שניים זה תמיד לחוד
הליכוד דומה לזוג שמנהל מאבק גירושים מר וממשיך לישון במיטה אחת כדי לא להפסיד במאבק על הרכוש
אמש, לאחר ההצבעה,
כשהשרים החדשים נשבעו את שבועתם וירדו אחד אחד מהדוכן, חיכה להם תור צפוף של מנשקים.
נישקו אותם אלה שהצביעו בעדם בחירוק שיניים ואלה שהצביעו נגדם בהתלהבות. נישקו יבש ונישקו רטוב, כל אחד לפי יכולתו, כל אחת לפי טעמה. עוזי לנדאו, למשל, שבאוזני העיתונאים הטיח שהממשלה "מצחינה", התגבר פתאום על הריח, הלך משר לשר, בירך וחיבק. במקום שיש בו כל-כך מעט אהבת אמת, גם צביעות היא משהו. היא עדיפה על פרלמנטים שבהם מקדמים את השרים החדשים ביריות.
ממשלת שרון החדשה היא תינוקת שנוצרה לאחר הריון מחוץ לרחם. שותפות בה שלוש מפלגות, שרק אחת מהן מאמצת פה אחד את מדיניותו של ראש הממשלה – המפלגה שלא הוא חבר בה. הליכוד מפולג לשלושה: אלה שמחויבים לשרון, אלה שתומכים בו מאונס, ואלה שמנוי וגמור איתם להפיל אותו בכל מחיר. למה הליכוד דומה? הוא דומה לזוג נשוי שמנהל מאבק גירושים מר ומחליט להמשיך לישון במיטה אחת – הכל כדי לא להפסיד במאבק על הרכוש. כך אי אפשר לנהל משפחה, שלא לדבר על מדינה.
רבים מתומכי שרון בליכוד מאמינים שאין מנוס מלחתוך. אם יפלג שרון את הליכוד עכשיו (אומר שר בכיר ששמו אינו אולמרט) רוב הסיעה ילך איתו. הוא ישמור בידו את שם המפלגה ואת מוסדותיה. זאת תהיה רעידת האדמה. 13 המורדים יטבעו בצונמי שיבוא אחריה.
עם כל הכבוד לארץ ישראל, מה שמאחד את ה-13 הוא בעיקר הפחד ללכת לבד בחושך. יחד הם יכולים להבטיח את בחירתם מחדש במרכז הליכוד. לחוד ידרוס אותם שרון. אחדים שקלו להימנע אמש. אבל התלות בחבריהם ובתמיכה הכספית והמורלית מיש"ע הכריעו.
הרחבת הממשלה לא הייתה מתאפשרת אמש אלמלא תמכו חברי מרצ-יחד בממשלה ואלמלא בחרו שני ח"כים ערבים להימנע. ממשלת ליכוד קמה הודות לשמאל ולערבים. זהו חזון אחרית הימים, אמר אחד השרים הבכירים, והוא לא התכוון למחמאה.
מרצ לא תוכל להציל את שרון לנצח. הוא יצטרך לשוב אל הנוסחה שהציע לו לפני חודשים אחדים חיים אורון: לקיים שתי קואליציות במקביל, אחת עם מרצ, לצורך ההתנתקות, והאחרת עם מורדי הליכוד, לצורך התקציב. המבחן לכך יהיה מחר, כאשר הצעת התקציב תגיע שוב להצבעה בכנסת. אם הם נחושים באמת להפיל את שרון – זאת ההזדמנות.
גם אנשי שרון מודים שכך אי אפשר להמשיך. הם מציעים לש"ס להצטרף ומוכנים לתת לה שני משרדים שמאוישים כרגע על-ידי שר ליכוד: התחבורה ("על גופתי", אומר מאיר שטרית, אבל ספק אם יש לו ברירה), והבריאות (דני נווה מוכן לוותר, בתנאי שיקבל את התיירות שניתנה זמנית להירשזון). ש"ס תצטרף אם תראה ששרון מתייצב, אבל איך שרון יתייצב כאשר המורדים עושים לו את המוות.
הימים האלה היו יכולים להיות ימי בשורה. ברשות הפלסטינית נבחר נשיא חדש, שמתנגד בעקביות לטרור ולאלימות. הרוב שקיבל נותן לו יוקרה בעולם ומנדט לחולל שינויים בבית. הוא זקוק לממשלה ישראלית חזקה, בטוחה בעצמה, שתעזור לו להתבסס.
בשרון יש נחישות, אבל חסרים לו קולות. לאבו מאזן יש קולות, אבל רבים מטילים ספק בנחישותו. שניהם מתכוונים לחולל שינויים מהפכניים, במציאות המזרח תיכונית. כל זה בתנאי שהגברת נעמי בלומנטל והאדון מיכי רצון, שלא לדבר על יחיאל חזן, יואילו לתת להם רשות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
