לא תאמינו מהי הסיבה האמיתית לאיכות החיים בשוודיה
כבר חמש שנים שפנינת סקנדינביה זוכה בכתר "המדינה שבה איכות החיים הטובה ביותר". תוחלת החיים שם הגבוהה בעולם, התושבים נראים כאילו נלקחו מבוק דוגמנות, צעקות וצפירות כמעט שלא נשמעות. איך זה קורה? איתי גל תהה, חיפש וגילה את סוד החיים הארוכים והבלונדיים
מי הנהרות הזורמים תחת גשרי שטוקהולם עומדים מלכת. אולי הם, יותר מכל, מסמלים את השיממון העז השורה בבירת שוודיה. גם כנס הקרדיולוגיה האירופאי, שקיבץ אליו השבוע 25 אלף רופאים מרחבי העולם, לא הפר את השלווה הזו, שיכולה להוציא כל ישראלי מדעתו.
ובכל זאת, בשעה שיכולתי לעקור לעצמי עין בהמתנה לאירוע מרטיט ברחובות שטוקהולם, המשיכה המדינה המפוהקת הזו להדליק מבער אחורי ולזכות בתואר המדינה בעלת איכות החיים הגבוהה בעולם.
בניסיון סיזיפי לצ'פר את עצמי בשלל תובנות אודות קסם הבלונז' השורה על בני ממלכת אבבא, שוחחתי עם לא מעט מקומיים. ניסיתי להבין את התרגיל המלוכלך של הטבע, שעשה אותם יפים כל כך, רזים כל כך, גבוהים כל כך, בלונדינים כל כך, רגועים כל כך וחייכנים כל כך.
כשהקשיתי על אנה, פקידה בת 40 הנראית עדיין כמו חיילת משוחררת שהרגע סיימה להקליט את השיר הבא באירוויזיון, היא המשיכה לחייך. "אנחנו פשוט יודעים לדאוג לגוף שלנו", השתוממה על שאלתי.
מה שתופס תאוצה אצלנו, הוא כבר הרגל של שנים בסקנדינביה: מאחר שהשיעמום האופף את הרחובות הקרים והחשוכים רוב ימות השנה יכול להוציא אותם מדעתם, מתפננים הבלונדים במכוני הכושר וניזונים מדגי הסלמון השורצים שם לרוב.
גם על העישון הוכרזה בשוודיה מלחמת חורמה. לפני כחודשיים יצאה הממשלה נגד כל המסעדות, הפאבים והברים, וקבעה כי העישון שם אסור על פי חוק. ואכן, ביקור באחד הפאבים היותר עמוסים הניב ארומה אלכוהולית, נקייה מניחוח ניקוטין.
יארלה, מוכר בחנות מחשבים בן 30, מודה שהחינוך מהבית תורם גם הוא לאווירה הרגועה כל כך. "אנחנו שומרים הכל בבטן", הוא מספר, "אני לא בטוח שזה הכי טוב, אבל כך הורגלנו, וכך עושים כולם. במכון כושר או בפאב בסוף השבוע, יש לנו הזדמנות להוציא את כל הזעם שהצטבר".
אז נכון, הם באמת נראים טוב, טוב עד שכואב הלב. אך בצד אותה שלווה פאסיבית, שממקמת את השוודים בפסגת הבריאות הכלל עולמית, קללה מטאורולוגית של חצי הכדור הצפוני מחרבת את חייהם. וזה אומר חודשים ארוכים שבהם השמש זורחת בשש בבוקר ושוקעת בשלוש בצהריים, כך שרק מתי מעט זוכים לראות שעות אור ברוב ימות השנה.
החורף האכזר המביא עמו טמפרטורות הנמוכות מ-20 מעלות מתחת לאפס, מאלץ אותם להתבצר בביתם, בין ארבע קירות, ולהתפלל לבורא אבולוציה שימטיר ישועה שתחלץ אותם מהגיהנום הזה, ריטואל שחוזר על עצמו כל שנה.
זו אולי הסיבה, שחרף אבק הכוכבים הנוצץ שנראה על אפם הסולד, הדשא בשוודיה לא יותר ירוק. שיעור הדיכאון כאן הוא מהגבוהים בעולם. ולא מועילים גם פתרונות יצירתיים בדמות "שמש מלאכותית" – נורות רבות עוצמה המדמות בבית את אור השמש, ואמורות ליצור קיץ אינדיאני. התוצאה היא מוות המדגדג בעצבנות: שוודיה לוקחת בסיבוב גם בשיעור ההתאבדויות.
אז נכון שלנו יש דחיפות, צעקות, פקקים, זיעה, לחות, קראווילות, שערות חזה מבצבצות ומתנופפות לכל עבר, שלל התקפי לב, אישפוזים במסדרון, טלוויזיה מבישה, שטיקים, יומרות וגזענות, שהפכו אותנו לבלוני הליום שעומדים להתפוצץ בכל רגע. אבל היי, זה בטח עדיף מאשר למות משיעמום.
שוודיה. השיעמום הורג
צילום: איתי גל
מומלצים
