החתונות שלנו

על זוגות שהכירו באינטרנט כבר שמע כל העולם ואמא שלו (בעצם גם הסבתא). אתרי ההיכרויות עמוסים בסיפורי נישואים מאושרים עד עצם היום הזה, ואולי קצת אחר כך. אבל זוגות שהכירו בפורומים, קבוצות דיון, ובעיקר כאלו שאינן עוסקות בנושא יחסים ורווקים/ות מביאים איתם לעתים סיפורים חינניים מאוד, ושונים באופן מרנין מהשטאנץ המוכר של, "ראיתי את התמונה שלה בקופידון וידעתי שזו אהבת חיי".

משתתפי כמה מקהילות ynet שהכירו באמצעותן, ולאוו דווקא בקהילת יחסים, הקימו בית חם בישראל. מעורר גאווה, וגם לא מעט סקרנות, למה דווקא בפורום? ואיך זה התרחש, כשכל הפורום עוקב אחרי כל מילה ורמז, וגועש מרכילות מאחורי הקלעים? לפני הכל, ההבדל העיקרי בין שני "ערוצי השידוך" המקוונים – אתרי היכרויות ופורומים - הראשון ישיר ותכליתי והשני עקיף, הוא שלעתים מוצאים את עצמם בני הזוג ככוכבים של דרמה רומנטית פומבית.

כשחברי הקהילה שבה אתה משתתף באופן קבוע הופכים למעין "משפחה" אלטרנטיבית, ההודעה כי יצרת קשרים רומנטיים עם משתתף/ת אחרת בקהילה מסעירה כמובן את הכל, נדמה כאילו דבר מה בדינמיקה הקבועה השתנה, וההתחברות לעתים מאיימת על חלק מהגולשים שחושבים שהם מכירים אותך יותר טוב, שרוצים להיות חלק מהאינטימיות המציאותית.

"אני טיפש, נמוך ומכוער, אבל אל תחשבי, יש לי גם את החסרונות שלי".

תארו לכן למשל, בנות, שהייתן מקבלות הצעת נישואים בפורום, לעיני גולשיו הקבועים שמכירים אתכן, ולא כולם מודעים ליחסיכם החמים עם הגולש שהציע? לימימה עברון, מנהלת פורום "השפה העברית", מתרגמת ולקטורית, זה כמעט קרה. בעלה הטרי (הם נשואים פחות משנה), אורי, שהתוודע אליה בפורום לפני כשנתיים, לא ישכח את הפאדיחה הוירטואלית הראשונה שלו:

"ניסיתי לכתוב את הצעת הנישואים בתגובה להודעת הפתיחה שלה של הפורום, שהייתה בעמוד הראשון שלו. ככה חשבתי שאף אחד לא יראה את זה. הכנסתי במקביל עוד חמש הודעות סרק, כדי שלא יראו את הצעת הנישואים ב"הודעות האחרונות". אחרי ששיגרתי גיליתי שזה מתנוסס בראש הפורום. פשוט התבלבלתי והקשתי על הקישור הלא נכון. התקשרתי אליה מיד (בלב אמרתי תודה רבה שאשתי לעתיד היא מנהלת הפורום), ואמרתי לה, תקשיבי, יש איזו הודעה מטופשת בראש הפורום. תעתיקי אותה מיד לword ותמחקי אותה.

ההודעה הייתה בפורום למשך איזה חמש שניות, אבל לי זה גרם התקף לב. מיד אחרי זה רצתי הביתה, הייתי מאוד נסער מהטעות שלי. כל הדרך אמרתי לעצמי "אוי ואבוי, איזה טמבל". מאז דבקה בי תדמית של לוזר בהקשר הזה" הוא אומר בחיוך, "פקששתי את זה מכל הכיוונים".

ימימה: "נורא התרגשתי כמובן, אבל הייתי צריכה להרגיע אותו. זה לא שקודם לא היו לנו שיחות על חיים משותפים".

רק חלק קטן ממשתתפי הפורום ידעו באותו זמן על הרומן המלבלב בין המנהלת לגולש, שהקפיד לכתוב במשורה בפורום, ולא תמיד בעניין הראשי בו הוא עוסק. הכינוי שבחר לעצמו: "סתם סופר": "נכנסתי כמה פעמים לקרוא בפורום בשביל השעשוע" הוא נזכר, "למדתי עם חבר למבחן בפיסיקה, ועלתה לנו שאלה מתחכמת כזו. זו הייתה השאלה הראשונה בפורום והיא נכנסה כציטוט בדף הראשי בynet. בתגובה כתבתי הודעה "למי תודה, למי ברכה", מעין נאום ציני בסגנון זוכה באוסקר.

נכנסתי לפורום רגע לפני שהוא התגבש, זה עדיין היה בשלב שעוד אפשר להוסיף חומרים לעוגה. ובהתחלה בעיקר הפרעתי מידי פעם, "הפרעות חיוביות", לא תמיד בהקשר של נושא הפורום". בני הזוג מספרים כי ההצתה הראשונית לא החלה דווקא בפלטפורמה הוירטואלית, או בפורום, למרות שימימה מודה שהיא התעניינה בכתיבה של הגולש החדש והשנון, אלא במפגש פורום ראשון ומרגש, בו יצאו כל חברי הפורום מחשכת המסך הוירטואלי, ונפגשו סוף סוף, באחד מבתי הקפה בתל אביב.

בתוך הריגוש הזה, של קהילה שהופכת את החוויה האינטימית לבעלת פנים ומציאותית, הרגישו בני הזוג באופן הדדי שמשהו חי מאוד קורה שם. לפני המפגש החליפו ביניהם כמה אימיילים טכניים מנומסים, בעיקר סביב המפגש. כמה ימים אחרי המפגש הייתי צריכה לברר איזה מושג טכני בפיזיקה, התקשרתי אליו לשאול אותו, והיה בדיוק סילבסטר, אז הוא הזמין אותי למסיבה.

האם דמיינתם אחד את השני בטרם נפגשתם?

אורי: בכלל לא. שנינו לא חיפשנו קשר, לא חשבנו על זה בכלל, אבל תוך כדי המפגש היא מצאה חן בעיני. לפני כן הכרתי רק את הכתיבה שלה. ראיתי את התמונה שלה בפורום, אבל במפגש האמיתי היא הפתיעה אותי, היא הייתה שונה מהתמונה שלה. מהתמונה לא יכולתי לדעת בת כמה היא, ובאמת לפני המפגש לא ידעתי עליה כמעט כלום. גם הכתיבה שלה בפורום הייתה בעיקר מקצועית. אחר כך כתבתי בפורום שכל חברי הפורום מאוד עמדו בציפיות והיו "נאים פלוס", וזה הפך להיות אחד מהביטויים של הפורום, "נאים פלוס", מהפולקלור של הפורום.

ימימה: לפני המפגש הייתה קבוצה מרכזית בפורום שאותה הכרתי, לקח לי זמן להכיר אותו, ככותב חדש, ובגלל שהוא לא כתב על עברית, לקח לי יותר זמן. הוא גם שאל אותי במייל אם הוא יכול לבוא, כי הוא לא כותב הרבה. (היא מגחכת בנוסטלגיה). אבל מכמה מיילים שהחלפנו לפני המפגש חשבתי שהוא אדם מעניין. בעיקר בגלל שהוא קרא את כל הספרים של סטיבן פריי.

אורי: איכשהו הצלחתי להכניס את זה למייל. כתבתי לה, "אני טיפש, נמוך, מכוער, יש לי שיניים מצחיקות, אבל אל תחשבי, יש לי גם את החסרונות שלי", והיא זיהתה את זה מהספר של סטיבן פריי".

ואז, איך זה קרה?

ימימה: אחרי המסיבה בסילבסטר התחלנו לצאת, לאט לאט. בהתחלה זה באמת היה לאט לאט, ואחרי זה נהיה מהר מאוד. בהתחלה לא הייתי בטוחה אז שמתי קצת ברקסים.

מתי סיפרתם לחברי הפורום על הזוגיות שלכם?

ימימה: אחרי כמה חודשים היה עוד מפגש פורום, אז כבר היינו יחד, ואף אחד עוד לא ידע. המפגש התקיים בלובי של מלון, והגענו אליו בנפרד, אבל יצאנו משם ביחד. אחר כך גיליתי למנהלת הפורום השניה, עטרה אופק, ולאט לאט גם לאחרים. ופתאום, יום אחד שהודענו להורים שאנחנו מתחתנים, נכנסה מישהי לפורום וכתבה "מזל טוב לימימה ולסתם סופר שמתחתנים". לא רציתי שידעו על החתונה וזה מאוד עצבן אותי.

למה בעצם?

אורי: רצינו לשלוט בזה.

ימימה: פחדתי שאנשים יקחו לעצמם קרדיט, וזה באמת מה שקרה. התחילו לריב שם מי יודע קודם על הקשר והחתונה, ואז הפך למריבת עולם ממש. 3 ימים כתבו רק על זה.

אורי: אני זוכר שכתבתי בפורום, 'חבר'ה, מי שידע אנחנו אוהבים אותו, וגם את מי שלא ידע. זה לא תחרות, ולא צריך להראות למורה'.

ימימה עברון ואורי

החתונה התקיימה באוקטובר אשתקד בקיבוץ סעד, הקיבוץ בו גדלה ימימה. הוזמנו 4 מחברי הפורום והגיעו שתיים, שכינויין איה ורבקה. הזוג הקפיד לא ליידע את הפורום ביום החתונה או אחריה באירוע הגדול. אורי: "את כל שרשורי המזל טוב כתבו לנו כשהודיעו שאנחנו מתחתנים. לא רצינו להפוך את זה לפורום שלנו, וגם לא רצינו מצד שני שהחתונה שלנו תהפוך להיות החתונה של הפורום, כי זה שלנו".

ימימה: "קיבלתי בעקבות ההודעה בפורום אימיילים והודעות מסנג'ר מאנשים שאני מכירה שכלל לא ידעתי שהם צופים בפורום, ולא סיפרתי להם על החתונה".

אורי: "זו עיר קטנה, האינטרנט. אם זה שם, כולם יודעים".

האם כשכבר הייתם זוג, וכולם ידעו, היה קשה לנהל זוגיות בחיים ובמקביל אינטרקציה בפורום?

ימימה: כשהיה משבר בפורום היה קצת קושי. הרגשתי שלי אין מה לעשות שם, והיה לי לא נעים כשהוא המשיך לכתוב, כי כאילו הוא לא עומד מאחוריי.

אורי: לא ידעתי שהיא לא רוצה שאני אכתוב. היו לה פחדים שאם נמשיך את האינטרקציה בינינו בפורום זה יפריע ליחסים, ולי ממש לא היו שום פחדים כאלו.

ימימה: זה ברמה יותר מיסטית, שאם זה מה שחיבר בינינו, אז אם יום אחד זה ייעלם, הפורום, אז מה יהיה?

האם הרגשתם פעם שהזוגיות בינכם מפריעה לנוכחות שלכם בפורום?

אורי: כשהייתה ביני לבין גולש מסוים מחלוקת, הוא טען שזה לא אני כותב, למרות שכתבתי בשמי, אלא ימימה. זה עצבן אותי מאוד, כי הוא כאילו ביטל אותי, לקח את המקום שלי בפורום. אני עומד בזכות עצמי בפורום.

נפגשו בטרמפ, בדרך למפגש פורום ב"בליינד-דייט"

נראה כי מקדם ההצלחה הגבוה ביותר ליצירת קשר זוגי באמצעות הפורום הוא ההצהרה כי "אני לא מחפש/ת". אפילו חברי פורום "בליינד דייט" אינם מגדירים את עצמם כפורום של "מחפשים", אלא כקבוצת תמיכה, ובכל זאת, כבר שלושה זוגות נישאו לאחר שהכירו בפורום, והרביעי בדרך. ענת, מנהלת הפורום מזה כארבע שנים מסבירה: " העיקרון שעל-פיו עובד הפורום הוא שהוא אינו מוגדר כ-"פורום מחפשים" אלא כ-"פורום תמיכה" נותן לו את האפשרות להיות מוקד ליצירת קשרים ולהיווצרות של חבורות מסביבו. עצם העובדה שישנו מקום בו אתה לא צריך להתאמץ כדי למצוא חן בעיני אחרים (כדי למצוא דייט), אלא אתה יכול להיות בו אתה ו-"לבכות" על דייטים כושלים או להתלהב מדייטים מוצלחים הופך אותו לזורם יותר ולטבעי יותר.

פעם בחודש - כדי לשחרר לחצים - הופך הפורום ללוח הכרויות ססגוני ומרהיב לטעמי אשר בו כל אחד יכול לפרסם הודעה משלו ממש כמו באתר הכרויות. ביום ההכרויות הראשון אי-פעם מצא אחד ממייסדי הפורום אהבה ולפני כשנה אף צעד איתה מתחת לחופה. אני מקווה שישנם עוד כמה וכמה זוגות שמצאו האחד את השני בימי ההכרויות שלנו, פשוט אין לי שום אפשרות לדעת על כולם.

ספרי קצת על מפגשי הפורום, הבנתי שהם הפכו ממש מוסד, ובין היתר מקום להיכרויות.

בגלל הרעיון שמאחורי הפורום האומר שזה לא פורום חיפוש אלא פורום תומך נוצרה חבורה קרובה של אנשים שתמיד פתוחה לקבל חברים חדשים והיא אף נפגשת לעיתים קרובות באופן ספונטני. בנוסף ישנם מפגשי פורום רשמיים שמתקיימים כ-3 פעמים בשנה והם בדר"כ קצת שונים ממפגשים רגילים. במקום לשבת בבית קפה מסביב לשולחן ארוך ומפחיד - יוצאים לפיקניק, יוצאים לטיול של שבת בנחל מערות, קומזיץ על שפת הים, מסיבת פורים עם החלפת משלוחי מנות ולמפגש הקרוב (עוד חודש-חודשיים) מתוכנן משהו לא פחות טוב (אבל זה עדיין בגדר סוד).

ממפגשי הפורום שלנו יצאו כמה וכמה חתונות - על חלקן מודיעים לנו מראש (כבר בשלב כריעת הברך והטבעת) ועל חלקן אנחנו יודעים רטרואקטיבית. החל מזוג שנפגש במפגש באולינג והתעלה מעל פערי דת, ועד לזוג שנפגש בטרמפ בדרך למפגש. הקבוצה הפכה להיות תומכת וקרובה כך שהזמנת חברי הפורום לחתונות הפכה להיות טבעית לחלוטין. ברגעים אלה ממש ישנו זוג נוסף העושה דרכו באותו הכיוון אך מעדיף להישאר בעילום שם בינתיים. כנראה שבקרוב כולנו נדע...

ואת היית באחת מהחתונות האלו?

אני אישית לא נכחתי למרות שהוזמנתי לשתיים, אך לא הגעתי עקב התחייבויות קודמות. אחרים בפורום אכן השתתפו בחתונות של גולשים אחרים והשמחה היתה גדולה.

האם הזוגות הנישאים שהכירו בפורום מודים לפורום?

היו כמה הודעות תודה בפורום. הבחורה שפגשה את בעלה לעתיד בטרמפ לאחד המפגשים הודתה לי אישית כי אני הייתי זו שארגנה לה את הטרמפ ושכנעה אותה להגיע בכלל. תמיד אומרים בפורום ששלוש חתונות מקנות כרטיס לגן-עדן. שתי המנהלות הפולניות של הפורום עומדות לעשות היסטוריה ולהיות 2 הפולניות הראשונות בגן-עדן.

זה אפשרי בכלל להמשיך להיות חבר פורום אחרי שאתה הופך לבן זוג של אחד החברים?

מערכת יחסים בין 2 גולשים בפורום היא טריקית שכזו. והבעיות מתחילות בעיקר במידה והזוג נפרד. היו כמה פעם או פעמיים מקרים של "סגירת חשבונות" מעל דפי הפורום אך הם נמחקו במהירות ומיילים של הבהרות נשלחו ל-2 הצדדים הנוגעים בדבר. כמו-כן יש תמיד רכילויות מאחורי הקלעים של הפורום (ממש כמו שיש בכל חבורה קרובה של אנשים) ולפעמים ישנם זוגות ש-"יוצאים מן הארון" כשהם מרגישים שחרושת השמועות עומדת לעלות על גדותיה.

הדמות שלה בפורום ליבתה את המאוהבות בה

מערכת היחסים של "נקע7", הוא אורי , ו"קראנצ'י", היא רותם שחיה ועבדה אז באנגליה, נרקמה בפורום"ישראלים באירופה". הפורום משמש נקודת מפגש והחלפת דעות מרתקת בין ישראלים שחיים במקומות שונים באירופה, ומובן שיצירת זוגות אינו מטרתו המוצהרת, ועם זאת, ידוע לנו על מספר בני זוג מבירות אירופאיות שונות שהתאחדו דרכו. גם רותם ואורי לא חיפשו קשר רומנטי, כמובן, הוא בכלל הגיע לשם לשאול שאלה תמימה על שליחת SMS להולנד, היא מצאה שם חברה ישראלית מפיגת בדידות, לאחר שעות העבודה שלה כמטפלת בבית משפחה ישראלית בקמברידג'.

רותם: "זה לא היה קורה בדרך אחרת, כי לא חיפשנו בן או בת זוג, כשאת נמצאת באנגליה ואין לך חברה מסביב, ונורא קר בחוץ, את בורחת למחשב, שם את מכירה אנשים, חברה. ההיכרות היא של חברים, וזה מה שמצאנו, אורי ואני באמת התאהבנו, והפכנו להיות בעל ואישה. זה התחיל בזה ששנינו מאוד אוהבים מוזיקה, אני הייתי כותבת סיפורים של מה שקורה לי בלונדון, וציינתי את האהבה שלי למוזיקה, גילינו את האהבה המשותפת הזו התחלנו להיות ידידים, דרך המסנג'ר, ובאיזשהו שלב הוא בא לבקר אותי באנגליה, בתור ידיד, אנד דה רסט איז היסטורי. ברגע שהוא הגיע לאנגליה היינו ביחד כידידים, באיזשהו שלב הוא אמר לי שהוא מאוהב בי כבר הרבה זמן, ורוצה לעבור אלי לאנגליה, הוא חזר לארץ, ותוך שבועיים הגיע, שכרנו דירה בעיר ועברנו לגור יחד".

מה מייחד את הפורום, למה הכרתם דרכו לדעתך?

עצם זה שזו לא הייתה היכרות פרופר, היינו אנחנו עצמנו ולא ניסינו לעטוף את זה במסיכות שעושים באתרי הכרויות, אני חושבת שזו הדרך הכי טובה להכיר, בתור ידידים. כל אדם בא ומציג את עצמו איך שהוא רוצה בפורום, לאוו דווקא איך שהוא באמת. כשהייתי באנגליה ולא היו לי יכולות להכיר ישראלים עם תחומי עניין כידידים או בני זוג, ולא היה לי אינטרס כזה, דווקא בגלל הקז'ואל הזה, לפגוש בן אדם בלי קשר לאיזו שהיא מטרה, זה היה אחד העניינים. הפורום היה מאוד חי, פגשתי כמעט את כל האנשים שכותבים בו, את נאוה (הסנס, מנהלת הפורום, ר.כ) פגשתי במפגש באמסטרדם, הגיעו המון אנשים, כשאורי בא לבקר אותי הוא הגיע עם עוד חברה מאמסטרדם.

אורי, האם דמותה של קראנצ'י בפורום ליבתה את המאוהבות שלך בה?

הדמות שלה בפורום בהחלט ליבתה את המאוהבות בה, אבל בעיקר השיחות במסנג'ר. רותם: כי זה יותר אני, הצגתי את עצמי כסנאית, הסיבה שקוראים לי קראנצ'י, זה שיבוש, כי זה השם של הסנאי שהילד שטיפלתי בו קרא לו. פעם בכמה זמן הייתי מפרסמת סיפור של החיים שלי באנגליה, "מיומנה של קראנצ'י, סנאית זרה בארצה"

ואיך הגיעה הצעת הנישואים?

אורי הציע לי נישואים בפברואר השנה, גם בפורום, אפשר עדיין למצוא את זה. אבל דבר ראשון אנחנו אנשים אמיתיים, מעל הכל, קודם כל הוא ביקש על בגלבוע, על ההר, כמו שצריך, במקום שמשקיף על שני המקומות שנולדנו בהם.

הצעת הנישואים בפורום, כפי שהובלטה בדף הקהילות הראשי ב- ynet

מה חשבתם אחד על השני לפני שהכרתם, כשרק החלפתם דעות בפורום?

אני הייתי בטוחה שאורי ערס לאללה, הוא שם תמונה לא טובה שלו בפורום, בשלב כלשהו בפורום שכולם שמו תמונות, והוא סיפר שהיה נהג משאית, היו לו הערות ציניות על כל מיני דברים. בתור ידיד היה לנו אחלה, יום אחד הוא העלה שם של ג'ואן באאז, והייתי בשוק שהוא יודע מי זו, ואז קלטתי שיש על מה לדבר איתו.

הזמנתם חברי פורום לחתונה?

הזמנו ומי שיכל להגיע לחתונה הגיע, הגיעו שניים.

רותם ואורי בחתונתם

אתם ממשיכים להיות חברים בפורום?

בגלל שאנחנו כבר גרים בארץ מעל בשנה האחרונה-אז כבר פחות. כרגע הודעה ממני זה כמו הודעה ממנו, בפורום, זה מתערבב, למרות שלכל אחד יש את הסגנון שלו. לפני זה היו תקופות שהוא היה בישראל ואני באנגליה, או להפך, כשנסעתי לבקר, וכשלא הצלחנו לתקשר השארנו הודעות בפורום, בקודים ששנינו מבינים. אנחנו ממשיכים להשתתף בפורום, "הרגל מגונה", אנחנו אנשים עם חיידק, תמיד היה לנו את החיידק של חו"ל - זה אף פעם לא יצא מאיתנו, בהזדמנות הראשונה אנחנו על מטוס.

מה תספרו לנכדים על ההיכרות הזו?

רותם: אני מניחה שגם הנכדים שלנו יחשבו ככה. כשמתחילים בתור ידידים, זה הכי נקי. דרך הפורום הכרתי אותו ואנשים שלא היה לי שום סיכוי להכיר בדרך אחרת, במיוחד כשכל אחד היה גר במקום אחר בעולם. פגשתי שם חברים טובים. היינו מוזגים יין דרך האייקון של היין, ואז הייתה שיחה חברתית, וזה היה לי כל כך חסר באנגליה, את יכולה לצאת עם החברה הכי טובה שלך באנגליה, וזה אף פעם לא יהיה כמו עם ישראלי, ישראלי יבין אותך, איפה שאנגלי אף פעם לא. כולנו היינו מכורים, ברמה כזו שאת נוסעת לטייל באחד הימים לאחד החופים באנגליה ואת מחפשת באנגליה, בספריות רחוקות, רק כדי לבדוק מה התחדש בפורום, אורי כל הזמן היה קורא לי, שם מיקרופון, איפה את.