שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: זום 77
    מי מצפצף על החוק? משרד המשפטים ובתי המשפט
    העסקת קרובי משפחה, מינויים בשיטת "חבר מביא חבר", והתעלמות מהצורך במכרזים - רשימה חלקית של ממצאי מבקר המדינה במשרד המשפטים ובהנהלת בתי המשפט. שוויון הזדמנויות? רק על הנייר

    בהנהלת בתי המשפט ובמשרד המשפטים, שתי הזרועות המובהקות ביותר של שלטון החוק, מתעלמים מהחוק ואף מפרים אותו. הממצא העגום הזה עולה מדו"ח מבקר המדינה, שבדק את סדרי קבלתם לעבודה של מזכירים משפטיים, עוזרים משפטיים, מאבטחים ומתמחים וגילה ליקויים חמורים. בנוסף - ואולי חמור אף יותר - בדיקת קירבת המשפחה בקרב עובדים בהנהלת בתי המשפט העלתה מסקנות קשות.

     

    על פי חוק שירות המדינה, עובדים בשירות המדינה יועסקו על פי מכרז פומבי. ואולם, 41 מבין 82 מזכירים משפטיים (כ-50 אחוזים) הועסקו ללא מכרז במשך תקופה ארוכה. 29 אחוזים החלו את עבודתם בבתי המשפט ורק כעבור חודשיים עד 19 חודשים הופיעו בפני ועדת בוחנים, כנדרש בחוק, ואילו 21 אחוזים כלל לא הובאו לוועדה, אף על פי שחלקם כיהנו שנתיים בתפקידם.

     

    לפני כארבע שנים החליטה הממשלה שמשרות עוזרים משפטיים של השופטים יאוישו על ידי ועדה מיוחדת שתאתר מועמדים. ואולם, בדיקת מבקר המדינה מעלה כי 64 אחוזים מבין העוזרים המשפטיים, שאמורים היו לעבור ועדת איתור, נכנסו לתפקידם בלי לעבור את הוועדה. כל מטרתה של הוועדה הזו היא להבטיח שוויון הזדמנויות, ואולם, ככל הנראה, כשהדבר נוגע לעוזרים משפטיים של שופטים - שוויון ההזדמנויות לא נראה כל-כך חשוב. בכל המקרים בהם ועדת האיתור בחנה מועמדים, היא בחרה במועמד ששימש כבר בתפקיד ולא נימקה את החלטתה לפי הפרוטוקול.

     

    גם המתמחים בבתי המשפט ובמשרד המשפטים נבדקו בדו"ח. המבקר קובע כי למרות הנוהל האוסר על מתמחה לעבוד שעות נוספות, בפועל - בהנהלת בתי המשפט וגם במשרד המשפטים, המתמחים עובדים מעבר לשעות הרגילות ואינם מקבלים שכר המגיע אליהם עבור השעות הללו.

     

    מסדרים עבודה לקרובי משפחה

     

    אך מה שנראה חמור מכל היא העובדה כי על פי הדו"ח, משתלם להיות קרוב משפחה של עובד בהנהלת בתי המשפט: המבקר קובע כי ל-10 אחוזים מהעובדים הבכירים בהנהלת בתי המשפט (11 מתוך 107) ולשמונה אחוזים מבין חברי ועדי העובדים היו קרובי משפחה שהועסקו בהנהלת בתי המשפט, לחלקם אף היה יותר מקרוב אחד.

     

    הממצאים הללו סותרים את כללי שירות המדינה לפיהם "לא ימונה אדם למשרה ביחידה מנהלית, אם עובד באותה יחידה קרוב משפחה שלו", אלא אם נציב שירות המדינה אישר את המינוי. עוד קבוע בחוק כי "לא ימונה אדם למשרה במשרד, אם עובד ביחידה מנהלית אחרת באותו משרד קרוב משפחה שלו, והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם".

     

    המבקר כותב בדו"ח: "משרות בשירות המדינה הן משאב ציבורי. אם פלוני זכה ליתרון בשל קירבתו לעובד מדינה,

    אפילו אין ביניהם כפיפות ואפילו אינם עובדים באותה יחידה מנהלית, הרי המשאב הציבורי לא הוקצה כיאות". אמנם, קירבה משפחתית אינה פוסלת מועמד ראוי אבל צריך להקפיד על מילוי כל הכללים ועל תיעוד ההליך כדי להבטיח ששוויון ההזדמנויות מתקיים. אולם, מבדיקת מבקר המדינה עולה, כי ארבעה עובדים, קרובי משפחה של עובדים וחברי ועדי עובדים בהנהלת בתי המשפט,  התקבלו לתפקידיהם ללא מכרז ורק כעבור שבעה עד 30 חודשים הופיעו בפני ועדת בוחנים. הביקורת גם מעלה, כי מתוך ארבעה מקרים בהם הועסקו באותן יחידות מנהליות קרובי משפחה של עובדים - הנציבות אישרה רק מקרה אחד.

     

    גם לגבי המאבטחים מותח המבקר ביקורת. בדו"ח נכתב: "חלה חובה ציבורית וניהולית להקפיד על קיומם של כללים בסיסיים בגיוס עובדים, ובכללם חובת השקיפות, שוויון ההזדמנויות וההגינות. בפועל, המועמדים לעבודה גויסו בעיקר בשיטת 'חבר מביא חבר'. הנהלת בתי המשפט לא פנתה ללשכת התעסוקה לצורך גיוס עובדים". עוד מוסיף המבקר כי חמישה מאבטחים הועסקו למרות שלא עמדו בתנאי הקבלה, ולמרות שחוות דעת הממונים עליהם היא כי הם נכשלו בעבודתם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מי מצפצף על החוק? משרד המשפטים ובתי המשפט "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אחיה ראב"ד
    הנהלת בתי המשפט לא פנתה ללשכת התעסוקה לצורך גיוס עובדים
    צילום: אחיה ראב"ד
    מומלצים