הסימפטומים של מחסור בוויטמין B12 הם עייפות, חולשה, סחרחורת, דופק מואץ, קוצר נשימה, לשון אדומה וצורבת, בחילות ותיאבון ירוד, אובדן משקל, שלשולים וגוון צהבהב של העור ולובן העין "
ויטמין B12: למה הוא טוב ומי סובל מהעדרו
הוא נחוץ ליצירת כדוריות דם אדומות, ומחסור בו עלול לגרום לאנמיה ולפגיעה בלתי הפיכה בתאי עצב. כל מה שרציתם לדעת על ויטמין B12, מתי הוא לא נספג בגוף, מי מועד יותר לסבול מהיעדרו, איך מאבחנים מחסור בו וכיצד מטפלים
ציאנוקובלמין, או בשמו המוכר יותר ויטמין B12, נחוץ לגוף ליצירת כדוריות דם אדומות במוח העצם. הוויטמין הזה מצוי רק במוצרי בשר או בשמרים, ומחסור בו עלול לגרום לאנמיה (מספר נמוך של כדוריות דם אדומות) ולפגיעה בלתי הפיכה בתאי עצב.
למה זה קורה?
מחסור בוויטמין B12 עלול להתרחש מכמה סיבות:
אנמיה ממאירה: חלבון ששמו פקטור אינטרינזי (IF) שמיוצר על ידי תאי הקיבה, נצמד לוויטמין B12 ונושא אותו אל המעיים, שם הוויטמין נספג. חוסר בפקטור אינטרינזי הוא הסיבה השכיחה ביותר למחלת האנמיה הממאירה. במצב הזה רירית הקיבה עוברת תהליך ניוון שנקרא אטרופיה. המחלה תוקפת בעיקר מבוגרים מעל גיל 60, אך עלולה להתרחש גם בילדים מתחת לגיל 10, שלוקים ב'אנמיה ממאירה צעירה'. אצלם רמות נמוכות של אותו פקטור אינטרינזי נגרמות בשל ליקוי גנטי.
אנמיה ממאירה עלולה להיגרם גם על ידי כמה מחלות אוטואימוניות, כמו מחלות בלוטת התריס, ויטיליגו (מחלה שבה מופיעים אזורים ללא פיגמנטים על העור) או מחלת אדיסון (אי ספיקה של בלוטת האדרנל).
הסרה או הרס של הקיבה: ממחסור בוויטמין B12 סובלים גם אנשים שעברו ניתוח להסרת חלק מהקיבה או כריתה מלאה של הקיבה. במצב הזה חסרים בגוף התאים מייצרי הפקטור האינטרינזי.
הליקובקטר פילורי: בחלק מהמחקרים נמצא קשר בין הימצאות החיידק הליקובקטר פילורי שגורם לכיב קיבה לבין חוסר בוויטמין B12.
תרופות: חולים שמטופלים בתרופות שמפחיתות את החומציות בקיבה, כמו לוסק, גסטרו ופאמו, סובלים ממחסור בוויטמין B12. תרופה ששמה גלוקופאג', לטיפול בסוכרת מסוג 2, גורמת אף היא להפרעה בספיגת הוויטמין.
זיהום חיידקי: מחסור בוויטמין B12 עלול להתרחש במחלות שונות, שבהן קיימת תנועתיות איטית של מעבר מזון דרך המעיים, כמו סוכרת, היצרויות של המעיים ומחלות רקמות חיבור. במצב כזה מתפתחות מושבות חיידקים מרובות בחלק העליון של המעי הדק. החיידקים האלה 'גונבים' את הוויטמין לשם גדילתם.
חוסר תזונתי: הכבד אוגר רמות ויטמין B12 שמספיקות עד חמש שנים. אבל מי שלא צורכים רמות מספיקות של הוויטמין הזה במשך שנים ארוכות עלולים ללקות במחסור בו. כך, למשל, צמחונים או טבעונים שלא אוכלים בשר, דגים, ביצים או מוצרי חלב עלולים לפתח מחסור בוויטמין B12, כיוון שהם לא צורכים אותו בתזונה. גם אלה שסובלים מבולמיה או מאנורקסיה נרבוזה ממושכת לוקים בחוסר בוויטמין.
אלכוהול: צריכה קבועה של אלכוהול מפחיתה אף היא את ספיגת ויטמין B12
מה התסמינים?
הסימפטומים של מחסור בוויטמין B12 מתפתחים באיטיות, ולכן לא תמיד מזוהים מיידית. כשיש מחסור ניכר בוויטמין עלולים להופיע עייפות, חולשה, סחרחורת, דופק מואץ, קוצר נשימה, לשון אדומה וצורבת, בחילות או תיאבון ירוד, אובדן משקל, שלשולים וגוון צהבהב של העור ובלובן העין. רמות ויטמין B12 נמוכות לאורך זמן גורמות נזק בלתי הפיך לתאי העצב, דבר שעלול לגרום להפרעות זיכרון, דיכאון, הפרעות פסיכוטיות, אי שקט, חולשת שרירים ובעיות מוטוריות.
איך מאבחנים?
אם את/ה סובל/ת מאחד או יותר מהסימפטומים הנ"ל, הרופא ישאל אותך על התזונה, על מחלות משפחתיות (כמו סוכרת או מחלות אוטואימוניות) או על ניתוחים
שעברת. אם יעלה חשד לרמות נמוכות של ויטמין B12, ייערכו לך כמה בדיקות דם.
ראשית תיערך ספירת דם, שמטרתה לאתר אם קיימת אנמיה. במצב של חוסר בוויטמין B12 כדוריות הדם האדומות גדולות יותר ונראות פגומות. כמו כן ייבדקו רמות ויטמין B12, ברזל וחומצה פולית (רמות נמוכות שלהם עלולות אף הן לגרום לאנמיה), רמות חומצה שנקראת מתיל מלונית (שעולות בעת מחסור בוויטמין B12) ונוגדים לפקטור האינטרינזי.
רוב האנשים שחסרים את הפקטור האינטרינזי נושאים נוגדנים נגדו בדמם: רמות גבוהות של הנוגדנים מעידות על מחסור בפקטור עצמו. אם כל בדיקות הדם תקינות, יש צורך לעיתים בבדיקת מוח עצם כדי לאשר את אבחנת המחסור בוויטמין B12. בבדיקה הזו מוחדרת מחט לעצמות המותניים או השדרה ונשאבת כמות קטנה של מוח עצם מקור היווצרותם של תאי הדם בגוף. דגימת מוח העצם מאפשרת לבחון בדקדקנות את מבנה תאי הדם ולבדוק אם קיימות סיבות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים.
איך מטפלים?
כאמור, הטיפול בחוסר ויטמין B12 הוא השבת הוויטמין לגוף ברמות מספיקות. לדברי פרופ' משה גרטי, מנהל מרכז רקנאטי למחקר במרכז הרפואי בילינסון, כמות הוויטמין שנוטלים היא שקובעת אם הטיפול יצליח. בכדורים במינון יומי נמוך אין תועלת. המינון חייב להכיל מעל 500 ועד 1,000 מיקרוגרם ביום, אחרת לא יהיה שיפור.
אחרי טיפול בכדורים במינון של מעל 500 מיקרוגרם ביום עולה רמת הוויטמין בדם, ונעלמים סימני המחסור בו, כמו עייפות, אנמיה ועצבנות. גם במקרים של אנמיה חריפה במיוחד מינון גבוה מאוד של B12 מאזן את החסר בתוך שבועיים עד חודש.
אנשים שלא יכולים לספוג ויטמין B12 שניטל דרך הפה יקבלו זריקות של הוויטמין באופן קבוע. בשבוע הראשון אחרי האבחנה ניתנות 5 עד 7 זריקות, כדי לאפשר לגוף ליצור מאגרים מספיקים של הוויטמין. התגובה נראית בתוך יומיים-שלושה, כשהגוף מצליח ליצור שוב כמויות מספיקות ותקינות של כדוריות דם חדשות.
בצמחונים וטבעונים או במי שצורכים כמויות נמוכות של הוויטמין בתזונה ניתן לטפל באמצעות כדורים שמכילים את הוויטמין והתאמת תפריט תזונתי עשיר ב-B12. מי שסובלים מאנמיה ממאירה ומי שלא יכולים לספוג את הוויטמין בשל חוסר בפקטור האינטרינזי יצטרכו לקבל ויטמין B12 כל חודש עד שלושה חודשים, למשך כל חייהם.
חולים שסובלים מבעיות בספיגת הוויטמין צריכים לאכול דיאטה מאוזנת, שמספקת גם רמות תקינות של ויטמין C, ברזל וחומצה פולית, שחיוניים כולם לייצור תקין של כדוריות דם אדומות. אצל אלה שסובלים מזיהום חיידקי במערכת העיכול יש צורך בטיפול אנטיביוטי, בתרופות ממשפחת הפניצילינים או הטטראציקלינים. אלה ישמידו את מושבות החיידקים ויאפשרו לגוף לשוב ולספוג את הוויטמין.
אם האנמיה חמורה, ורמת הכדוריות האדומות בדם נמוכה מאוד, יש צורך בעירוי דם למשך הימים הראשונים, עד שזריקות הוויטמין B12 יתחילו להשפיע. רוב האנשים שהגיעו לטיפול בזמן מחלימים לחלוטין.
ייעוץ: ד"ר אמיתי אלקיים, מומחה בכיר לרפואה פנימית, המרכז הרפואי שיבא
