הפסיכיאטר ד"ר פנחס דנון מגלה שטיפול קבוצתי בבעיה יעיל לפחות כמו טיפול תרופתי. רוב המשתתפים במחקר הבריאו לגמרי
    ב' סטודנטית לפיזיקה, אובחנה כלוקה בהפרעת חרדה, ובמשך חמש שנים קיבלה טיפול תרופתי. "התרופות הצליחו לרכך את עוצמת התקפי החרדה, אבל לא למנוע אותם ' או להפוך אותם לנדירים יותר", היא מספרת. בעיקר פחדה ממקומות סגורים הומי אדם.

     

    "התקף החרדה הראשון בא באופן פתאומי", היא נזכרת. "ישבתי עם חברה בסרט, ובלי שום קשר לאירוע הרגשתי דפיקות לב חזקות וסחרחורת. רציתי לקום לשירותים, אבל הייתי מאובנת, מרותקת לכיסא. אני לא זוכרת כמה זמן זה נמשך, אבל לי זה נראה כמו נצח. כשנדלקו האורות והוצאתי מהתיק מראה, גיליתי שאני חיוורת, עם מבט מבוהל וזיעה קרה על המצח".

     

    מאז נמנעה מכניסה לבתי קולנוע, לקניונים, למטוסים ולשאר מקומות סגורים והומים אדם. "אבל גם במקומות פתוחים יכולתי לקבל התקף חרדה", היא אומרת, "למשל בלונה פארק. סחרור הגלגל הענק גרם לי להאצת הדופק ולבחילות".

     

    בסוף ספטמבר 2001 זכה איש פרסום בכיר בטיסת צ'ופר מפריז לניו יורק במטוס הקונקורד החדש. "הייתי מאושר", הוא אומר, "הרי לא בכל יום מקבלים כזה בונוס ענק, מה גם שידעתי שבחיים אין לי סיכוי לקנות כרטיס לקונקורד מכספי". הוא נערך לטיסה ולכבוד האירוע שאל חליפה מחבר.

     

    "איך שהגעתי לשדה התעופה", הוא משחזר, "הרגשתי שמסתכלים עלי בצורה מוזרה. שוטרים מימין ומשמאל עקפו אותי ובדקו את הגוף והחפצים שלי. כשכבר עליתי לקונקורד הייתי שטוף חרדה. את הדרך העברתי במחשבות רעות ובכל מיני מיחושים גופניים. ללימוזינה שחיכתה לי בניו יורק כבר נכנסתי מעורפל, וחצי מעולף ביקשתי מהנהג שייקח אותי למלון. הזעתי, היה לי דופק מהיר והרגשתי שאני נחנק. פחדתי שאמות שם, זר ובודד בניו יורק. התקשרתי למוקד שח"ל ושילמתי 120 דולר רק בשביל לשמוע את האבחנה, שיש לי התקף חרדה".

     

    ממרחק של זמן הוא מנתח את האירוע ואת הסיבות שגרמו לחרדה. "זה היה שבועיים אחרי נפילת מגדלי התאומים", הוא מסביר, "הייתי כנראה מבוהל מזה באיזשהו מקום. הסביבה העוינת שקיבלה את פני בפריז, כל זה התלבש על הנטייה שלי לחרדות והאיץ התקף".

     

    לימים הוא עבר פסיכותרפיה ולאחרונה, בהמלצת הפסיכיאטר שמטפל בו, הוא נוטל תרופות נוגדות חרדה.

     

    שינוי הרגלי חיים

     

    מחקר ישראלי חדש, שמצטרף למחקרים נוספים בנושא שנעשו ברחבי העולם, מגלה שטיפול קבוצתי בחרדה יעיל כמו טיפול תרופתי, ואפילו יותר. החוקר, הפסיכיאטר ד"ר פנחס דנון, מנהל המרכז הקהילתי לבריאות הנפש ברחובות, בשיתוף האחות מוניקה גון-אוסישקין, סקר 75 אנשים שמאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה. קבוצת המחקר כללה אנשים בני 44 בממוצע שאינם נוטלים תרופות נגד חרדה, וקבוצת הביקורת – בני 43 בממוצע שנוטלים תרופות כאלה. 40% מהנחקרים בשתי הקבוצות היו גברים, והשאר נשים.

     

    "ממצאי המחקר", אומר ד"ר דנון, "עודדו אותנו מאוד. שנה אחרי גמר הטיפול הקבוצתי רק ארבעה אנשים דיווחו על בעיות, אבל לא על החמרת החרדה. ואילו בקבוצת הביקורת תשעה דיווחו על חזרת התקפי החרדה בעוצמה". הטיפול הקבוצתי בחרדה התקיים במרכז הרפואי שיבא. בכל קבוצה נכחו שמונה אנשים למשך עשרה מפגשים, וכל מפגש נמשך כשעתיים.

     

    "יצרנו למשתתפים תוכנית מובנית", מסביר ד"ר דנון, "לימדנו אותם הרגלי חיים יומיומיים חדשים, כמו הרגלי אכילה. ביקשנו מהם שיימנעו מצריכת קפאין ואלכוהול, שמגבירים אצל אנשים חרדתיים את פעימות הדופק. כמו כן המלצנו להם להרבות באכילת דגים העשירים בחומצות שומן אומגה 3, ירקות, פירות חיים ויבשים וכו'.

     

    "בהמשך חשפנו כל אחד מהם באופן הדרגתי לגורם החרדה. ב', למשל, הלכה בהתחלה לסרט עם חברה, בקבוק מים וכדור הרגעה בהיכון. בהדרגה הוסרו ממנה ה'קביים' – בהתחלה היא הלכה בלי המים, ובהמשך גם ללא הכדור. כך גם בלונה פארק. בהדרגה היא התקרבה ל'אזור הפשע', כלומר למקום שעורר בה חרדה ראשונית, ולמדה להתיידד איתו. עם הזמן הביטחון העצמי שלה גבר והיא נגמלה מתרופות ההרגעה שנטלה".

     

    ר', 52, קבלן בניין מצליח, חזר לילה גשום אחד מהנגב לביתו במרכז הארץ. "הוא עבד שם בפרויקט רווחי", מתאר ד"ר דנון, "ובמשך חודשים ארוכים היה נוהג משם בחזרה הביתה. עד שערב אחד, בזמן שירד גשם, היטשטשה ראייתו והוא נתקף סחרחורת. הוא עצר מיד מבוהל בצד הכביש, התקשר לאשתו והזעיק אותה. מאז החרדה התקבעה אצלו על נהיגה. כשרק נכנס לשבת מול ההגה, הוא התחיל לסבול מסחרחורת ומרעד".

     

    בטיפול הקבוצתי למד ר' נשימות נכונות, טכניקת הירגעות ותרגילי הימלטות מחשיבה קטסטרופלית, שמלווה התקף חרדה. "ביום הראשון הוא רק נכנס למכונית", מתאר ד"ר דנון. "למחרת הוא הדליק את הסוויץ', ובהמשך נסעתי איתו, כלומר על ידו, בלילה כשהוא נוהג לבאר שבע. ר' החלים מהתקפי החרדה".

     

    חרדה – סיבות וסימפטומים

     

    מה הם התקפי חרדה? מדובר ברגש פתאומי, עז בעוצמתו, בלתי רציונלי, שמלווה בסימפטומים גופניים מפחידים כמו סחרחורת, חולשה קיצונית, רעד, קוצר נשימה, תחושת חנק, שלשולים, בחילות, הקאות, גלי חום או קור ובעיקר פחד מאובדן שליטה, משיגעון וממוות, ובהמשך גם איבוד משקל. 5% מכלל האוכלוסייה המערבית לוקים בהפרעה זו.

     

    "חלק מהתקפי החרדה מלָוים גם בדיכאון", מסביר ד"ר דנון. "ככל שמתרבים התקפי החרדה, נוצרים דכדוך והפרשה איטית יותר של הורמונים, דבר שמביא למצב דכאוני".

     

    חרדה מאובחנת על פי רוב כחצי שנה בממוצע אחרי ההתקף הראשון, וזאת בגלל מעגל הקסמים שאליו נכנסים הסובלים מהבעיה. הם פונים לחדר מיון, נבדקים
    ונשלחים לבתיהם. בביקור השני או השלישי הם מופנים לרופא מקצועי, למשל נוירולוג, ורק אחרי שמיצו סדרת בדיקות נרחבת ומקיפה ונשללו מחלות גופניות, הם נשלחים לפסיכולוג או לפסיכיאטר, שמאבחנים את החרדה ומטפלים בה. "בזמן ההתקף, וגם לפניו", מסביר ד"ר דנון, "החולה עסוק במחשבות כמו מתי זה יקרה לי שוב, איפה זה יתפוס אותי, איך אגיב, מחשבות ש'מזמינות' את ההתקף הבא. החולה נכנס ללופ, ובנוסף הוא אומר לעצמו, אני כישלון, אני אשתגע, אני אמות. מעוצמת המחשבות והפחד מופעלת מערכת האזעקה המוחית, שמשחררת סרוטונין ואדרנלין בכמויות גדולות, ואז מגיע ההתקף".

     

    הסיבות לחרדה מגוונות. שכיחים במיוחד התקפי חרדה במקומות סגורים (קלסטרופוביה) ובמקומות הומי אדם (אגורפוביה), ביציאה מהבית, בנהיגה ועוד. "מגיל צעיר מלמדים אותנו שאם נשתמש נכון בשפה ובחשיבה שלנו, נייצר שליטה על המציאות", מסביר ד"ר דני לוי, לשעבר מנהל היחידה להפרעות חרדה בבית החולים אברבנאל. "אבל במצבי חרדה כללי הפעולה הפוכים. כלומר, בזמן התקף חרדה אסור לברוח ממנו ולנסות להירגע מעוצמתו, אלא דווקא ללכת איתו, לצוף מעליו, והוא ישכך ויחלוף מאליו. עקיפת הטריגר החרדתי או הימנעות מנוכחות במקומות שגורמים לחרדה רק מקבעות אותה".

     

    לדברי ד"ר לוי, הטיפול התרופתי באנשים שסובלים מחרדה מורכב מתרופות מרגיעות או מתרופות נגד דיכאון וחרדה. "אבל", מסתייג ד"ר דנון, "השפעת התרופות היא נקודתית, כי כשהחומר הכימי במחזור הדם נגמר, האדם שב לסבול מחרדה. לכן צריך לעקור אותה ולא 'לטפל' בה, והטיפול הנקודתי יעיל ומשפיע ביותר על דרכי החשיבה וההתמודדות של הסובלים מחרדה. מרבית המשתתפים במחקר הבריאו באופן מלא והם נהנים מאיכות חיים טובה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חרדה: אפשר גם בלי תרופות "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים