הסכיזופרניה של אל על

"קבלת ההחלטה כשנה בלבד לאחר העברת השליטה באל על מידי הממשלה, וערב הבחירות לכנסת - תמוהה ובלתי תקינה". במלים אלו הגיב יו"ר דירקטוריון אל על, איזי בורוביץ', על החלטת שר התיירות, אברהם הירשזון, לאפשר לישראייר לטוס באופן סדיר לניו יורק, ולא בטיסות שכר כפי שנהגה עד כה. באל על טוענים, כי ההחלטה "מהווה הפרה בוטה של ההתחייבות המפורשת שנתנה ממשלת ישראל לאל על, לעובדיה ולבעלי מניותיה, ערב הפרטתה בשנת 2003". 

אלא שבאותה נשימה נמסר מאל על כי "החברה בעד תחרות, בעד הדדיות בשמים פתוחים ובעד קיום הבטחות". ופה אני כבר מתחיל להתבלבל: אם אל על בעד "תחרות והדדיות", למה היא חושבת שההחלטה של הירשזון תמוהה? כי הרי זו בדיוק המטרה של מדיניות השמיים הפתוחים: תחרות - לרווחת הצרכנים. ולגבי עניין קיום ההבטחות מהמדינה - פה כבר נכנס עניין התמימות. כי מי כמונו, האזרחים, יודע שהבטחות של הממשלה שוות כקליפת השום. תזכרו עכשיו מה מבטיחים לנו, לפני הבחירות, ונראה מה מתוך זה יתממש (הערכה לא גסה: מעט מאוד).    

נחזור לענייננו: קו ישראל-ניו יורק הוא אחד העמוסים שיש - מאות אלפי איש טסים בקו הזה בכל שנה, ולרבים שמעוניינים לטוס אין מקום על הטיסות הישירות של אל על. לכן, כניסת ישראייר לשוק זה תעשה רק טוב לצרכנים: יותר אופציות, אפשרות בחירה, ותחרות על המחיר שככל הנראה יוזל.  ישראייר ואל על מצידן יעשו הכל על מנת שהנוסעים יטוסו לתפוח הגדול דווקא אצלן. וכך, מעבר להורדת המחיר גם השירות ככל הנראה ישתפר.

הרווח, אם כך, אמור להיות כולו שלנו. לכן, אל על צריכה להתעשת על עצמה, ולהפנים היטב את המשפט שהיא עצמה אמרה ("בעד תחרות, בעד הדדיות בשמים פתוחים"). ואם הבג"ץ שככל הנראה תגיש החברה לא יעבור -  אנשי השיווק והשירות שלה פשוט יצטרכו לעבוד יותר קשה.

טיסה נעימה.