'בריטיש איירוויס' פיתחה מחשבון למניעת ג'ט-לג

מי שחצה יבשות, מכיר היטב את תופעת הג'ט-לג, שעלולה להרוס כל חופשה, וגם את השבוע הראשון של החזרה לארץ. למרות שתסמיני העייפות ונדודי השינה אינם מזיקים, הם מטרידים וגורמים לשיבוש תוכניות היום-יום. חברת בריטיש איירוויז פיתחה מחשבון ג'ט-לג אינטרנטי, המסייע להתכונן היטב לאפשרות ולפתור אותה באמצעים פשוטים.

את מחשבון הג'ט-לג הייחודי פיתח ד"ר כריס איזיקובסקי, מהמובילים בבריטניה בתחום רפואת השינה, שמונה על ידי החברה לקידום מחקריה לשיפור איכות השינה בטיסה, ואף מבקר בימים אלו בישראל. השעון הביולוגי שלנו מושפע מארבעה גורמים עיקריים: אור, שינה, פעילות גופנית ומזון. באמצעות תשובות לכמה שאלות פשוטות יכול המחשבון האישי של 'בריטיש איירוייס' לייעץ מה לעשות כדי להפחית את תסמיני הג'ט-לג ומתי לחשוף את עצמכם לאור.

הכי טוב לטוס מערבה

עמוק במוחנו שוכן שעון בן 24 שעות השולט בכל היבט של התפקוד הגופני שלנו. השעון הזה נקרא השעון הצירקדי (מלטינית "אודות היום") והוא מתאם את המערכות הפנימיות בגוף כדי שיתפקדו ללא תקלות ובתיאום בינן לבין העולם החיצוני. אור הוא אחד האותות העיקריים המסייעים לשעון הצירקדי לשמור על הקשר עם העולם החיצון.

חציית אזורי זמן מבלבלת את שעון הגוף משום שעליו להסתגל לשעות חדשות ולדפוסים חדשים של אור ופעילות. ואם זה לא מספיק, לא כל הפונקציות הגופניות מסתגלות לשעות החדשות באותו קצב. כלומר, מחזורי השינה והערות עשויים להסתגל מהר יותר מאשר טמפרטורת הגוף בעוד שמערכת העיכול תפעל בקצב שונה לגמרי. בלבול כזה של הגוף גורם לבלבול מנטלי וגופני המכונה ג'ט-לג.

למרות שהגוף מתקשה להתאים את עצמו לאזורי זמן שונים, הוא מעדיף טיסות מערבה על פני טיסות מזרחה. זאת משום שאנו חיים לפי יממה של 24 שעות והקצב הטבעי של שעוננו מתוכנת לפעול ביום ארוך יותר מ-24 שעות. לכן, השעון הטבעי שלנו מסוגל להאריך את היום אבל מתקשה לקצרו.

כאשר אנו טסים מערבה, אנו מוסיפים שעות ליום ולפיכך נוסעים בכיוון הטבעי של השעון הפנימי. לדוגמה, אם נטוס מערבה - מלונדון לניו יורק, יומנו יתארך בחמש שעות, בעוד שטיסה מזרחה - מניו יורק ללונדון תקצר את היום בחמש שעות.

כך תשתלטו על הג'ט-לג

חברת התעופה הבריטית, כאמור, תנסה לעזור לכם להקל את תסמיני הג'ט-לג. במחשבון המצוי באתר החברה תידרשו להשיב על שאלות שונות ביחס לטיסה האחרונה או המתוכננת: באיזו שעה אתה מתעורר בדרך כלל, האם אתה ישן היטב בדרך כלל, מה השעה במקום בו אתה מבקר ומה השעה בישראל. כך למשל, לאדם הנוסע מתל אביב ללוס אנג'לס, ורגיל להתעורר מידי בוקר ב-7:00, ימליץ המחשבון לשהות באיזור מואר במהלך היום הראשון לשהות בין 16:00-18:00, להימנע מאור בין 18:30-21:00, וביום השני לשהות באור בין 23:00-1:30 לפנות בוקר, ולהימנע מאור בין 1:30-4:00 לפנות בוקר.

לאותו נוסע, הטס מזרחה, מתל אביב לטוקיו, הרגיל להתעורר מידי בוקר ב- 07:00 יומלץ ביום הראשון להימנע מאור בין 09:00-11:30 בבוקר, לשהות באור בין 13:30-14:00, וביום השני להימנע מאור בין 05:00-07:30 בבוקר ולשהות באור בין 07:30-10:00 בבוקר.

מאחר ולגוף נדרשים כמה ימים ואפילו כמה שבועות להסתגל לאזור זמן חדש, כדאי לנסות להיצמד לסדר היום המוכר והרגיל שלכם גם כאשר אינכם בבית, במיוחד אם השהייה באזור זמן אחר היא קצרה מאוד (48 שעות ופחות). לנסיעות ארוכות יותר, כדאי להתחיל להסתגל לאזור הזמן החדש מרגע העלייה למטוס. לשם כך יש צורך בכמה הכנות מוקדמות:

• חשבו את הפרשי השעות בין השעה בבית לשעה ביעד. חשבו מתי בדרך כלל אתם נוהגים ללכת לישון ולקום בביתכם לעומת השעות ביעדכם.
• ציינו לעצמכם אילו שעות ביעד הנסיעה שלכם תואמות את השעות שבהן גופכם חש את העייפות המרבית בבית (3:00-5:00 לפנות בוקר וקצת פחות בין 3:00 ל-5:00 אחר הצהריים).
• הימנעו מתכנון פגישות עסקיות חשובות לשעות העייפות המרבית.
• השתדלו לא לשהות באור בשעות שבהן הייתם שוהים בחשיכה בביתכם. ניתן לעשות זאת על-ידי שהייה בתוך מבנה או הרכבת משקפי שמש כהים כשיוצאים החוצה.
• בתכנון הארוחות, כדאי להיצמד לשעון הביתי. לכן, עם הגעת זמן הארוחה העיקרית ביעד, המהווה שעת ארוחת הבוקר בבית, אכלו רק משהו קל ולא ארוחה כבדה אשר קיבתכם תתקשה לעכל בשעה זו.