השפעתו של האוכל על התרופות שאנחנו נוטלים

"היו מזונותיך לתרופותיך ותרופותיך למזונותיך", אמר 'אבי הרפואה' היפוקרטס לפני יותר מ-2,400 שנה. בכל שנה נוספות למדפי בתי המרקחת עשרות תרופות חדשות. הן יכולות לטפל ולרפא מחלות רבות, אך במקביל הן עלולות לגרום לבעיות גופניות, לעיתים בגלל השפעתן על מצבנו התזונתי. על מנת שיהיו בטוחות ויעילות, עלינו לצרוך אותן בצורה נכונה.

תרופות רבות מכילות חומרים פעילים שיוצרים אינטראקציה (השפעה הדדית) עם הגוף באופנים שונים. הדיאטה שלנו, כמו גם אורח החיים שאנו מנהלים, יכולים להשפיע על יכולתה של התרופה לפעול בגוף. מצד שני, גם מזונות מסוימים, כמו גם משקאות, אלכוהול, קפאין וסיגריות, יכולים ליצור אינטראקציה עם תרופות, להפחית מיעילותן ולגרום לתופעות לוואי חמורות. עם זאת חשוב לציין שאינטראקציה בין מזון לתרופה לא חייבת להתרחש אצל כל אדם.

מטרת כתבה זו היא להציג בפניכם אינטראקציות נפוצות בין מזון ותרופות, כך שתוכלו להפיק את המירב מהתרופות שאתם נוטלים תוך שמירה על מצב תזונתי טוב. הכתוב כאן לא מחליף את המלצות הרופא שלכם. בכל מקרה של ספק לגבי תרופות – התייעצו עם הצוות שמטפל בכם.

תרופות שמפריעות למזון

קיימים שלושה סוגים עיקריים של אינטראקציות בין מזון ותרופות. הסוג הראשון הוא תרופות שעלולות להפריע לספיגה ולהפרשה של חומרי מזון ולשבש את ניצולם בגוף. מדובר בהשפעה הדרגתית שתתבטא יותר באנשים שנוטלים תרופות למשך תקופה ארוכה. אותם אנשים עלולים לפתח חסר בוויטמינים ובמינרלים.

• נוגדי חומצה: שימוש לא נכון בנוגדי חומצה מקבוצת תרכובות אלומיניום ( Alumag , Maalox ) עלול להוביל לדלדול בסידן ובזרחן בגוף. בשימוש ממושך ובמנות גדולות הם עלולים להוביל למחסור בוויטמין D ולגרום נזק לעצמות. ויטמין D נוצר בגוף עם חשיפה לקרני השמש. מקורות הוויטמין במזון: ביצים, שומן החלב ודגים מסוימים. מקורות לסידן הם: מוצרי חלב, שעועית לבנה, כרוב מכל הסוגים, שעועית ירוקה, תפוזים, תאנים ומשמשים יבשים, שקדים וטחינה.
  

• תרופות נוגדות כיב עיכולי (אולקוס): תרופות כמו Gastro ( Famotidine ,( Tagamet , Cimetag ) Cimetidine ( ו- Zanidex , Zantac ) Ranitidine ( עלולות להפחית ספיגת ויטמין 12 B וברזל. המקורות לוויטמין 12 B הם מזונות מהחי בלבד: בשר, דגים, מוצרי חלב וביצים. מזונות עשירים בברזל הם: בשרים, עוף, דגים, קטניות (עדשים, חומוס), ירקות עליים כמו סלרי, כרוב, פטרוזיליה, אגוזים וגרעיני חמניות ודלעת.
  

• תרופות משתנות: גם לתרופות משתנות, שעוזרות לגוף להיפטר מנוזלים, יש כמה אינטראקציות עם מזון. קיימים משתנים דוגמת Fusid ) Furosemid ( או Disothiazide ) Hydrochlorothiazide ,( שגורמים לאיבוד מינרלים כמו מגנזיום ואשלגן דרך השתן. לכן מומלץ לדאוג לתפריט עשיר בהם.
  

מקורות לאשלגן: ירקות עם עלים ירוקים, עגבניות, גזר, תפוחי אדמה, תפוזים, אשכוליות, בננות, בשר רזה, בקר, עוף ודגים, קטניות, מוצרי חיטה מלאה, אגוזים, גרעיני חמניות, צימוקים, שזיפים ותאנים מיובשים. מקורות למגנזיום: ירקות ירוקים, בננות ומוצרי חלב, קטניות, אגוזים וזרעים.

משתנים אחרים כמו Aldospirone ו- Aldactone דווקא גורמים לכליות לאצור אשלגן, דבר שעלול לגרום לעלייה ברמת האשלגן בדם, שגורמת בין היתר לחולשת שרירים ולעוד תופעות. למי שצורך Spironolactone כמשתן בלבדי מומלץ להימנע מאכילת כמויות גדולות של מזונות עשירים באשלגן או ממלח שמכיל אשלגן. בהרבה מקרים נוטים הרופאים לשלב בין שתי תרופות משתנות, כדי למנוע פגיעה במשק האשלגן בגוף, או שהם נותנים תרופה שמשלבת בין שני סוגי משתנים דוגמת kaluril . הבחירה נעשית בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל.

• תרופות שמכילות אספירין: כשהן ניטלות לתקופה ממושכת ובמינון גבוה, תרופות אלה מפחיתות ספיגה ופוגעות בתפקוד החומצה הפולית, וגורמות להפרשה מוגברת של ויטמין C מהגוף. בזמן נטילת תרופות כאלה מומלץ לצרוך יותר מזונות עשירים בוויטמין C : פירות הדר, קיווי, תות שדה, גויאבה ופלפל ירוק. מזונות עשירים בחומצה פולית: ירקות עליים כמו תרד, כרוב, עלי סלק, קטניות ואגוזים.
  

• הורמונים: נשים שנוטלות גלולות למניעת הריון או תחליפי הורמונים לגיל המעבר במשך תקופה ארוכה עלולות לפתח מחסור בחומצה פו - לית, בוויטמין 6 B , בוויטמין 12 B ובמגנזיום, אם התפריט שלהן דל בוויטמינים ובמינרלים אלה. 
  

• תרופות שונות: מספר תרופות, כמו Colchicine שניתנת לטיפול בצינית (שיגדון, גאוט – מחלה שבה קיים פגם בחילוף החומרים של חומצת השתן, ושגורמת בין היתר להצטברות מלחי החומצה במפרקים), תרופה לקדחת ים תיכונית משפחתית ( FMF – מתבטאת בדלקת בקרומים שמרפדים את החזה, הבטן והמפרקים), טבליות שונות להורדת רמת הסוכר בדם, סוגי אנטיביוטיקה כמו נאומיצין – עלולות לפגוע בספיגת ויטמין 12 B . כאמור, מקורות לוויטמין זה הם במזונות מהחי בלבד, ולכן צמחונים ואנשים שממעיטים באכילת מזון מהחי, אך צורכים תרופות אלה לאורך זמן, עלולים לפתח מחסור בוויטמין. מומלץ להם להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע ללקיחת תוסף הוויטמין בטבליות, ואולי עדיף מהסוג שנספג מתחת ללשון.
  

מזון משפיע על ספיגת התרופה

הסוג השני של אינטראקציה הוא מזון שמשפיע על תרופה. למשל, מזונות ומשקאות שיכולים להפחית או להגביר את ספיגת התרופה לתוך הגוף. הנה דוגמאות:

• אנטיביוטיקות: התרופות ממשפחת האנ - טיביוטיקות מושפעות בדרך כלל ממזון. Ciprofloxacin ו- Tetracycline , לדוגמה, יש ליטול על קיבה ריקה שעה לפני או שעתיים אחרי ארוחה. אך אם מופיעה רגישות בקיבה, יש ליטול את התרופות עם מזון, תוך הקפדה על הימנעות מאכילה בו זמנית של מוצרים שמכילים סידן, כמו חלב ומוצריו, של ויטמינים ומינרלים שמכילים ברזל ושל נוגדי חומצה. כשהם נלקחים יחד עם התרופות, הם מקטינים משמעותית את ריכוז התרופות בדם, ולכן מומלץ לצרוך אותם בנפרד.
  

חשוב לזכור שבמקביל להרס החיידקים הפתוגניים (מחוללי המחלות), האנטיביוטיקות הורסות גם את החיידקים ה'ידידותיים' במעיים – דבר שעלול לגרום לתופעות שונות כמו פטרת ואגינלית ועוד. מסיבה זו מומלץ לצרוך מוצרי מזון פרוביוטיים כמו יוגורט ביו או תוסף פרוביוטי באבקה או בטבליות בזמן נטילת אנטיביוטיקה.

• משקאות: באופן כללי מומלץ לא ליטול תרופות עם משקאות מוגזים או עם מיצים חומציים או מיצי ירקות. משקאות אלה יכולים לגרום לעודף חומציות בקיבה, שעלול להמיס מספר תרופות לפני שהן יגיעו לספיגה במעי, וכך תרד כמות החומר הפעיל הזמין לגוף.
  

מיץ אשכוליות, למשל, ידוע כפוגע ביעילותן של תרופות רבות. הוא גורם לירידה בפירוק של תרופות ולעלייה בריכוז ובאפקט וכך עלול להגביר את רעילותן של התרופות. קשישים במיוחד נמצאים בסיכון בשל נטילת תרופות רבות, ולעיתים תכופות הם צורכים מיץ אשכוליות. המיץ גם יכול להפריע לספיגת תרופות אחרות.

הנה רשימה חלקית של תרופות שמומלץ לא ליטול אותן עם מיץ אשכוליות או להימנע בכלל משתיית המיץ במהלך הטיפול בהן: נורווסק (Amlodipine), אסיוול (diazepam), פנדיל (Felodipine), סימוביל (Simvastatin), איקאפרס (Verapamil). רשימה מורחבת ניתן למצוא באתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית. אם אתם נוטלים את התרופות עם מיץ אשכוליות ואתם מאוזנים, התייעצו עם הרופא המטפל על שינוי באופן נטילת התרופה, מאחר שהפסקת שתיית המיץ עלולה לשנות את ריכוז התרופה בדם.

• מזונות שומניים: יש מקרים שבהם מזונות מסוימים דווקא מגבירים את ספיגת התרופה בגוף. לדוגמה, מזונות שומניים מגבירים את הספיגה של Griseofulvin , שהיא תרופה שניתנת נגד פטרת. קיימות השפעות נוספות של מזונות על תרופות, ובכל מקרה יש לקרוא בעיון את העלון המצורף לתרופה ולהתייעץ עם הצוות הרפואי.
  

מזון משנה את פעילות התרופה

הסוג השלישי של אינטראקציה הוא השפעת מזון על ניצול התרופה. לדוגמה, מזונות מסוימים עלולים לשנות את הפעילות הכימית של תרופה כך שהיא תאבד את ההשפעה המרפאת שלה על הגוף.

• מזונות עשירים בוויטמין K: ויטמין K משתתף בתהליך קרישת הדם, ומזונות שמכילים אותו עלולים להפחית את יעילותן של תרופות נוגדות קרישה כמו Coumadin. אם אתם נוטלים 'קומדין', יש לצרוך את המזונות הבאים בצורה מבוקרת ולא להפריז באכילתם: חסה, תרד, כרוב, ברוקולי, פטרוזיליה, כוסברה, שעועית ירוקה, אפונה, לפת, חומוס, עדשים, מיונז, פולי סויה, שמן סויה ושמן קנולה, כבד בקר ועוף, תה ירוק ושיבולת שועל (אבוקדו וגלידה מפריעים לספיגת התרופה, ומומלץ לאכול אותם במרווחים של שעתיים מנטילת התרופה).
  

• תוסף ויטמין E (מעל 400 יחידות), אספירין ונגזרותיו: אלה יכולים להגביר את ההשפעה של תרופות נוגדות קרישה, ובכך להאריך את זמן קרישת הדם ולגרום לדימום יתר. לכן אין להוסיף אותם כתוסף ללא התייעצות עם הרופא המטפל.
  

• מזונות עשירים בוויטמין 6 B פוגעים בפעילות התרופות "Sinemet CR", "Levopar" ו-"Dopicar", שניתנת לטיפול בסימפטומים של מחלת פרקינסון. במקרה של נטילת התרופה יש להגביל את צריכת המזונות הבאים: קמח מלא ומוצריו, אורז מלא, שיבולת שועל, קטניות, כבד בקר, עוף, דגים וביצים. כמו כן יש להימנע מתוסף מזון שמכיל ויטמין 6 B .
  

יש מקרים שבהם מזון או תוסף שיש להם השפעה דומה לזו של התרופה הניטלת עלולים להגביר את השפעת התרופה או את רעילותה.

• קפאין: קפה ומזונות שמכילים קפאין (שוקולד, קולה, תה) שנצרכים בכמות גדולה עלולים להגביר את תופעות הלוואי של התרופה Theotard , Theotrim Theophylline שניתנת להרחבת סימפונות. התופעות כוללות עצבנות, רעד, נדודי שינה ועוד – בשל העובדה שהקפאין, כמו גם התרופה, מעורר את מערכת העצבים המרכזית.
  

• ליקריש טבעי: הליקריש מכיל חומר בשם גליצריזין, שעלול להעלות את לחץ הדם כשהוא נאכל בכמות גדולה. בזמן נטילת תרופות להורדת לחץ דם גבוה מומלץ להימנע ממזונות ומתרופות שמכילים ליקריש, כולל סוכריות.
  

• נתרן: אם קיבלתם המלצה להפחית את כמות המלח (נתרן/סודיום) בתפריט שלכם, כדאי שתדעו שתרופות שנמכרות עם או ללא מרשם רופא עלולות להכיל נתרן. לעיתים התרופות מספקות כמחצית מכמות הנתרן המותרת ביום, וכדאי לבדוק את זה עם הרוקח שלכם.
  

• אלכוהול: לינדה בוברוף, מומחית בתחום מאוניברסיטת פלורידה, טוענת במאמר מקיף על נושא האינטראקציות שיש להתייחס לאלכוהול כאל תרופה. "אפילו כמויות קטנות של אלכוהול", היא מדגישה, "יכולות ליצור אינטראקציה עם תרופות רבות, כולל מספר סוגי אנטיביוטיקה, תרופות לטיפול באלרגיה, מדללי דם, נוגדי כאב ודלקת ותרופות לשינה". בארה"ב מחיר הדמים כתוצאה מאינטראקציות עם אלכוהול הוא גבוה: כ-2,500 מקרי מוות ו-47 אלף ביקורים בחדר מיון בשנה.
  

לדוגמה: בזמן נטילת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAID), דוגמת נורופן, Adex , Advil , Artofen Ibuprofen  Naxyn , Naproxi , Point , Narocin ( Naproxen ואספירין, יש להימנע או להגביל צריכה של אלכוהול מכיוון שהיא עלולה להגדיל את הסיכון לפגיעה בכבד או לדימום בקיבה.

לסיום: תזונה שקולה כחלק מאורח חיים בריא עשויה למנוע מחלות רבות, וכפי שראינו בכתבה, לתזונה בזמן נטילת תרופות יש חשיבות יתרה. במקרים שבהם אינכם מקפידים על ההמלצות לתזונה נבונה בכלל ועל ההמלצות לתזונה בזמן נטילת תרופות, כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי על הוספת תוספי מזון לתפריט היומי שלכם.

הערה: מי שסובלים מהשמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, רמות שומנים גבוהות בדם, מחלת סרטן, מחלות כליה או מחלות במערכת העיכול כולל מחלת כבד, ומטופלים באחת התרופות שהוזכרו בכתבה – עליהם להתייעץ עם תזונאי/ת קלי - ני/ת לגבי הרכב התפריט שלהם, שיותאם עבורם אישית לפי למצבם הרפואי.