ומה עם היום שאחרי מחר?
כדור-הארץ מתחמם, הקרחונים נמסים, מינים רבים נכחדים, האוויר מזדהם. אבל כשהטלוויזיה מראה את הקשישים המחטטים באשפה והעיתונים מציגים את אנשי החמאס מנופפים בנשקם, כל מי שמעז להציג אידיאולוגיה סביבתית נתפס כשולי, איזוטרי וזניח. למרות זאת, אל תאמינו לפוליטיקאים המבטיחים לדאוג לעתיד ילדיכם, מבלי להציע תוכנית פעולה אקולוגית. כמה דברים שכדאי לכם לדעת בדרך אל הקלפי
בעוד 55 ימים בדיוק, אם לא יקרה שום דבר לא צפוי, אנחנו עתידים ללכת לבחירות. ממש עוד מעט יחלו שידורי התעמולה, ושוב ייטחנו עד דק אותם מסרים שחוקים ובנאליים: שלום, ביטחון, כלכלה, רווחה. המילים הגדולות האלה, ששום דבר לא יכול להן. שהרי מה כואב יותר מרעב ועוני? מה חשוב יותר מביטחון האזרחים? מה ראוי יותר להתייחסות מענייני חינוך ורווחה?
במדינה שנמצאת במאבק יומיומי על שפיותה, אין לנו זמן לשאלות היפותטיות כמו "מה יקרה לכדור הארץ בעוד 20 שנה", שלא לדבר על חמישים שנה. למי בכלל יש חשק לדבר על התחזיות הפסימיות שמראות כיצד כדור-הארץ הולך ומתחמם, מפלס הימים עולה, ומזג האוויר יוצא מכלל שליטה? בשיח שנוצר במחוזותינו, כל מי שמעז לדבר על "אקולוגיה" מתויג כתימהוני, שהרי איך אפשר לדבר על עצים וקואלות, כשיש עניינים חשובים פי כמה על הפרק?
עוד בנושא
התחזית: יהיה קטלני
סוכנויות הידיעות
35 אלף איש מתו באירופה ב-2003 בגלל גל חום • 30 שטפונות היכו ביבשת בשנים 1995-2004 וגרמו נזק ל-2.5 מיליון איש • ארגון הבריאות העולמי קבע השבוע כי התופעות רק יחמירו בעתיד
לעתים נדמה כי לציבור אין חלק משמעותי בקביעת סדר היום, בהחלטה מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. רק אתמול התבשרנו ששנת 2005 הייתה, כנראה, השנה החמה ביותר ב-100 השנים האחרונות. דיווח זה מצטרף לעשרות דיווחים אחרים, המראים על מגמה מדאיגה - התחממות האקלים, היעלמותם המהירה של קרחונים ברחבי העולם והיכחדות של מינים רבים. אבל עם כל הכבוד, איך אפשר להתייחס לאותה לטאה אדומת צוואר או חרק מעופף שנעלמו מכדור הארץ, לתמיד, כשבטלוויזיה מראים (שוב) מקרר ריק ואם דומעת, וכשבראש העיתונים מתנוססת תמונתם של חיילי החמאס המנופפים בנשקם?
בוקר בוקר אנו מתעוררים למציאות שבה שום דבר לא ברור, לא ידוע, לא ודאי. במצב כזה, אי אפשר להאשים את הציבור בישראל באזלת היד המוחלטת שהוא מפגין בכל מה שקשור לערכים סביבתיים. הכלכלה מרוסקת לחלוטין, הפערים הולכים ומתעצמים, מערכת החינוך כושלת, וזה בלי להזכיר את הביטחון. אותה מילת קסם שמכניסה את הציבור למצב זומבי, בזכות חינוך ארוך שנים ושטיפות מוח אינספור שגובו בתעמולה בלתי פוסקת (במערכת החינוך, באמצעי התקשורת ובכל מקום בו מתנהל השיח ההגמוני-הציוני). אותם קודים "ישראליים", שבהזכירם מושלך הס וכל מי שמעז לחלוק עליהם מייד מתויג כ"אנטי-ציוני", "בוגד", או, לא עלינו, "סמולני". איך אפשר לדבר על הפרדה בין פלסטיק, זכוכית וחומר אורגני, כשאוטוטו מגיע הצבא הפלסטיני וזורק את כולנו לים?
הלהטוטנות הזו בערכי הקונצנזוס, מתוחזקת בידי ערכים המשמרים את השיח הישראלי הדומיננטי, שבאופן לא מפתיע משרת אך ורק את בעלי הכוח. באופן אוטומטי, טבעי ולא מורגש כמעט, הם דוחקים הצידה כל סוגיה "אחרת", עד לרגע שבו היא הופכת לקריטית - או שכבר מאוחר מדי מכדי לשנות. כך למשל, המילה "רווחה" הוזכרה רק כשהרחובות נמלאו באנשים רעבים ללחם, שמוותרים על תרופות ונלחמים כדי לשרוד - ולמרות המצב החמור - עדיין הנושא רחוק מלהיות מרכזה של מערכת הבחירות הקרובות, כפי שראוי היה שיהיה.
אפוקליפסה עכשיו?
הכדור כמעט כבר לא בידינו
דב חנין
התחממות כדור הארץ הורגת 150 אלף בני-אדם מדי שנה • אם קצב המסת הקרחונים יימשך, ייתכן שעד סוף המאה תהיה יבשת אנטארקטיקה המקום היחיד הראוי למגורי אדם • על רקע תחזית אפוקליפטית זו הצהיר טוני בלייר שמשבר האקלים יהיה הנושא שישלוט בסדר היום העולמי בעשורים הקרובים • גם דו"ח של הפנטגון מזהיר: משבר האקלים הוא הסיכון הבטחוני הבא
התוצאה עצובה וברורה - אפאתיות מוחלטת לכל מה שחורג מסדר היום כפי שמכתיבים לנו המנהיגים והגנרלים. כבמטה קסם, כולם שולפים מהבויידעם את אותן הסיסמאות השחוקות: זה יחלק את ירושלים וההוא יחזור לגבולות 67, ואלוהים איתנו ולא איתם, ורק X יביא שלום.
הגיע הזמן שנתעורר. רוב התחזיות המדעיות מראות שאנחנו ניפרד מהעולם כשיש לנו אוויר נקי (פחות או יותר) לנשום, מים בכמות מספקת, וכמה מטרים של מרחב חופשי להתהלך בו. אבל אפילו התחזיות האופטימיות ביותר, לא מבטיחות כזה עתיד לילדים שלנו, לנכדים שלנו ובוודאי שלא לנינים שלנו, שלא יהיו ברי מזל כמונו. מה שנראה היום כמו גחמת ליבם של כמה משוגעים ו"פריקים" של טבע, הוא המאבק הקיומי הגדול הבא של הדור הבא. של האנשים שיאכלסו את כדור-הארץ החולה, הגוסס, שקטביו הנמסים, יערותיו הנעלמים ומשאביו המתכלים. של הילדים שלנו.
אל תקנו את דברי ההבל של הפוליטיקאים שמדברים על "עתיד ילדינו", רק בהקשר של רווחה, ביטחון או חינוך. מי שבאמת דואג לעתיד ילדיכם ישבץ בלב מצעו הפוליטי התייחסות לנושאים סביבתיים, ולא בתור סרח עודף או קישוט ערטילאי למשיכת מצביעים. ידאג לחוקק חוקים שיגנו על ערכי הטבע, וימנעו מאיתנו לקחת חלק בהרס כדור-הארץ והסביבה תוך דאגה אינטנסיבית לפיתוח חלופות לאנרגיה נקייה יותר, עידוד המודעות למחזור ועוד. 150 אלף איש מתים, מדי שנה, בשל התחממות כדור-הארץ, וזה עדיין לא מספיק בשביל להעיר אותנו.
בכל פעם שאתם קוראים על "התחממות כדור הארץ" או "העלמות הקרחונים", נסו לחשוב על הילדים שלכם. כמה דאגה, כמה אנרגיות, כמה משאבים אתם מקדישים כדי לתת להם עתיד טוב יותר? כל אלה לא שווים כלום, אם לא יישאר להם אוויר נקי לנשום, מים לשתות, יערות להתהלך בהם. זה הביטחון האמיתי. אלו הסוגיות שיעמדו על הפרק, ויחרצו גורלות. עכשיו בדיוק זה הזמן לראות מי מתייחס לילדים שלכם, באמת, ומי לועס את אותה המנטרה השחוקה ואת אותן הזמירות הישנות של "לפני הבחירות" כשמאחוריהן לא עומד דבר מלבד הדמגוגיה.
טל איתן הוא עורך ב-ynet; אינו חבר בשום מפלגה או ארגון סביבתי.
לפנייה לכתב/ת 
טל איתן
ארכיון
