איך מתמודדים עם הדכדוך שמביא עמו שעון החורף?
השעון שזז שעה אחורנית, הוסיף לנו אמנם שעת שינה, אבל עלול לגרום לנו גם לדכדוך ולהרגשת דיכאון קלה. מה עושים? יש דווקא פתרון, והוא פשוט למדי
שעון החורף מצ'פר אותנו בעוד שעת תנומה הלילה. אלא שסיומו של שעון הקיץ לא רק יביא לבזבוז מיליוני דולרים לקופת המדינה, אלא יקדים את רדת החשיכה. התוצאה: דיכאון לא טיפוסי, סוג של דיכאון שאינו מגיב לתרופות נוגדות דיכאון. על פי ההערכות, כמאה אלף ישראלים נתקפים מידי פריצת שעון חורף בדיכאון זה, בדרגות שונות. הבשורה היא - יש מה לעשות.
התופעה מוכרת לעולם הרפואה כבר עשרות שנים, והיא בולטת במיוחד בארצות סקנדינביה, שם תקופת החורף הממושכת מביאה לאפלה כמעט מוחלטת כל שעות היממה. אנשים הלוקים בדיכאון לא טיפוסי, מדווחים על החמרה בתחושות הדיכדוך בערב. רק בשנים האחרונות התברר כי האשם נעוץ בהורמון מלטונין, המסדיר את השעון הביולוגי בגוף.
ההורמון מלטונין מופרש מידי לילה, ומארגן את מנגנון השינה והעירות. אלא שבתקופות ארוכות בהן ישנן פחות שעות אור ויותר שעות חושך, עולה רמתו של המלטונין. ההורמון הזה הוא תוצר לוואי של המעביר העצבי סרוטונין, שקשור לאיזון הנפשי בגוף. תרופות נוגדות דיכאון מעלות את רמות הסרוטונין בגוף. כך, מעורב המלטונין באופן ישיר, ועקיף, בהשראת מצב רוח מרומם או מדוכדך.
פסיכיאטרים מסבירים כי גם אנשים בריאים חשים בירידה באנרגיות בתקופת החורף. זוהי תקופה בה ישנה תחושה של אי שביעות רצון ומלנכוליה. האנשים הסובלים מדיכאון עונתי חשים חוסר תקווה, חוסר אונות, מחשבות אובדניות ולעתים גם מחשבות שווא דכאוניות במקרים קיצוניים.
כאמור, קשור דיכאון החורף למידת החשיפה לאור היום. לכן, תרופות נוגדות דיכאון אינן מסייעות לסובלים. לפיכך, הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול באור. המדובר בחשיפה לאור בעוצמה של 3,000 לוקס, בהשוואה לאור משרדי רגיל המפיץ אור בעוצמת כ-500 לוקס. המטופל נחשף שעה אחת ביום לאור הבוהק, והתוצאות לא מאחרות להגיע: הקלה ברורה ואף הפגה מוחלטת בדכדוך או בדיכאון.
המעבר לשעון החורף ישפיע באופן שונה מאדם לאדם. חלקנו לא יחוש כלל בשינוי שעות ההארה, אולם אחרים יזדקקו גם לשבועיים כדי להתרגל אליו. אלה שסובלים מדכדוך בדרך-כלל כבר מכירים אותו היטב עם בוא תקופת החורף. הטיפול הפשוט, יכול להביא להקלה משמעותית בתסמיני הדכדוך והדיכאון, עד להפגתם המוחלטת.
