האסטרוגן תוקף אותנו - ואנחנו אפילו לא יודעים

רק לאחרונה, אחרי שבמשך שנים צפו בתופעות מוזרות ואספו נתונים, מודים חוקרים מרחבי העולם שהאסטרוגן, הורמון המין הנשי, השתלט על עולמנו ושיבש את סדריו. הדבר בא לידי ביטוי קשה ובלתי הפיך בהפרעות בהתפתחות מערכת המין, פגיעה בהתרבות מינים מסוימים, הפרעה בגדילה, שינויים במנגנון החיסוני, שינויי התנהגות, עיוות שלד ועוד.

אסטרוגן קיים לא רק בגוף האדם אלא גם בטבע – בצומח, במים, בקרקע ובגופם של בעלי חיים. אפשר למצוא אותו בירקות, בפירות ובצמחים כמו סויה, תלתן ואספסת – אבל רק לאחרונה התברר שהוא מצוי בצומח בכמויות גדולות מהרצוי, שמשבשות את הפעילות ההורמונלית הסדירה הן של האדם והן של החי.

"בסויה, למשל, יש פיטו-אסטרוגנים – אסטרוגנים ממקור צמחי – בכמויות גדולות", מסביר ד"ר רם רייפן, מנהל בית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית. "25% מכלל התינוקות ניזונים מפורמולות על בסיס צמחי, כלומר סויה. המשמעות: הם מקבלים אסטרוגן בתחליף החלב.

"משרד הבריאות, המודע לריכוז הפיטו-אסטרוגנים הגבוה בפורמולות אלה, הורה שרק במצבים של אלרגיה לתחליפים מחלב פרה יש להשתמש בהן. אסטרוגן צמחי נמצא בכמויות גדולות יחסית גם בקטניות, בירקות ובפירות שונים.

"מחקרים מלמדים שנוכחות מוגברת של אסטרוגן במזון מביאה להתבגרות מינית מוקדמת. בעשור האחרון ירד באופן משמעותי גיל הופעת הווסת הראשונה בקרב בנות, דבר שמסמן את סיום הגדילה של הנערה. כן נצפו סימני מין משניים בתינוקות".

עוד מקורות של אסטרוגן, על פי מחקרים שערכה הוועדה לאיכות הסביבה וחיי האדם של האו"ם, הם חומרי הדברה, כימיקלים שונים ומוצרי תעשיית הפלסטיק – כולל מוצצים, נשכנים, פטמות של בקבוקי תינוקות, צעצועים ועוד. כל אלה מפרישים כמויות גדולות של אסטרוגן. אבל התמונה, כפי שנראה בהמשך, מורכבת עוד יותר.

אסטרוגן והתבגרות מינית מוקדמת

פרופ' צבי צדיק, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיית ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי קפלן ומרצה בבית הספר לתזונה של האוניברסיטה העברית, אסף נתוני גדילה של ילדים בישראל משנת 1977.

"מצאנו ששכיחות הופעת ניצני שד בבנות כבר בגיל 8 עלתה פי 25 בשנים האחרונות", הוא אומר. "השכיחות של הופעת מחזור אצל ילדות בנות 11 עלתה

פי 2 לפחות. עוד מצאנו שגדילת רקמת שד אצל בנות בשנתיים הראשונות לחייהן שכיחה יותר אצל תינוקות הניזונות מתחליף חלב שמכיל סויה".

לפי ההגדרה הקלאסית, תהליך ההתבגרות המינית אצל ילדות מתחיל בהדרגה אחרי גיל 8. אבל לדברי פרופ' זאב הוכברג, אנדוקרינולוג ילדים בכיר מבית החולים לילדים מאייר, בשנים האחרונות יותר מ-10% מהילדות בישראל מתבגרות מינית עוד לפני הגיל הזה.

"ממחקרים עולה שהסיבה להקדמת הווסת היא חשיפה מוקדמת לאסטרוגן", מסביר פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא. "ככל שגיל קבלת הווסת מוקדם, הסיכוי של האישה לפתח סרטן שד עולה בצורה משמעותית".

גם אצל בנים הביאה מתקפת האסטרוגן לשיבוש המערכת ההורמונלית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בירידה באיכות הזרע והפוריות, בעלייה במומים מולדים באיבר המין, באיחור ובעיכוב בהתבגרות המינית ומנגד בהתפתחות מינית מוקדמת.

מחקר שפירסם לפני שש שנים פרופ' נילס סקאקבק מאוניברסיטת קופנהגן מצא שספירת הזרע אצל גברים ירדה ב-50% בשנים האחרונות, ובמקביל חלה עלייה בשכיחות סרטן האשכים. פרופ' סקאקבק שיער שאחת הסיבות לכך היא הריכוז הגבוה של אסטרוגן בסביבה.

בשני המינים נצפתה עלייה בשכיחות סוגי סרטן שרגישים להורמונים – סרטן שד והמערכת הגינקולוגית בנשים, וסרטן האשך בגברים.

הורמונים בקרקע, במים ובצומח

למה זה קורה? "שינויים בתפקוד המערכת ההורמונלית יכולים להיווצר על-ידי מספר גורמים, כמו חומרים זרים המגיעים לגוף, כימיקלים ומוצרי מזון טבעיים", אומר פרופ' צדיק. "אבל ההנחה היא שזיהומים סביבתיים הם האחראים העיקריים לשיבוש המערכת ההורמונלית של האדם ושל החי. במספר אזורים מתועשים בעולם הדבר הוכח מעל לכל ספק".

בסימפוזיון שנערך לאחרונה בפקולטה לחקלאות ברחובות הסביר פרופ' מרדכי שמש, מנהל המחלקה לחקר הורמונים במכון הווטרינרי וחבר את בבית הספר לווטרינריה באוניברסיטה העברית, את הקשר בין הימצאות מוגברת של אסטרוגן לבין המתרחש בסביבה.

"בקרקע מצויים הורמונים מסוגים שונים, כולל סטרואידים, המחלחלים אליה דרך שפכים, שחלקם הם תוצר של הפרשות אדם ובעלי חיים, חלקם תוצר של חומרים וכימיקלים המשמשים בתעשייה ועוד. אנחנו יכולים למדוד באופן כמותי את כמות הורמוני המין המצויים בקרקע. כך למשל פרה שמשקלה 600 ק"ג מפרישה בשנה 1.9 ק"ג אסטרוגן. 90% מכמות זו מופרשים בצואה ומגיעים לקרקע".

הקרקע רוויית האסטרוגן מצמיחה פירות, ירקות וצמחים, שגם הם רוויי אסטרוגן. מחקר שערך פרופ' שמש מצא שאספסת – המשמשת כמאכל לבעלי חיים – שהושקתה במי שפכים, התפשטה במימדים חריגים מהרגיל. "בבדיקת האספסת מצאתי שהאסטרוגנים במי ההשקיה חוללו שינוי במרכיבי הצמח, שגרם להתפשטותו החריגה. יתר על כן, ומעבר לגדילה המואצת, מצאנו באספסת ריכוזים גבוהים של אסטרוגן", אומר פרופ' שמש.

גם ריכוז ההורמונים במקורות המים מעורר דאגה. "במחקר שבדק מי מעיין באיזורי מרעה, נמצא שריכוזי האסטרוגן והטסטוסטרון הגיעו ל-5 עד 6 ננוגרם לליטר", אומר פרופ' שמש. "מדובר בכמות חריגה: הריכוז צריך להיות נמוך הרבה יותר ואפילו בלתי מדיד. במי שפכים התמונה עוד יותר קשה: מצאנו אסטרוגן בריכוז של 150 עד 300 ננוגרם לליטר וטסטוסטרון בריכוז של עד 300 ננוגרם לליטר".

מחקר שנערך בארה"ב לפני כמה שנים מצא שבנהרות הממוקמים בסמוך למפעלים תעשייתיים, שמזרימים אליהם את שפכיהם, הדגה ובעלי החיים האחרים החיים במים ובסביבתם פיתחו מערכת רבייה כפולה – כלומר הפכו לאנדרוגינים. החוקרים סברו שהכמות הגדולה של אסטרוגן המצויה בשפכים התעשייתיים היא הגורם לתופעה.

ריבוי ההורמונים בקרקע, במי השפכים, במי הנהרות ובצמחייה משפיע על עולם החי בסביבתנו. הוא גורם לשינויי בהתנהגות בעלי חיים, לירידה בפוריותם ולכך שבבשר שאנחנו אוכלים יש כמויות הורמונים גדולות מהרצוי. זה בתורו גורם לשינויים בהתפתחות המינית ואף למומים התפתחותיים של מערכת המין. השינויים האלה, לדברי פרופ' שמש, באים לידי ביטוי נרחב על פני כדור הארץ ובמגוון בעלי חיים.

אסטרוגן בבקבוק השתייה

גם בתרופות שונות, בתוספי מזון, בכימיקלים תעשייתיים, בחומרי הדברה, במוצרי פלסטיק ועוד – נמצאו עדויות מדאיגות להימצאות אסטרוגן, טבעי או סינתטי. הסביר בסימפוזיון פרופ' פרדריק וום סאאל, מאוניברסיטת מיזורי קולומביה: "ממחקרים עולה שביספנול A, חומר שנעשה בו כיום שימוש בתעשייה, משבש את הפעילות ההורמונלית.

"ביספנול A פותח בשנת 1936, במסגרת מאמץ למציאת תרופה אסטרוגנית סינתטית יעילה. מחקרים מוקדמים מצאו שחומר זה משמש בהצלחה כתחליף להשלמת פעילות אסטרוגנית חסרה. שנתיים אחר כך גילו את הדיאתיל סטילבסט - רול, חומר כימי המכיל אסטרוגן פעיל יותר מביספנול, והשימוש בביספנול הופסק".

אבל הביספנול לא נעלם מחיינו. החל משנת 1957 משתמשים בו כמרכיב בייצור של מוצרי פלסטיק. ביספנול נמצא היום בבקבוקי פלסטיק לשתייה קלה ובבקבוקי הזנה לתינוקות – אלא אם כן ציין היצרן אחרת – בציפוי של פחיות שימורים, בשרפים ובדבקים בתעשיות השונות, בעטיפות מזון וכדומה. "כל שינוי בתנאים הפיזיים של המוצר, כמו חימום, התיישנות או פגיעה בשלמות החומר, גורם לשחרור הביספנול לסביבה, תוך הגברת פעילותו האסטרוגנית", מזהיר פרופ' סאאל.

בשנת 1987, אגב, עלה מנתוני מחקר גדול שקיים קשר בין שימוש בדיאתיל סטילבסטרול, החומר שהחליף את הביספנול, לבין עלייה בשכיחות סרטן באיברי המין בנשים. החומר הזה, שזיכה את ממציאו בפרס נובל, נמצא כחומר מסרטן והוצא משימוש. החשיפה הנרחבת לביספנול גרמה לכך שבדמן של אמהות הרות רבות נמצא ריכוז גבוה של החומר – כלומר יתר אסטרוגן. רמות גבוהות של אסטרוגן בדמה של האם משליכות על העובר ויש להן השפעה קריטית על התפתחות מערכת המין שלו.

בניסוי שנערך במעבדה על חולדות שנחשפו באופן מבוקר לביספנול נמצאו שינויים משמעותיים במטען הגנטי, הפרעה בחלוקת התא וירידה ברמת הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי). בחולדות בוגרות, זכרים ונקבות, שנחשפו לחומר נמצאו ירידה בייצור תאי הזרע, גדילת הפרוסטטה, הגדלה ברקמת הפטמות, שינוי התנהגות, התבגרות מוקדמת ועלייה ניכרת במשקל. "תופעות אלה בחיות מקבילות לתופעות המתוארות בבני אדם בשנים האחרונות", אומר פרופ' שמש, "וכולן מתחילות בחשיפה מוגברת לאסטרוגנים בחיים העובריים".

אבל לא רק חומרים תעשייתיים עלולים לשבש את המערכת ההורמונלית. גם גורם 'תמים', כמו ויטמין A , עלול לעשות את זה. פרופ' צדיק: "לוויטמין A מבנה דומה לזה של ויטמין D ולהורמון בלוטת התריס. כולם קשורים למשפחה עם קולטנים להורמונים דמויי סטרואידים. כל ההורמונים השייכים למשפחה מורחבת זו מתקשרים לקולטנים בגרעין התא ומשפיעים על בקרת ייצור החלבונים ועל המסרים התוך תאיים. לכן לא מפליא שוויטמין A יכול להשפיע על המערכת ההורמונלית. מחקרים מלמדים שיש קשן צריכת ויטמין A לבין מחסור בהורמון הגדילה".

לאור הנתונים הקשים, החוקרים קובלים על כך שאין מספיק מידע על ההשפעות הבריאותיות הנובעות מהריכוז הגבוה של אסטרוגן בסביבת חיינו בכל התחומים כמעט. לדבריהם, אין בציבור מודעות מספקת לנושא, דבר שגורם להיעדר פיקוח ובקרה.