תסגרו את הבאסטה

אז כמה גרוע הוא "אמריקה", הדיסק החדש של "אתניקס"? ובכן, כמה שחשבתם, ועוד קצת.

האלבום ה-14 במספר של הלהקה מציג אותה בשיא עליבותה. הלהיטים לא להיטים, הסאונד עבש להחריד והמילים מטופשות כרגיל. בראיון ל"שבעה לילות" הודו חברי הלהקה בדיעבד, כי חלק מהשירים שכתבו בקריירה שלהם לא היו מוצלחים במיוחד. חבל רק שהחוש הביקורתי הזה לא יושם גם ביחס להווה - מה שהיה מונע ביזיונות איומים, כמו "אפריקה" או "ג'ואיש בוי", שמתחרים בהצלחה בזוועות עבר נוסח "שיר האינטרנט" או "תביא קצת דינרוס".

למרות ש"אתניקס" מעולם לא היתה כוס הבחרובקה שלי, פה ושם הצלחתי לחבב אותה (יש לי אפילו הוכחות), אבל נדמה שהנוסחה ששימשה אותה טוב כל כך במשך כל כך הרבה שנים, מיצתה את עצמה. אין בכל האלבום בדל שיר אחד שלא שמעתם כמותו מ"אתניקס" בעבר, ולא שהקודמים היו שיא המקוריות. ברגעים הטובים שלה "אתניקס" הצליחה לייצר שירי פופ חביבים, עם טאץ' קליל של חידוש וייחודיות, אבל נדמה שמאגר הרעיונות המקוריים שלה אזל. הבעיה היא שבמקום לסגור את הבאסטה, "אתניקס" ממשיכה להציג לציבור את מרכולתה העייפה.

הצד העצוב ביותר באלבום הוא הסאונד שלו. מה לעזאזל חשבו לעצמם חברי הלהקה, מוזיקאים מוכשרים ובעלי ידע, כשהכניסו את אפקט ההד המזעזע לשיר מספר 4 "נדר"? פעם נחשבה "אתניקס" כמי שמצליחה לייצר שירים שלפחות נשמעים טוב, אבל האלבום הזה נשמע ברובו כענתיקה שנשלפה אי שם מ-1984.

נכון שיש גל של רטרו לאייטיז, אבל "אתניקס" לא עושים מחווה לתקופה ההיא - הם נשמעים כאילו הקליטו את האלבום בלי לשמוע שום דבר שנעשה בארץ או בעולם בשנים האחרונות. רק ככה אפשר להסביר פדיחה כמו "היסטריה" או זוועה כמו "אפולו 100". באחד השירים הפחות מביכים באלבום מביעה אתניקס געגוע עז לשנת 81', ונדמה כאילו הנוסטלגיה הזו פשתה באולפן ההקלטות ועשתה בו שמות.

הכישלון בפרויקט האחרון של אתניקס, "חיילי הנקמה", בצירוף רמתו של האלבום הנוכחי שיצא אחרי שתיקה מבורכת של שלוש שנים - חייבים להביא אותם למחשבה מחודשת על המשך הקריירה שלהם. אם זה תלוי בי, הייתי מציע להרים טלפון לעובדיה חממה ולשאר החברים ולצאת לסיבוב קאמבק של "מוסקבה". אם כבר אייטיז, לפחות נלך על הצד האיכותי שלהם. ככה זה, כלב לא נותן ברירה.