ספר חדש: המתכון לאריכות חיים - עצלות
למה להזיע במכון הכושר? חוקרים מגרמניה טוענים כי פעילות גופנית מקצרת את תוחלת החיים בכך שיוצרת רדיקלים חופשיים הפוגמים במערכת החיסון ובמוח. ממליצים: הסתפקו בהליכה מתונה ותזונה דלת פחמימות
אוהבים לרבוץ מול הטלוויזיה בחוסר מעש? תרגישו טוב טוב עם עצמכם: מדענים מגרמניה מצאו כי פעילות גופנית מאומצת אינה בריאה, ואף מקצרת את החיים. בספר חדש הקרוי "השימחה שבעצלות" (שיצא מחר לחנויות), פרופ' פיטר אקסט מאוניברסיטת פלודה הסמוכה לפרנקפורט, טוענים כי לכל אחד מאיתנו מידה מוגבלת של "אנרגיית חיים", וכי המהירות בה אנו צורכים אנרגיה זו, קובעת את תוחלת החיים.
אקסט טוען כי פעילות נמרצת כמו ריצה על הליכון בחדר הכושר שלכם, מאיצה את תהליך ההזדקנות, והופכת את הגוף לרגיש יותר למחלות. "חיים לחוצים ופעילות גופנית נמרצת מייצרים הורמונים המובילים ליתר לחץ דם" כותב אקסט, "ואלה עלולים להזיק ללב ולעורקים".
לדבריו, ככל שהגוף פעיל יותר, הוא יוצר יותר רדיקלים חופשיים – מולקולות חמצן בלתי יציבות המאיצות תהליכי הזדקנות. "עצלנות חשובה גם למערכת החיסון", אומר הספר, "תאי מערכת החיסון חזקים יותר בזמן מנוחה מאשר עתות של מתח. במהלך רגיעה, חילוף החומרים פעיל פחות, ומשמעו שהגוף יוצר פחות רדיקלים חופשיים".
אקסט, שכתב את ספרו יחד עם בתו, עוד טוען כי צחוק בריא יותר מאימון גופני. "כשאתה צוחק, גופך יוצר את ההורמון סרוטונין, ההופך אותך לשמח ורגוע. קצב הלב מתגבר ולחץ הדם עולה לזמן קצוב, מבלי ליצור רדיקלים חופשיים המבזבזים את מאגרי האנרגיה של הגוף".
עוד בספר, טוענים המחברים כי עצלנות טובה גם למוח: פעילות גופנית ולחץ עלולים לגרום ליצירה מוגברת של ההורמון קורטיזול, אשר פוגם בתאי המוח ועלול לגרום לאובדן זיכרות ולסניליות. ד"ר אקסט ובתו, הציעו לחוקרים להסתפק בהליכה מתונה בשילוב תזונה נבונה דלת פחמימות וגבוהה בחלבון, ולהימנע כמובן – מפעילות גופנית מאומצת. מה שנקרא, החיים יפים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
