שתף קטע נבחר

האם הרשת תחליף את הספריה הציבורית?

הרשת מתחרה בספריות הציבוריות ההולכות ומתדלדלות, ומציעה חיפוש וקריאה במגוון תכנים חינם. מיזמים של "ספרי קוד פתוח" מרחיבים את המרחב העיוני, "פרוייקט בן יהודה" מעשיר את התרבות העברית, וספריות מקוונות מאפשרות גישה למידע מהבית

כשנכנסנו לראשונה לספריה אקדמית, נדהמנו מכמות הידע האנושי בתחומי התמחות כה ספציפיים ואיזוטריים. השבוע הזדמנו במקרה לספריה משפטית, וגם שם עמדנו נפעמים מול כמות החומר שזמינה לכל סטודנט, בתחומים רבים של החוק והמשפט.

 

אמנם מספר הספריות האקדמיות בישראל, נפחן ואופיין אינו עומד בסטנדרטים הבינלאומיים, אך גם כך נדמה שמרוב מידע אפשר לטבוע בכמות המידע שזמינה שם, בין המדפים. אבל העומס הזה מתגלה במהירות כבלתי נוח במקרה הטוב, ובלתי נגיש במקרה הגרוע.

 

מאגרי מידע ממוחשבים לניהול ספריות מסייעים אמנם לחיפוש הכרך הספציפי,

אבל לעולם אי אפשר לדעת מה מתחבא באמת בתוך הספר. חיפוש אקראי של מאמר בנושא מסוים, כפי שכל סטודנט מגלה במהלך לימודיו, יכול להיות סיוט.

 

תוכנות החיפוש יעזרו למצוא מאמרים וספרים העוסקים בנושאי תוכן מסוימים, אבל לא תוכלו לעיין בטקסטים עצמם, אלא רק במידע כללי על הספר ובמילות המפתח בו הוא עוסק. מיותר לציין שמפתוח כזה דורש עבודה ידנית רבה, מה שפותח פתח לאי דיוקים וחוסרים בקטלוג.

 

חפש ב: מדף תחתון

 

קטלוג התוכן מתבצע לפי כמה פרמטרים, העיקריים בהם: שם המחבר, ההוצאה, הנושא (כללי וספציפי, שאף פעם אינו ספציפי מספיק), מילות מפתח, כותרת, כותרת משנה ומידע קטלוגי כמו מספר סידורי, מיקום על המדף וכו'. רוב מנועי החיפוש אינם מאפשרים חיפוש בתוכן, ואלגוריתם החיפוש נעדר יכולות הזמינות כיום במנועי החיפוש הגדולים.

 

כך שבעוד שאנו מתרגלים לביצוע חיפושים אינטואיטיביים כמעט בהררי המידע של האינטרנט, הספריות האקדמיות רחוקות מלהציע פתרונות חכמים לחיפושי מידע.

 

בעיה נוספת של ספריות היא הנגישות המוגבלת שלהן, הבאה לידי ביטוי הן בבכך שחייבים ממש להגיע אליהן כדי לבחור או לקחת ספר, והן במספר העותקים המצומצם הזמין. אין זה סוד שלפני בחינות נעלמים מהמדפים כל העותקים של הספרים החשובים והעיקריים המשמשים את הסטודנטים.

 

הספריות אינן יכולות להרשות לעצמן, משיקולים של תקציב ומקום, להחזיק את כל הספרים הקיימים בכל נושא. מטבע הדברים, מביאות הספריות את התכנים הפופולריים, וכך, בדומה לטלוויזיה המסחרית, אנו מוצאים ספרים פופולריים, בעוד שהספרים הנדירים יותר, לחלקם ערך מדעי וספרותי בלתי יסולא בפז, נדחקים לספריות זניחות ורחוקות.

 

עניין נוסף שבא לידי ביטוי בספריות הפיזיות, הוא שחיקת הספרים והצורך בעבודות תחזוקה פיזיות במבנה, בספרים, בציוד ובמשאבי כוח האדם. הספריות הגדולות משרתות מאות אנשים מדי יום, וגם הקטנות ביותר נדרשות לשירותים של תחזוקת ספרים, קיטלוג, השבה למדפים, שירות לקוחות, חיוב ורישום, ניקיון, חשמל ועוד.

 

הוסיפו לכך קשיי נגישות ובעיות של חניה או תחבורה לאזור, בלאי טבעי של ספרים וכאלה שהולכים לאיבוד או נגנבים, והרי לכם עסק מורכב ובלתי יעיל במיוחד.

 

המחשבים שינו הכל

 

עד לפני עשור, המודל של ספריה ציבורית פיזית היה האופציה היחידה. המסדרונות האפלוליים של הספרייה האקדמית בה ביליתי שעות, וימי הנעורים בספריה הציבורית, זכורים כקסומים. אין תחליף להרגשה הזו של טביעה בין הררי ידע, לתחושת הגאווה שבנטילת חלק בדיאלוג התרבותי והאקדמי, ולתדהמה שממלאת אותי עד היום בכל פעם שאני נכנס לספריה גדולה.

 

אך להוציא את הקסם הזה, שאין עוררין על תפקידו וחשיבותו, שאר הקשיים מעיבים על השימוש בספריות. בחברה השואפת להתקדמות טכנולוגית, מדעית ולהפצה של ידע וחינוך שווה לכל, הספריות הן מעוזים ציבוריים של ידע שחשוב להופכו זמין לכל.

 

הגישה העומדת בבסיסן של רוב הספריות הציבוריות מדברת על זמינות לכל, ומחיר החברות בהן בדרך כלל שווה לכל נפש. אולם הקשיים הפיזיים מעיבים על הגשמת המטרה, ובעידן הטכנולוגי, שבו רוב המידע זמין ממילא באינטרנט, כמעט מתבקש להפוך את הספריות של פעם לספריות דיגיטליות הזמינות לכל דורש, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

 

ברוכים הבאים לספריית גוגל

 

שורה ארוכה של פרוייקטים שמו למטרה להעלות לרשת האינטרנט ספרים שלמים, ולאפשר עיון וקריאה של מהדורות מקוונות ומלאות שלהם. גוגל הצהירה זה מכבר על כוונתה להעלות לאינטרנט את כל הספרים בעולם ב"ספריית גוגל".

 

כיום מאפשרת הספרייה חיפוש בספרים, דפדוף בחלק מהתכנים או בכולם, צפייה בעטיפה ובתוכן ורכישה מקוונת. בשלב הראשון של הפרוייקט העלתה גוגל רק ספרים ישנים שאין עליהן זכויות יוצרים. אך עתידו של הפרוייקט לא ברור, משום שגוגל נתקלה בסירוב מהותי מצד היוצרים והוצאות הספרים גם יחד, שהתקוממו נגד הרעיון של גזילת זכויות היוצרים והפצת התוכן בחינם, לרשת.

 

גוגל מזמינה כעת סופרים להעלות את הספרים שלהם לאינטרנט. ענקית החיפוש טוענת כי העלאת חלק מתוכנו של הספר לרשת, יסייע לסופרים בקידום המכירות, משום שאז הקונים הפוטנציאליים יוכלו להתרשם מן הספר, בדיוק כפי שהם עושים בעלעול מהיר בחנות הספרים. הסופרים מוזמנים להעלות לאתר מספר פסקאות, מספר עמודים או את הספר כולו.

 

ה-iTunes של הספרים

 

החשש העיקרי הוא כמובן כלכלי. זמינותם של התכנים באינטרנט בחינם עלולה, לטענת המו"לים והיוצרים, לפגוע במכירות ולרסק את הענף ולמנוע יצירה ספרותית ואקדמית. באתר הקניות "אמזון" מצאו פתרון לעניין, ומציעים מהדורה אלקטרונית של הספרים, הניתנת לרכישה בתשלום.

 

במקביל, החלה החברה להעלות לרשת מאגרי מידע וספרות שאינה מוגנת בזכויות יוצרים – ממש כמו גוגל. פרוייקט Amazon Pages מאפשר כבר היום לגולשים לעיין בתכנים ולדפדף בספרים, ולשלם רק עבור טקסט ספציפי. ניתן יהיה לרכוש דפים מסוימים מתוך ספר, ולשלם רק עבור פרק או עמוד. בחברה העריכו את העלות בסנטים בודדים לדף.

 

כמו ב-iTunes, שמוכרת שיר ולא רק אלבום, גם כאן, אם אתם אוהבים את כיפה אדומה, אבל פוחדים מהקטע שבו הזאב טורף את הסבתא, תוכלו לקנות רק את העמודים הרלוונטיים. אם ג'יימס ג'ויס מייגע אתכם, תוכלו לרכוש כל עמוד שני, ובכך לקצר את חוויית הקריאה.

 

המטרה היא, לפי אמזון, להפוך את שוק הספרים לדינמי וגמיש יותר ללקוח. כדי לעשות זאת מציעים בחברה מספר שירותים, ביניהם רכישת מהדורה דיגיטלית של ספר בתוספת תשלום סמלית של 5-10 אחוזים ממחיר הספר ה"ממשי".

 

מלבד זאת מנסה אמזון להפיח חיים גם בז'אנרים שאינם זוכים להצלחה מסחרית. למשל, ז'אנר הסיפורים הקצרים. החברה העלתה אתר למכירת סיפורים קצרים של סופרים ידועים לצד סופרים חדשים, תמורת 49 סנט הסיפור.

 

מותר להניח כי המטרה של אמזון אינה תרבותית בלבד. כשכל תוכנו של הספר פרוש למרגלותיה, היא יכולה לקדם אותו גם באמצעים שכיום חסומים בפניה. חישבו, למשל, על טריילר לספרה של וירג'יניה וולף, שכולל סצינת התאבדות מן הספר. איזו נערה ענוגה תוכל לעבוד בקסמו של ספר זה?

 

פילוח הספר ליחידות תוכן קטנות מגדיל אמנם את האפשרויות לקוראים, אבל משרת היטב גם את אנשי הפרסום, שפילוח הוא שמם השני.

 

הכל פתוח

 

שיטת "הקוד הפתוח" עשתה לה כנפיים בתחומים רבים של חיינו, ולא רק בהקשר המקורי של טכנולוגיה ותכנות. בזמן בו הטקסטים המקוונים הניתנים ל"העתקה" ו"הדבקה", הבלוגים, אתרי החדשות והתכנים הנערמים בכמויות, הולך ומתהווה צורך חדש במנגנוני חיפוש חכמים יותר למידע הקיים ברשת, ובכלל זה לספרים הזמינים במלואם.

 

מספר אתרים מרכזים תחתיהם ספרים חשובים ומהותיים, כמו גם איזוטריים וקסומים לחלוטין. הספרייה המקוונת של אוניברסיטת פנסילבניה לדוגמה, מכילה מאגר של 25,000 ספרי עיון וקריאה במגוון נושאים. פרוייקט בן יהודה הישראלי, ומקבילו הלועזי - פרוייקט גוטנברג, מעלים לרשת ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו, וכעת זמינים באינטרנט.

 

למרות שמדובר במאגר קטן יחסית, זהו פרוייקט צעיר שנמצא בתחילת דרכו, ולכן מתמלא בתכנים מעניינים. למרות החסרים, שבחלקם נובעים מהיעדר זכויות יוצרים, תמצאו בתוכו הפתעות רבות כמו שירי רחל וחיים נחמן ביאליק, פרוזה של ביאליק ומנדלי מוכר ספרים, יצירות של שלום עליכם ועוד.

 

עוד פרוייקט קוד פתוח שמרכז תחתיו עשרות אלפי כותרים בחינם הוא ה-IPL (או Internet Public Library). פרוייקט שהחל באוניברסיטת מישיגן ב-95, כש-35 סטודנטים למידענות החלו לקטלג את כל האינדקסים לספרים מקוונים.

 

פרוייקט קוד פתוח מרתק ושימושי נוסף הוא ה"וויקיספר", שבגירסתו האנגלית מונה 13,035 ספרים ובגירסתו העברית מונה, נכון לכתיבת מאמר זה, 293 ערכים. זהו מיזם שאפתני שמטרתו כתיבת ספרי לימוד חופשיים לחלוטין,

בו הגולשים יכולים לתרום ממרצם וכישוריהם ליצירת ספרי עיון מקוונים בנושאים שונים.

 

כמו כל הפרוייקטים של ויקימדיה (המפעילה את וויקיפדיה), יכולים כל הגולשים לכתוב ולערוך דפים, בתפיסה דמוקרטית וחופשית לחלוטין.

 

בוויקיספר הלועזי תמצאו ספרי לימוד ועיון מצוינים ואיכותיים, המתעדכנים בזמן אמת ושומרים על עדכניות לאורך זמן. כך לדוגמה זמינים חינם ספרים ללימוד שפות, ספרי גיאוגרפיה ומדעים, ספרים בנושא חוק ומשפט בינלאומי, ספרות מחקרית בנושא תרבות, ספרות ותקשורת ואפילו ספרי ילדים ונוער.

 

הגירסה העברית מעט הזויה, ויש בה כמה תכנים מוזרים (כמו המדריך "לניקוי קומקום חשמלי", בקטגורית "טיפים לניקוי"). אפשר לקוות שעם הספר יוכיח את עצמו ויהפוך את האתר משומם ומשעמם, למרחב טקסטואלי מרתק וחשוב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הספריה של גוגל. עתיד לא ברור
צילום: נט מגזין
מומלצים