להציל חיים בתוך 4 דקות: מדריך ההחייאה המצולם

מרבית מקרי ההחייאה במבוגרים נדרשים בשל מחלות לב, כשהשכיחה שבהן היא אוטם שריר הלב, שמוכר יותר בשם 'התקף לב'. כמו כל איבר בגופנו, זקוק גם הלב לאספקת חמצן שוטפת, שמועברת לו באמצעות כלי דם קטנים שנקראים 'כלי הדם הכליליים' (קורונריים).

חסימה באחד מכלי הדם גורמת נזק בלתי הפיך לשריר הלב, הוא התקף הלב. אלא שבכך לא מסתיים הנזק, ופעמים רבות מביא התקף הלב גם להפרעות בקצב הלב – עד כדי התמוטטות הנפגע.

כאמור, מחלות רבות ותסמינים רבים עלולים להסתיים בצורך בהחייאה, אך תהיה הסיבה לצורך בהחייאה אשר תהיה, כל המחקרים חוזרים שוב ושוב על אותה מסקנה: החייאה מיומנת בדקות הראשונות מצילה חיים, מפחיתה נזקים לטווח הארוך ומגדילה את הסיכוי לצאת מבית החולים על הרגליים.

כדי לפשט את סדר ההחייאה ולהקל על זכירתה חולקו השלבים לאותיות ABC . כל אות מסמלת שלב מרכזי שכרוך בכמה פעולות. אבל בטרם פוצחים בהחייאה, יש להשיב על שתי שאלות גורליות: האם הנפגע בהכרה, והאם הוא נושם.

נסו ליצור קשר עם הנפגע. שאלו אותו: "אתה בסדר?". אם הנפגע לא מגיב, נסו לנער את כתפיו או לצבוט אותן. אם עדיין הנפגע לא מגיב, ייתכן שהוא מחוסר הכרה אך נושם.

פתחו את פיו של הנפגע תוך הסתכלות. בדקו האם יש שאריות אוכל, שיניים שנפלו או גשר שהתמוטט. הטו את גופו ואת ראשו של הנפגע הצידה, ובאמצעות תנועת גריפה נסו להוציא את השיירים שעלולים לחסום את נתיבי האוויר שלו.

אם הנפגע עדיין לא מגיב, הזעיקו את צוות מד"א בטלפון 101 (אם אתם לא לבד, הטילו את המשימה הזאת על אדם אחר, כדי שתוכלו לגשת מיד להחייאה). בשיחה עם מד"א מסרו את מספר הטלפון שלכם וכתובת מדויקת. אחרי שהזעקתם את מד"א, התחילו בשלבי ההחייאה.

A Airway (פתיחת נתיב אוויר): פתחו את נתיב האוויר של הנפגע: הניחו יד אחת על מצחו, יד שנייה מתחת ללסת התחתונה והטו אותו מעט אחורנית. הפעולה הזאת תפתח את נתיב האוויר. אסור לבצע את הפעולה הזאת אצל נפגע שיש חשד שנחבל בגב, שכן הטיית הראש אחורנית עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לחוט השדרה שלו.

B – Breathing (נשימה): בדקו נשימה תוך כדי הסתכלות על בית החזה. אם בית החזה מתרומם, סימן שהנפגע נושם. אם הוא לא מתרומם, הנפגע כנראה הפסיק לנשום. ההנשמה מתבצעת מפה לפה או מפה לאף – אם אתם מוכנים לכך. רוב האנשים לא ששים לבצע הנשמה ישירה כזאת על אדם זר.

גם איגוד הלב האמריקאי לא ממליץ היום על הנשמה ישירה – לפה או לאף – בשל החשש ממחלות זיהומיות. לפיכך נמצא פתרון בדמות הנשמה דרך חיץ שמגן מפני מגע ישיר עם פיו או עם אפו של החולה. מדובר במסכת כיס, שבהתאם לשמה ניתן לשאת אותה בכיס. אם אין ברשותכם מסכת כיס, תוכלו לבצע לחיצות חזה שגורמות לתהליך נשימה, שאף שהוא לא יעיל כמו הנשמה, הוא מסייע לייצוב החולה עד להגעתו של צוות מד"א.

כך מתבצעת ההנשמה: כשראשו של הנפגע מוטה אחורנית, סגרו את נחיריו, הצמידו את פיכם אל פיו והנשימו אותו שתי הנשמות ראשוניות, שגורמות להתרוממות ראשונית של בית החזה.

C – Circulation (מחזור דם): אחרי הנשמה ראשונית, כשהריאות מלאות באוויר עשיר בחמצן, אפשר – באמצעות עיסויי חזה – להעביר חמצן לאיברים חיוניים, ובראש ובראשונה למוח. אם הנפגע לא זז, לא מניע את גפיו ולא משתעל, יש להתייחס אליו כאל חסר דופק, ואז יש להתחיל בעיסוי לב.

וכך זה נעשה: החליקו את ידיכם מהטבור כלפי מעלה עד לנקודת החיבור בין הצלעות. הניחו שורש של כף יד אחת קצת מעל הנקודה הזאת, על חלקה התחתון של עצם החזה, ואת כף היד השנייה הניחו על כף היד הראשונה. לאחר מכן ישרו מרפקים והפעילו לחץ כלפי מטה לעומק של לפחות 4-5 ס"מ. קצב עיסוי החזה צריך להיות 30 עיסויים לכל 2 הנשמות.

אם בחרתם שלא להנשים את הנפגע, יש לבצע עיסויים בקצב אחיד של 100 פעם בדקה. המשיכו בפעולות עד להגעת צוותי מד"א למקום, או עד שהחולה או הנפגע מתחילים לנשום בכוחות עצמם.

החייאת ילדים בני 1-8 דומה להחייאת מבוגרים, אלא שעיסוי הלב נעשה בעזרת שורש כף יד אחת בלבד לעומק של כ-2 ס"מ, בקצב של 100 עיסויים בדקה וביחס של שתי הנשמות לכל 30 עיסויים.

בעוד שגורם התמותה העיקרי בקרב מבוגרים הוא דום נשימה ודום לב, אצל תינוקות רוב המקרים של אובדן הכרה נובעים מחנק או מקוצר נשימה. הסיבה: קוטרן של דרכי האוויר העליונות והתחתונות אצל תינוקות הוא קטן. כתוצאה מכך הן נוטות להיחסם על ידי הפרשות או גופים זרים. אלה עלולים להקטין עוד יותר את קוטר דרכי הנשימה ולגרום לחנק של התינוק.

יתר על כן, אצל תינוקות הלשון גדולה יחסית לגודל חלל הפה. כתוצאה מכך צניחת הלשון מתרחשת ביתר קלות ועלולה לגרום לחסימה מסוכנת של דרכי האוויר. בעת ביצוע החייאה חשוב לזכור שצלעותיו של התינוק רגישות יותר ועלולות להינזק מלחיצות בעוצמה חזקה בבית החזה.

והערה חשובה: בעוד שאצל מבוגרים יש להזעיק את צוות מד"א ברגע שמזהים אובדן הכרה, אצל תינוקות יש במקרה כזה להתחיל קודם כל בפעולות ההחייאה, ורק אחרי דקה יש להזעיק את מד"א. ואלה שלבי ההחייאה בתינוקות:

A – Airway (פתיחת נתיב אוויר): השכיבו את התינוק על גבו על מקום מוגבה. הטו בעדינות את הראש לאחור, כשיד אחת על מצחו של התינוק והיד השנייה מונחת מתחת ללסת התחתונה.

B – Breathing (נשימה): הניחו את פיכם מסביב לפיו ולאפו של התינוק ובצעו באיטיות שתי נשיפות בנפח שמספיק כדי לגרום להתרוממות בית החזה של התינוק. חשוב לזכור שנשיפות בעוצמה רבה מדי עלולות לגרום נזק ישיר לריאות ולהביא לדחיסת אוויר מיותרת לקיבתו של התינוק. לכן מומלץ לנשוף באיטיות ולא בחוזקה.

C – Circulation (מחזור דם): אם התינוק לא מגיב, לא מזיז איברים וצבעו משתנה, התחילו בעיסוי של הלב. את העיסוי יש לבצע כשהילד שוכב כשגבו מונח על גבי משטח קשה ולא על מיטה קפיצית. עסו את ליבו של התינוק בעזרת שתי אצבעות.

מקמו את האצבעות בקו האמצע של בית החזה, על עצם החזה בין שתי הפטמות. בעת ביצוע העיסוי יש ללחוץ על עצם החזה בקצב של 100 לחיצות בדקה במקביל להנשמות. היחס אצל תינוק הוא שתי הנשמות לכל 30 עיסויים. המשיכו בעיסויים ובהנשמות עד להגעת צוותי מד"א למקום.

מדי שנה מוזעקים צוותי מד"א לטיפול בעשרות מבוגרים שנחנקו מגוף זר כזה או אחר, ברוב המקרים במהלך ארוחה. במקרה כזה, אם החולה מראה סימני מצוקה – מניח את ידו על צווארו, קם מהכיסא, מתקשה לדבר – והוא עדיין בהכרה, יש לבצע את תרגיל היימליך:

עמדו מאחורי החולה, קפצו את כף ידכם לצורת אגרוף והניחו אותה בגבול שבין הבטן והחזה (על הסרעפת).

לחצו לעומק וכלפי מעלה כ-6 לחיצות. בפעולה הזאת אנחנו מעלים את הלחץ בבית החזה ומצפים שהגוף הזר ייפלט החוצה.

אם החולה מאבד את הכרתו במהלך הפעולה הזאת והוא במצב שכיבה, יבצע המטפל את תרגיל היימליך כשהוא נמצא מעל המטופל, אגן מעל אגן. במקרה כזה מבוצעות הלחיצות באותה צורה שבה עושים לחיצות חזה רגילות.

אם הפעולות לא סייעו והחולה לא נושם, יש לפתוח את נתיב האוויר ולהתחיל בפעולות החייאה עד להגעת צוותי מד"א למקום.

החל מגיל שישה חודשים מתחיל התינוק לגלות את הקסם האוראלי: במהלך מסע החקר האישי שלו מנסה התינוק להכניס לפיו כל פריט אפשרי. מדי שנה מגיעים לחדרי המיון בארץ פעוטות שהוריהם לא הקפידו להרחיק מסביבתם פריטים קטנים. מנגנון הבליעה של התינוק עדיין לא מפותח דיו, וסופו של הפריט – במקרים רבים – לחדור לקנה הנשימה ולגרום לחנק.

החנק גורם להכחלתו של התינוק ומביא למצב חירום רפואי. על פי הנחיות טיפת חלב, יש למנוע מילדים עד גיל חמש פיצוחים, פופקורן, סוכריות קשות וירקות קשים לא מבושלים. כמו כן יש לחתוך מזונות גליליים לחתיכות קטנות ולא להותיר אותם בצורת עיגול או טבעת שחוסמים את קנה הנשימה. בין אלה נכללים נקניקיות, עגבניות שרי, ענבים ומלפפונים.

במקרה של תינוק שנחנק - התיישבו, הניחו את התינוק כשבטנו על הירך שלכם, ראשו כלפי מטה, ובצעו כמה טפיחות בין שכמותיו באמצעות כרית כף היד. שימו לב: אין לדחוף אצבעות לתוך פיו של התינוק. אם הגוף הזר לא יצא והתינוק לא מתחיל לנשום, יש לפתוח בפעולות החייאה.

ייעוץ מקצועי: נתן קודינסקי, מנהל מחלקת הדרכה במגן דוד אדום

הכותב הוא רופא וכתב הבריאות של ynet