היצרנים מכניסים סויה למזון שלכם - ואתם לא יודעים

ספק אם כותבי דו"ח הסויה של משרד הבריאות, שפורסם בסוף חודש יולי האחרון, העלו בדעתם לכמה בלבול ודאגה יגרמו ההנחיות החדשות שלהם. יום אחרי פרסומו בתקשורת התחילו מאות צרכנים מודאגים להציף בטלפונים את מרפאות הגדילה השונות ואת הפורומים באינטרנט.

הורים לילדים שניזונים מחלב סויה נשארו חסרי אונים. "מה לעזאזל אני צריכה לעשות עכשיו?", שאלה אם לתינוק. "הילד שלי אלרגי לחלב. הוא מקיא כל דבר שיש בו חלב. אם לא סויה, מה בדיוק אני אמורה לתת לו?".

גם אנשי המקצוע שחיפשו מידע לא מצאו אותו. "אני מאוד כועסת שכאשת מקצוע לא טרחו לעדכן אותי", כתבה בזעם דיאטנית בפורום באינטרנט. "גם באתר של משרד הבריאות לא מופיע על זה שום דבר".

בפורומים שעוסקים בצמחונות ובטבעונות ביטלו את ההנחיות במחי יד. הכל קונספירציה, טענו שם. תעשיית החלב מפעילה לוביסטים, בטח בגלל שצריכת החלב יורדת בגלל העלייה בצריכת הסויה. מחקרים שמשבחים את הסויה הוצאו מהמגירות וצוטטו ארוכות. אבל לאיש, ולא משנה אם זה הורה מודאג או צמחוני נלהב, לא היה מושג מה עושים עכשיו.

הוועדה המיוחדת הוקמה לפני כשנה, במטרה להתוות מדיניות לגבי צריכת הסויה בישראל. בראשה עמד פרופ' צבי ויצמן מבית החולים סורוקה, והיא כללה מומחים מתחומי הקרדיולוגיה, הגינקולוגיה, ילדים, תזונה והנדסת מזון, וכן תעשיינים שפתחו בפני חברי הוועדה את מפעליהם. היחידים שמקומם נפקד היו האנדוקרינולוגים, חוקרי ההורמונים.

הוועדה פירסמה דו"ח מקיף, שמתוכו עלו שלוש מסקנות יישומיות עיקריות. הראשונה, המרכזית והחד משמעית ביותר היתה ההוראה להגביל את צריכת הסויה אצל תינוקות וילדים עד גיל 18 למנה אחת ביום, ולכל היותר שלוש מנות סויה בשבוע.

עוד המליצה הוועדה שנשים שחולות בסרטן השד או שנמצאות בסיכון גבוה למחלה יתייעצו ברופא לפני התחלת השימוש בתכשירים שמכילים סויה. כמו כן המליצה לנטר רמות טירוקסין בדם אצל תינוקות ופעוטות עם תת פעילות של בלוטת התריס, שצורכים תכשירי סויה.

הדו"ח אומץ במלואו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, וממנו ייגזרו הנחיות לכל המוסדות שתחת אחריות המשרד, כמו בתי חולים ומעונות יום שבהם קיים שימוש גבוה במוצרי סויה. בעתיד אמורות לצאת הנחיות גם למפעלים.

סויה, לא רק פולים

פולי הסויה נמצאים בשימוש כבר יותר מ-4,000 שנה, וקיימים מאות זנים של סויה, מהם מיוצרים מאז תחילת המאה ה-20 מוצרי סויה שונים, החל מטופו וכלה בשמן ומזון לתינוקות. בשנים האחרונות חשוף לסויה כל צרכן,

גם מי שלא קונה מזונות מבוססי סויה. היום כ-60% מכלל מוצרי המזון במרכולים בארה"ב מכילים סויה על נגזרותיה. התחושה ש'סויה זה בריא' חילחלה גם לתודעת היצרנים, שמשוכנעים שאזכור שמה על אריזה יכולה להפוך גם ג'אנק פוד מעובד עד אימה למוצר בריאות אטרקטיבי בעיני הקונים.

חלבון הסויה משמש היום בתחליפי בשר, בנקניקיות, בתעשיית דברי המתיקה, בתעשיית הבשר והדגים המעובדים, בלחמים ובמוצרי מזון רבים נוספים. הסיבה העיקרית לחיבתה הגוברת של תעשיית המזון לסויה היא השימושים הרבים של חלבוני הסויה, כמו היכולת של החלבונים לעבות, לתחלב, ליצור ג'לים, להקציף, ליצור פולימרים, לספוח מים או שומן וליצור מבנים ומרקמים דמויי בשר.

פולי הסויה בייצור התעשייתי משמשים בראש ובראשונה לייצור שמן וחלבון. היישום העיקרי של תרכיזי החלבון הוא בתעשיית הבשר, העופות והדגים. חלבון הסויה מאפשר הפחתה בכמות הבשר היקר יותר, ללא הפחתה בתכולת החלבון. על פי ההנחיות, עד 30% מהבשר יכולים להיות מוחלפים על ידי סויה.

חלבון הסויה משמש גם במייצבים של משקאות ומוצרים דמויי חלב ומלביני קפה לא חלבי ובתעשיית הממתקים והקינוחים. קמח סויה מהווה תחליף לאבקת חלב, ולכן נעשה בו שימוש רב, בעיקר במוצרי מאפה, מטעמי כשרות. התוספת של סויה יכולה להיות בכמה צורות שונות, אפילו באותו מוצר.

כבר יותר מעשור מתדיין עולם המדע בסוגיית הסויה. לצד מחקרים שמוכיחים תועלת וסגולות מופלאות, מתפרסמים ללא הרף מחקרים שטוענים שסויה מסוכנת להתפתחותם של ילדים ומבוגרים. בין נזקיה: התבגרות מוקדמת וגדילה מואצת בילדים, פגיעה בבלוטת התריס, הפרעות בפוריות אצל גברים, פיתוח תופעות אלרגיות חמורות, עודף כולסטרול ושומן בדם ועוד.

חלק מהחוקרים טוענים שהשפעתה הרעה של הסויה תלויה במינון, אבל יש גם כאלה שמצאו השפעות שאינן תלויות כמות וטוענים שאסור לקחת סיכון בכלל. מדינות שונות בעולם – ביניהן ניו זילנד, אירלנד, אוסטרליה, ארה"ב, קנדה ושווייץ – הוציאו כבר לפני שנים את הסויה מתזונת התינוקות, כשהיא מותרת לשימוש אך ורק עם מרשם רופא.

חלק מהאי ודאות ביחס להשפעות הסויה נובע מהעובדה שמרבית המחקרים בוצעו על בעלי חיים, ורובם ככולם מומנו על ידי חברות בעלות אינטרס כזה או אחר. ובכל זאת, ישראל היא אחד המקומות האחרונים בעולם המערבי שבהם מסתובבת הסויה עם פרופיל סקסי להפליא, של מוצר בריאות טעים וזמין לכל.

אכלת בורקס? קיבלת סויה

למשרד הבריאות אין היום נתונים מספריים על כמות מוצרי המזון שמכילים סויה ומצויים על המדפים. אבל בדיקה קצרה מגלה שהסויה מסתובבת חופשי בשניצלוני תירס, פיצה משפחתית, טבעות עוף, בורקס גבינה, קבב מזרחי, שניצל אמריקאי, נקניקיות, ופלים, ביסלי, לחמים שונים, ממרח שוקולד, אבקת מרק, דגני בוקר, עוגות, תערובות להכנת מוצרים שונים, קרקרים, גלידות ושלגונים. כל אלה הם לא מוצרים מבוססי סויה, ובלי פשפוש וקריאה קפדנית של רשימת המרכיבים זעירת האותיות אי אפשר אפילו לנחש שיש שם סויה.

אבל איך אפשר בכלל לדעת כמה סויה יש בכל מוצר, כדי להרכיב את התפריט המומלץ של 'עד שלוש מנות סויה בשבוע'? "עשינו טעות עם הגדרת ההנחיה", מודה ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירות התזונה במשרד הבריאות, שיזמה את הקמת הוועדה של המשרד.

"היום אין לצרכן דרך לדעת כמה סויה נמצאת במוצר שאינו מבוסס על סויה. בעוד שעל תווית של מוצר מבוסס סויה רשומה באופן מדויק כמות הסויה שיש בו, במוצרים שלהם מוסיפים סויה כמרכיב – לצרכן אין דרך לדעת כמה סויה הם מכילים".

- כמה זה בדיוק שלוש מנות?

"נגיד אם במקום מסוים יש ארוחה עם תחליף בשר, כמו שניצל סויה, אז זו מנה אחת. או למשל מעדן סויה".

- אבל זה החלק הזניח של צריכת הסויה.

"נכון. אין היום בישראל מידע על כמות הצריכה של סויה כמרכיב במוצרים שונים, ולכן אני חושבת שילדים צריכים לאכול כמה שיותר מוצרים שקרובים למקור ולא מזונות מעובדים, ובטח ובטח לא כאלה שאין פירוט על אריזתם מה הם מכילים. גם מוצרי הבשר שנצרכים בחוץ, כמו למשל המבורגרים וקבבים, אי אפשר לדעת ואין לנו נתונים אם מדובר בבשר עם או בלי תוספת חלבון סויה".

- אז מה בעצם את ממליצה להורים?

"אני ממליצה שאם אמא רוצה לתת לילד שלה בשר, שתיתן לו בשר ולא נקניקייה. אבל זאת המלצה שלי, לא של משרד הבריאות".

מתחזה להורמון נשי

אז איך קרה שצמח בעל תדמית בריאה, שמחקרים גילו שהוא מונע סרטן, למשל סרטן הערמונית, עומד היום במרכזם של מחקרים רבים כחשוד בהיותו משבש הורמונים? לכל הצרה הזאת אחראית טכניקת ההישרדות של הסויה.

הפיטואסטרוגנים הם קבוצה של חומרים, שמשמשים את צמחי הסויה במאבק הקיומי שלהם נגד מזיקים, והבעיה הגדולה שלהם היא שהם יודעים לפעול בדומה להורמון המין הנשי – האסטרוגן. הפיטואסטרוגנים

נמצאים בתרכיזי חלבון הסויה, אלה שמשמשים בתעשיית הבשר, העופות והדגים. כלומר, ילדים שאוכלים את מוצרי המזון המעובדים האלה מקבלים כמות של דמוי הורמון נשי.

משבש הורמונים הוא חומר חיצוני או תערובת חומרים שמשנים את תפקוד המערכת ההורמונלית. אותו חומר עלול לגרום להפרעות התפתחותיות של מערכת המין, לפגיעה בהתרבות במינים מסוימים ולהפרעה בגדילה ובהתפתחות הדור הבא.

מחקרים הוכיחו כבר לפני שנים שהורמוני מין מעודדים התבגרות מוקדמת וגדילה מואצת בילדים. בישראל ובעולם 20%-25% מהילדות מפתחות תופעות של התבגרות מוקדמת. לפיטואסטרוגנים, כאמור, תכונות שדומות לאסטרוגן, והמסקנה הבלתי נמנעת – אך הבלתי מוכחת קלינית – היא שצריכת מזונות על בסיס סויה עשויה להשפיע על ההתפתחות המינית ולגרום לגדילה מואצת.

במחקר שפורסם עוד בשנת 97' ב'פדיאטריק', המגזין הידוע לרפואת ילדים, נמצא שסויה גורמת להפרעה הורמונלית, ממש כשם שגורמים לה הורמונים סינתטיים בעלי השפעה דומה להורמון אסטרוגן. באמצע שנות ה-90 שלחו שני חוקרים אמריקאים בכירים מכתב מפורט לשירות המזון והתרופות האמריקאי בבקשה לפרסם תווית אזהרה על מוצרים שמכילים סויה. השניים התנגדו נחרצות לתדמית הבריאותית שהודבקה לסויה והציגו שורה ארוכה של מחקרים שמוכיחים שהסויה ומרכיביה השונים שמצויים במוצרי מזון רבים פוגעים בבריאותם של הצרכנים.

בין השאר טענו השניים שלסויה יש יתרונות וחסרונות, ולגבי שניהם צריך הצרכן להתייעץ עם איש מקצוע. אבל בניגוד למוצרים אחרים שמכילים אסטרוגן או הורמונים דומים, שנטילתם תלויה באישור רפואי והנוטלים אותם מצויים בפיקוח צמוד, אין הנחיה דומה ביחס למוצרי מזון, וכך אנשים שנמצאים בסיכון לא מודעים לסכנה. עד היום הנושא נמצא בדיונים שונים במשרדי הממשל האמריקאי.

הקשר להתבגרות מינית מוקדמת

פרופ' צבי צדיק, מנהל היחידה האנדוקרינית לילדים ומתבגרים בבית החולים קפלן ובבית הספר לתזונה של האוניברסיטה העברית ברחובות, שכבר 28 שנים אוסף נתונים ביחס לגדילה מואצת של ילדים, בדק במחקריו גם את הקשר בין התבגרות מינית מוקדמת לצריכת סויה, שמשמשת בתחליפי חלב לתינוקות, אך לא הגיע למסקנות חד משמעיות. הוא מצא שגדילת רקמת שד בבנות בשנתיים הראשונות לחייהן שכיחה יותר בבנות שניזונות מתחליף חלב שמכיל סויה, אבל טרם התבררה ההשפעה של צריכת סויה בגיל הזה על גיל מבוגר.

אבל בניגוד לעמדתו של פרופ' צדיק, מחקרים שהוגשו לממשלות אוסטרליה וניו זילנד הסיקו חד משמעית שחלבון סויה הוא אחד הגורמים שאחראים להתבגרות מינית מוקדמת אצל ילדים. "כשמדובר בילדים, אנחנו מאמינים שכל כמות של סויה היא מסוכנת", טוענים החוקרים, שקוראים להוציא את הסויה מהתפריט של ילדינו, ואכן הממשלות האלה שינו את מדיניותן ביחס לסויה בהתאם.

פרופ' צדיק מתקשה להבין מה גרם למשרד הבריאות לצאת פתאום בהנחיות הסנסציוניות שלו. "אין סיבה עניינית, מחקרית או רלוונטית לכך שהמשרד יוצא בהנחיה כזאת דווקא עכשיו", הוא אומר. "הדברים ידועים כבר שנים. כשאומרים תיזהר ממשהו, אתה צריך לתת הנחיה מדויקת. אי אפשר לומר סתם תיזהר, רק כדי לעשות כותרות בעיתון".

גם בקרב מומחי התזונה בארץ המידע על השפעתה האפשרית של הסויה לא חדש. ד"ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית ומרצה באוניברסיטת תל אביב: "אני זוכרת שכבר לפני עשר שנים דיברתי על הצורך בהגברת המודעות להשפעות הבלתי רצויות שבתזונה בתחליפי חלב על בסיס סויה. אמרו לי אז שאין הוכחות מדעיות שזה מזיק.

"ילדים אוכלים הרבה מאוד דברים, ובלתי אפשרי לבודד מרכיב אחד ולומר שהוא זה שעושה את הנזק. לכן זה כמו ההחלטה להגיד שאם לא הוכח נזק, אנחנו משחקים בת יענה. את יודעת כמה זמן לקח להוכיח שנשים שלוקחות הורמונים מזיקות לעצמן? שנים. למה לקחת סיכון עם סויה?".

- איך אפשר להימנע מסיכון כשאנחנו אפילו לא יודעים כמה סויה יש בכל מוצר?

"צריך לחוקק חוק שיכריח את החברות לכתוב כמה פיטואסטרוגנים יש במוצר, ממש כמו שמתייחסים לכולסטרול. אני רוצה שאנשים יידעו, ותינתן להם האפשרות להחליט. כל חברה שמכניסה סויה בכמות משמעותית למוצר שלה צריכה לקחת אחריות וליידע את הצרכן".