"אם לא נצחק, נרדם"
אמיר קוסטוריצה ולהקתו מתחילים הערב סיבוב הופעות קצר בישראל. במסיבת עיתונאים משעשעת במיוחד הם דיברו על מוזיקה, קולנוע והחיים
שבעה חודשים חלפו מאז ביקר הבמאי היוגוסלבי אמיר קוסטוריצה בישראל בפעם האחרונה. במהלך הביקור, שנערך בחסות פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים שהקרין בבכורה ישראלית את "החיים הם נס", אמר הבמאי ל-ynet כי הוא מקווה שהביקור הבא שלו יהיה במסגרת מסע הופעות של ההרכב המוזיקלי The No Smoking Orchestra בו הוא חבר. כשאתה קוסטוריצה, מסתבר שמשאלות מתגשמות די מהר והיה מי שמיהר להרים את הכפפה.
אתמול נחתו בארץ חברי ההרכב. רגע לפני סדרת מופעים שתיפתח הערב, (ה'), באולם הקונגרסים בחיפה (מחר ובשבת בתל אביב), כונסו קוסטוריצה וד"ר נלה קרייליץ', מייסד התזמורת, למסיבת עיתונאים בלתי מעונבת בעליל שנפתחה בהצהרה של ד"ר נלה שאמר: "אנחנו אמנם נקראים 'תזמורת ללא עישון' אבל נזדקק למאפרות".
מסע ההופעות של הלהקה נושא את שם הסרט האחרון שלך. למה בחרתם דווקא בו?
קוסטוריצה: "איכשהו הסרטים שלי והלהקה חיים במקביל ובסרט האחרון זה בא לידי ביטוי באופן בולט. הסרט נולד מהמוזיקה והמוזיקה שואבת מהסרט. זו דרך שאנחנו עושים יחד כבר יותר מעשר שנים והלהקה הרי התחילה ליצור מוזיקה לסרטים שלי כבר ב'חתול שחור, חתול לבן'. הסרט האחרון התחיל לחלוטין מתוך המוזיקה וזה נראה לנו טבעי"
מה יקרה ללהקה אם חס וחלילה תמצא את עצמך ללא רעיון מוצלח לסרט נוסף?
"אין אפשרות שייגמרו לי הרעיונות לסרטים. יש לי כל כך הרבה רעיונות, שאני לא יודע מה עושים אתם. זו בעיה אמיתי, המוח שלי לא מפסיק לייצר רעיונות, הוא עובד בשיטה רב ערוצית. בכל מקרה, ההרכב קיים כלהקה הרבה לפני שהצטרפתי אליו וכעת הוא ממשיך כתזמורת, לא הייתי דואג".
אתם מבלים הרבה זמן בדרכים ביחד ועובדים בצמוד. יש משברים?
קוסטוריצה: "אנחנו קודם כל חברים שחושבים אותו הדבר על פוליטיקה, סקס, כדורגל, סמים ואתלטיקה. על הרבה דברים אחרים אנחנו לא מסכימים, אבל אנחנו רגילים אחד לשני, גם לרקדניות בלט...".
ד"ר נלה: "הוא מתכוון אליי כשהוא מדבר על רקדניות בלט. הוא צוחק עליי כי הייתי בתחילת הקריירה שלי מעודדת במשחקי כדורסל".
קוסטוריצה: "עכשיו הוא מעשן ושותה יותר מדי, זה כבר לא אותו הדבר" .
ד"ר נלה: "אף אחד לא מושלם".
קוסטוריצה: "אני דווקא בסדר. אני בן 50 ועדיין עומד בקצב"
אתם באים מאזור שידע מלחמה וגם פה המלחמה אינה דבר זר. מה אתם חושבים על מלחמות?
קוסטוריצה: "המלחמה היא המפעל הפרודוקטיבי ביותר בעולם ובמובנים מסוימים היא, למרבה הצער, מביאה קידמה. אני חשוב שמלחמה היא מפלצת שצריך להתנגד לה באמצעים שיש בידינו, שבשבילי זה דרך יצירת קולנוע ומוזיקה שמאפשרים מבט יותר שמח ופחות עגמומי או מדכא על החיים".
במאי הקרוב תכהן כנשיא חבר השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-58 בקאן.
קוסטוריצה: "כן, מעכשיו אתם יכולים לקרוא לי כבוד הנשיא".
ד"ר נלה: "אף אחד לא מושלם, אפילו לא אמיר".
קוסטוריצה: "אני חושב שפסטיבל קאן עוקב אחר הטרנדים הקיימים בעולם הקולנוע שבו היו תמיד שתי אופציות - הראשונה בהן מגדירה קולנוע כתעשייה של Fun והשנייה, שאליה אני משתייך, רואה את הקולנוע כמראה למקומות ספיריטואליים ולאיכויות אחרות. אני חושב שפסטיבל קאן מגשר בין שתי התפיסות הללו. אם יש לנשיא חבר השופטים איזושהי השפעה בכלל, הייתי רוצה לראות בקאן סרטים כמו אלה שאהבתי בימי לימודיי, סרטים שהשפיעו עליי לאורך הדרך כמו הסרטים האמריקנים של שנות ה-70, כמו הקולנוע האירופי שנעשה בין שתי המלחמות. אני מתבונן בקולנוע דרך עיניים של ילד שרואה את הקולנוע כאמנות שהיא גדולה מהחיים כמו שאומרים בהוליווד. לצערי, היום הקולנוע פחות גדול מהחיים בגלל שכל כולו סובב סביב כסף ועלויות ולכן אני חושב שקאן היא מקום מצוין לפשרה"
לד"ר נלה, לא מעצבן אותך שכולם יודעים מיהו אמיר קוסטוריצה ומתקשים להגות את השם שלך למרות שאתה היית זה שהקים את התזמורת?
קוסטוריצה: "זה ממש לא נכון. מכירים אותו בתוניסיה".
ד"ר נלה: "זה נכון ואין לי שום בעיה עם זה".
קוסטוריצה: "אין לו בעיות של אגו. הוא ממש לא נרקיסיסט".
ד"ר נלה: "אני אוהב להיות איש צללים. אמיר הוא הנשיא ואני ראש ממשלת הצללים שלו, כך שאני יותר בכיר".
אתה נהנה יותר לעשות קולנוע או מוזיקה?
"אני חושב שיש הנאה גדולה בהרבה בעשייה המוזיקלית. אולי מפני שבתהליך עצמו אתה מגיע לרגעים של קתרזיס. לעשות סרט, זה כמו ליצור יצירה ארכיטקטונית גדולה ומורכבת, זה תהליך שיכול להימשך שנים וזה שוני מהותי. למרות זאת, אני מאמין שמוזיקה וקולנוע הן שתי מדיות קרובות, אולי הקרובות ביותר שקיימות. אני תופש את המבנה של הסרטים שלי באופן זהה למבנה של סימפוניות".
ד"ר נלה: "בפסיכולוגיה קוראים לזה סכיזופרניה".
חשבתם לשלב את סגנון ה"טורבו פולק" (סגנון מוזיקלי מעורר מחלוקת בסרביה המזוהה עם תקופת שלטונו של מילוסביץ' ומשלב מוזיקת פולק מודרנית ודיסקו – מ.י) במוזיקה שלכם?
קוסטוריצה: "בהחלט. מכיוון שטורבו-פולק הוא קיטש ואני רואה בקיטש צורת ביטוי מאוד רגשית של האנושות".
ד"ר נלה: "אנחנו מאוד גאים בקיטש שלנו".
קוסטוריצה: "זה נכון, אנחנו גאים בקיטש באופן כללי למרות שלא בקיטש של כולם. למשל, הקיטש של הצוענים מביא ביטוי רגשי הכי יפה שיש".
לאיזה קהל אתם מצפים?
ד"ר נלה: "קהל צעיר ושמח".
קוסטוריצה: "צעיר, מעל 50".
ד"ר נלה: "בטוח יותר צעיר ממך".
קוסטוריצה: "הבעיה שלו היא שהוא בן 42 ואני בן 50 ולמרות זאת אני נראה יותר חזק ממנו".
אנשים לא ממהרים להגיע לישראל ואתה חוזר הנה פעם אחרי פעם ועכשיו גם התזמורת מגיעה. מה מחזיר אותך לכאן?
קוסטוריצה: "זו ארץ המקור של כולנו. הייתי כאן מספר פעמים ותמיד הרגשתי כאן טוב. לא כל כך חשובות לי הצהרות פוליטיות של אנשים כאלה ואחרים, אני עצמי הייתי קורבן למיש-מש פוליטי שקשור לדעותיי בסרייבו. תמיד אמרתי מה שאני חושב ואיכשהו הפכתי, בגלל דברים שאמרתי לפרסונה נון גראטה. זה לא מעניין אותי יותר מדי כי בשלב כזה או אחר אנשים נוטים לשנות את דעותיהם. זה נכון לנושאים כלליים על החיים וזה גם נכון לדעות פוליטיות".
המוזיקה שלכם היא כור היתוך סגנוני ששואב השראה ממקורות שונים. זו הסיבה שהיא מצליחה לדבר להרבה אנשים?
קוסטוריצה: "המוזיקה שלנו משתמשת בתבניות של סגנונות שונים שהולכים אחורה בזמן לשורש. אני חושב שהיא רב תרבותית וכשאני אומר את זה אני מתכוון במובן החיובי של המונח. הרבה פעמים כשאומרים רב תרבותיות לא באמת מתכוונים לרב גוניות אלא ליכולת הקיבולת של הצרכן. כשיזמים אמריקנים הגיעו למדינה שלי ודברו על רב תרבותיות הם לא התכוונו לקדם את הקונספציה הזו אלא לפתוח עוד סופרמרקט חדש והמוזיקה שלהם היא תוצר של הדבר הזה בדיוק".
ד"ר נלה: "תפישת הרב תרבותיות שלהם היא שכולם שותים קוקה קולה לא משנה מאיפה הם באים".
אתם 11 נגנים על הבמה. כל אחד סוחב מבחינה מוזיקלית למקומות אחרים?
ד"ר נלה: "לכל אחד מאתנו יש מטען מוזיקלי משלו וכל אחד מושפע מדברים אחרים. יש לנו נגן סקסופון שבא מג'אז, יש לנו מתופף שמשוגע על מוזיקת רגאיי, אני מת על פאנק, שני נגנים מאתנו חולים על מוזיקה בלקנית. כשיצאנו להרפתקה הזו ערבבנו את כל ההשפעות שלנו במהלך החזרות ומה שיצא זה 'אונצא אונצא', סגנון משלנו. כור ההיתוך הזה שנולד נובע מהשורשים השונים של כל אחד מאתנו ומהלך המחשבה השונה של כל אחד מאתנו"
קוסטוריצה: "אף אחד לא הבין מה רצית לומר. אולי כדאי שאני אתרגם".
אתם מתנהגים כמו זוג נשוי.
קוסטוריצה: "ככה זה כשחיים כל כך הרבה זמן ביחד. אם לא נצחק, נרדם".
