שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: סי די בנק
    תחזירו את דוריאן גריי
    כך קבעו גולשי ynet, שבחרו, מבין 134 כותרים שנמצאים במחסני "עם עובד", אילו ספרים הם רוצים שייצאו בהוצאה מחודשת. אחרי ספרו של אוסקר ויילד נמצאים "אחרי עשרים שנה" של או. הנרי ו"מחברת הזהב" של דוריס לסינג

    "תמונתו של דוריאן גריי" הוא הספר שגולשי ynet בחרו להחזיר למדפים. במסגרת משאל מיוחד בשיתוף הוצאת "עם עובד", שנערך לרגל שבוע הספר שמסתיים בסוף השבוע, התבקשו הגולשים לבחור מתוך רשימה של 134 כותרים שנמצאים במחסני ההוצאה - איזה ספר הם הכי רוצים שיראה אור בהוצאה מחודשת במהלך השנה הקרובה. ספרו של אוסקר ויילד משנת 1891 הגיע ברוב גורף למקום הראשון.

     

    "תמונתו של דוריאן גריי", אחד הנסיונות הראשונים לדבר על הומוסקסואליות ברומן האנגלי לצד דיון מעמיק באסתטיקה, עשה למחברו הרבה צרות: נטען כלפיו שהוא משעמם, מזוהם ובלתי מוסרי, וגיבוריו כונו "כלבלבים חצופים". את דוריאן, גיבור הספר התמים והלא חצוף בכלל, הזמן אולי הפך למושחת, אבל לספר עצמו, מתברר, הזמן עשה רק טוב.

     

    לספר יש תרגומים ותיקים יותר, כמו זה של ח. טביוב מ-1947 בהוצאת נ. טברסקי, ויש מאוחרים יותר כמו זה של "אור עם" מ-1984, אבל אתם התכוונתם להחזיר למדפים את התרגום (שנקרא אגב "תמונת דוריאן גריי") של אברהם בירמן, שראה אור ב"עם עובד" ב-1960.

      

    אחריו ברשימה נמצא "אחרי עשרים שנה" - סיפורים נבחרים מאת או. הנרי, אחד הסופרים האהובים בעולם וגם בישראל. מרבית הסיפורים, שמתרחשים בתחילת המאה ה-20, עוסקים באנשים מן המעמד הנמוך והופכים את הפשוט ביותר למכמיר לב. "יש סיפור בכל דבר", אמר בזמנו הסופר, יליד 1862, "מצאתי כמה ממעשיותי הטובות ביותר על ספסלים בגנים ציבוריים, בעמודי תאורה ובדוכני עיתונים".

     

    הקובץ קרוי על שמו של סיפור קצר שבמרכזו שני חברים שקובעים להיפגש אחרי עשרים שנה. שם אמנם הפגישה המיוחלת משתבשת, אך נראה שהפגישה המחודשת עם הספר עצמו, עשר שנים אחרי, תתקיים כמו שצריך. את הסיפורים תרגם מאנגלית אהרן אמיר והם ראו אור בשנת 1994.

     

    במקום השלישי - "מחברת הזהב" הנפלא באמת של דוריס לסינג. "מחברת הזהב" היה הספר הראשון שתורגם לעברית
    של לסינג, שהייתה מועמדת השנה לפרס הבוקר הבינלאומי (לבוקר הרגיל היא הייתה מועמדת שלוש פעמים, אך מעולם לא זכתה).

     

    "מחברת הזהב" מגולל את סיפורה של הסופרת אנה וולף (שמזכירה לא פעם וולף אחרת), של מולי ושל הגברים הסובבים אותן. הוא מתאר את ההתפכחות של האינטלקטואלים בשלהי שנות החמישים אחרי מותו של סטלין, ועוסק בשלל נושאים - נשיות, יחסים, כתיבה - ומערבב ללא הרף בין מציאות לבדיון.

     

    הספר, שזכה בפרס מדיסיס לספרות זרה, תורגם לשפות רבות וגם לעברית - על-ידי ג. אריוך ב-1978. "הרומן הזה, לגבי המחברת שלו, עודו חוויה מאלפת ביותר", כותבת לסינג בהקדמה, "למשל, עשר שנים אחרי שכתבתיו יש שאני מקבלת, בשבוע אחד, שלושה מכתבים הדנים בו". ובכן, גם יותר מ-40 שנה אחרי שנכתב - הספר ראה אור ב-1962 - הוא נשאר בלבם של הקוראים, שבחרו להשיב אותו למדפים.

     

    "אני שמח ונרגש עד מאוד מהעובדה שאנשים כה רבים מכירים ואף מוקירים סופרים וספרים כה חשובים", אמר בתגובה ירון סדן, מנכ"ל הוצאת "עם עובד", שהתחייבה להוציא לאור שלושה מן הספרים שהגיעו למקומות הראשונים במהלך השנה הקרובה. "אנחנו בהוצאה מתלבטים תמיד אילו מאוצרות התרבות של עם עובד לחדש, שהרי אי אפשר לחדש את כולם, ומאוד שמחנו על הסיוע שאנו מקבלים מגולשי ynet ועל בחירתם. רשימת הסופרים והספרים הכל-כך איכותיים שהגיעו למקומות הגבוהים מצביעה לדעתי על כך, שלמרות שאנחנו חיים בעידן של סיפוקים מהירים, קיימת כמיהה אמיתית לספרות איכותית. אנו רואים ביוזמה משותפת זו מעין שליחות תרבותית בכך שהיא תעורר אולי עניין בספרים ששנים לא ניתן היה להשיגם, גם בקרב קהל צעיר".

     

    מצעד בלזאק ואחרים

     

    בהמשך הרשימה נמצאים "חרדתו של המלך סלומון" של אמיל אז'אר (מקום 4), "ענוג הוא הלילה" של פ. סקוט פיצג'רלד (מקום 5), ו"קיץ אלכסנדרוני" מאת יצחק גורמזאנו גורן. זהו אגב ספר המקור שהגיע למקום הגבוה ביותר (מקום 6). אחריו – אביגדור דגן עם "בינת השכוי" (מקום 8). "כפפות" של דן צלקה, שהלך בשבוע שעבר לעולמו, הגיע למקום ה-46.

     

    צ'רלס דיקנס, לידיעת הגולשת עירית לינור, הגיע למקום התשיעי והמכובד עם "ימים קשים". את העשירייה חותם לא אחר מאשר דוסטויבסקי עם "הכפיל".

     

    מה עוד? בפינת נגיב מחפוז העדפתם את "בני שכונתנו" (14) על פני "סמטה בקהיר" (91); פוקנר הנבחר הוא "מקלט" - מקום 16 ("אבשלום אבשלום" לא היה במשאל, כי הוא עדיין מצוי על המדפים); גרהם גרין שהכי אהבתם הוא "הגורם האנושי" (36); ומצעד בלזק קבע ש"הקמיע" (39) הוא הכי אהוב, ואחריו - "אישה בת שלושים" (56), "חוזה הנישואים"(64), "אז'ני גראנדה" (65) ולבסוף "הדודן פונס" (90).

     

    אי אפשר שלא לחוש אכזבה קלה נוכח ההחמצה להשיב למדפים לרגע ספרים נפלאים כמו "הברדלס" מאת ג'. תומאזי די למפדוזה (69), "האירופאים" של הנרי ג'ימס (85), "הבלתי מנוצחים" של פוקנר (33) או "תעתועון" של יצחק בן נר (73). גם "האוניברסיטאות שלי" של מקסים גורקי (20) זכאי למקום של כבוד, ולצדו "מרתפי הותיקן" של אנדרה ז'יד (71), ו"שיר השירים אשר לסלומון" המצוין של טוני מוריסון (60). כל אלה ועוד רבים אחרים יכלו גם הם להגיע למדפים בחנויות הקרובות לביתכם, אך בינתיים הם יישארו אי שם באגף המשומשים. בחירה שלכם.

     

    אגב, הספר שהכי לא רציתם לראות פעם נוספת (אין דרך אחרת לנסח זאת) הוא "חזירי-הים", שהגיע למקום האחרון (134). מדובר בספר של לודביק ואצוליק שראה אור אצלנו ב-1976 בתרגום מגרמנית של צבי ארד. על ואצוליק זה נאסר בזמנו לפרסם את ספריו בלחץ כוחות הכיבוש הסובייטים, ו"חזירי הים" ראה אור בגרמנית ב-1970, ומעולם לא נדפס בלשון שבה נכתב. והנה אם כך הזדמנות להעלותו לרגע מתהום הנשייה: הספר היפה הזה מגולל את סיפורה של משפחה מוזרה, שמגדלת, כאמור, חזירי ים. הם מנסים לאלף אותם, לאמן אותם ללכת על גופם, להרבות אותם, ובעיקר לנסות ולהבין מה יש ביצורים האלה, שהם קצת טיפשים וקצת לא: האם זו מכונה קטנה עוטה פרווה? אידיאה שלא עלתה יפה בידי הבורא בגלל היעדר הכשרה מקצועית? כך או כך, "חזירי-הים" ייזכר מעתה כספר שרק חמישה גולשי ynet רצו להשיבו לחיים. גם זה משהו.

      

    עשרים הספרים המובילים:

     

    1. אוסקר ויילד / תמונת דוריאן גריי

    2. או. הנרי / אחרי עשרים שנה

    3. דוריס לסינג / מחברת הזהב

    4. אמיל אז'אר / חרדתו של המלך סלומון

    5. פ. סקוט פיצג'רלד / ענוג הוא הלילה

    6. יצחק גורמזאנו גורן / קיץ אלכסנדרוני

    7. רוברט גרייבס / גיזת הזהב

    8. אביגדור דגן / בינת השכוי

    9. צ'ארלס דיקנס / ימים קשים

    10. פ.מ. דוסטויבסקי / הכפיל

    11. תומס הרדי / הרחק מהמון מתהולל

    12. אלן פטון / זעקי ארץ אהובה

    13. ג'ראלד דארל / היער השיכור

    14. נגיב מחפוז/בני שכונתנו

    15. ניקוס קאזאנצאקיס / חירות או מוות

    16. ויליאם פוקנר / מקלט

    17. גי דה מופסן / הירושה

    18. נעמי פרנקל / צמח בר

    19. ברנרד מלמוד / העוזר

    20. מקסים גורקי / האוניברסיטאות שלי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תחזירו את דוריאן גריי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אוסקר ויילד. ראשון
    עטיפת הספר
    "אחרי עשרים שנה". מקום שני
    עטיפת הספר
    עטיפת הספר
    אחרון
    עטיפת הספר
    7 לילות
    מומלצים