נשים: למה כדאי לך לקחת בקביעות חומצה פולית

אנחנו זקוקים מדי יום רק לכמויות קטנות של ויטמינים ומינרלים כדי לשמור על בריאותנו. עם זאת, כשאנו לא מספקים לגופנו את רכיבי התזונה האלה בכמויות הדרושות, אנו מסתכנים בהתפתחות חסכים תזונתיים שעלולים להשפיע על בריאותנו.

בישראל, כמו במדינות נוספות במערב, צריכת החומצה הפולית אינה מספקת. צריכתה בכמות הנדרשת חשובה לכלל האוכלוסייה, אך חשובה במיוחד לנשים. הסיבה: צריכה מספקת של חומצה פולית לפני הכניסה להריון מגדילה את הסיכוי ללדת תינוק בריא.

אך לחומצה פולית יש משמעות רבה גם בתקופת המנופאוזה (הפסקת הווסת) ובגיל המבוגר. בכתבה הזאת תוצג משמעותה של החומצה הפולית במעגל החיים הנשי.

חומצה פולית היא ויטמין ששייך לקבוצת הוויטמינים B המסיסים במים. הצורה שבה נמצא הוויטמין במזון נקראת פולת, ואילו החומצה הפולית היא צורת הוויטמין בתוספי התזונה ובמזון מועשר. לוויטמין הזה יש תפקיד חשוב ביצירת תאים ובחילוף החומרים בגופנו. חשיבותו רבה במניעת שינויים בחומר התורשתי – שינויים שעלולים להוביל לסרטן – במניעת אנמיה, בשמירה על מטבוליזם תקין של הומוציסטאין (פירוט בהמשך) ובהתפתחות התקינה של מערכת העצבים העוברית.

למחסור בוויטמין הזה עלולות להיות כמה תוצאות קשות, ובהן אנמיה, בלבול, חולשה, עייפות, כאבי ראש ורמות הומוציסטאין גבוהות. לעומת זאת, צריכה מוגזמת של החומצה עלולה לגרום לפגיעה בכליה וכן לטשטש חסר בויטמין 12 B . מחסור בוויטמין 12 B שאינו מטופל עלול לגרום לפגיעה בעצבים. לנטילת מינונים מבוקרים של חומצה פולית אין תופעות לוואי.

כמה לצרוך ואיך

לנשים ולגברים כאחד מומלץ לצרוך 400 מיקרוגרם חומצה פולית ביום. אך לנשים הרות מומלץ לצרוך 600 מיקרוגרם ביום ולנשים מניקות 500 מיקרוגרם ביום. לאדם בוגר מומלץ לא לצרוך יותר מ-1,000 מיקרוגרם חומצה פולית ביום – מכדורי ויטמין או ממזון מועשר. סקר שערכו המחלקה לתזונה והמרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות העלה שגברים צורכים מדי יום בממוצע כ-300 מיקרוגרם חומצה פולית (75% מהכמות המומלצת), ואילו נשים צורכות בממוצע כ-200 מיקרוגרם ביום (50% מהכמות המומלצת).

מזונות שעשירים בחומצה פולית: דגנים מועשרים (לחם ודגני בוקר), ירקות ירוקי עלים (אספרגוס, תרד, ברוקולי ועוד), אבוקדו, כבד, קטניות, תפוזים וזרעים שונים.

החומצה הפולית רגישה מאוד לחום ולחמצון, ולכן מומלץ לצרוך אותה ממזון טרי במקום ממזון מבושל. ספיגת הוויטמין ממזון מועשר ומתוספים היא טובה מאוד. תרופות לטיפול בסרטן, חלק מהתרופות המשתנות, אספירין, עישון וגלולות למניעת הריון – כל אלה מפריעים למטבוליזם של החומצה הפולית.

מחסור בחומצה פולית – אנמיה

חולשה, עייפות, חיוורון וכאבי ראש עלולים להצביע על אנמיה. תאי הדם האדומים שלנו מכילים המוגלובין שמשמש נשא של החמצן בגוף. באופן כללי אנמיה היא מצב שבו אין מספיק המוגלובין בתאי הדם האדומים. ישנם כמה סוגים של אנמיה, ובהם אנמיה על רקע של חסר בברזל, בוויטמין 12 B ובפולת (חומצה פולית מהמזון). אנמיה שנובעת מחסר בפולת מתאפיינת בתאי דם גדולים שמכילים רק מעט המוגלובין. ישנם כמה גורמים לאנמיה הזאת וביניהם צריכה נמוכה של מזון שמכיל פולת, הפרעה בספיגת הפולת במערכת העיכול, שימוש בתרופות מסוימות, אלכוהוליזם, מחלות כבד, טיפול בהמודיאליזה ומצבים פיזיולוגיים תקינים, שבהם יש לגוף דרישה מוגברת לפולת – למשל הריון. כשילדים ותינוקות סובלים מאנמיה, עלולה הגדילה שלהם להיפגע. אנמיה שנגרמת בהריון כתוצאה ממחסור בחומצה פולית מגדילה את הסיכון ללדת ילדים שסובלים ממומים מולדים וממשקל נמוך. הרופא המטפל יבצע בדיקות כדי לקבוע באיזה סוג אנמיה מדובר ואחר כך ימליץ על הטיפול המתאים.

מחסור בחומצה פולית – מומים מולדים

ממחקרים רבים עולה שצריכה מספקת של חומצה פולית לפני ההריון מקטינה לפחות ב-50% את הסיכון לכמה סוגים של מומים מולדים במערכת העצבים של העוברים. המומים האלה נוצרים ממש בתחילת ההריון, לרוב לפני שהאישה מודעת להריונה. למניעת המומים ממליצים ארגוני בריאות שונים בעולם לכל אישה בגיל הפוריות לקחת באופן קבוע תוסף של חומצה פולית במינון של 400 מיקרוגרם ביום. גם משרד הבריאות בישראל תומך בהמלצה הזאת ובשנת 2000 פירסם את המלצותיו, תוך הדגשת החשיבות שבצריכת החומצה כשלושה חודשים לפני הכניסה להריון ושלושה חודשים אחריה.

פרופ' משה הוד, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי רבין, מדגיש את החשיבות הרבה שבמתן התוסף לנשים שהריונן מוגדר 'בסיכון גבוה'. לדבריו, לנשים האלה, שסובלות מסוכרת או מקרישיות יתר של הדם, או לנשים שילדו בעבר תינוק שסובל ממום מולד, הוא ממליץ לקחת תוספת של 5 מ"ג (5,000 מיקרוגרם) חומצה פולית לקראת הריון. פרופ' הוד מוסיף שההמלצות האלה מבוססות בעיקר על שני מחקרים גדולים שנערכו באנגליה ובהונגריה. במחקרים האלה חולקו הנשים לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את התוסף והקבוצה האחרת לא קיבלה אותו. המחקר שנערך באנגליה בחן אוכלוסיית נשים בסיכון גבוה, ואילו המחקר שנערך בהונגריה בחן אוכלוסיית נשים בסיכון נמוך. משני" המחקרים האלה עלו תוצאות חד משמעיות בנוגע למעורבותה של החומצה הפולית בהקטנת שכיחותם של המומים", אומר פרופ' הוד.

מנתוני המחלקה לגנטיקה קהילתית במשרד הבריאות עולה שבשנים 1999-2000 דווח על 1.17 מקרים של מומים מולדים בכל 1,000 לידות של ולדות חיים בקרב יהודים ועל 2.2 מקרים כאלה בקרב בני דתות אחרות. בעקבות המלצת משרד הבריאות לנשים בגיל הפוריות לצרוך מדי יום 400 מיקרוגרם חומצה פולית נרשמה ירידה משמעותית במספר היילודים עם מומים: 0.81 ולדות עם מומים (ל-1,000 לידות של ולדות חיים) בקרב יהודים ו-1.67 ולדות עם מומים בקרב בני דתות אחרות.

התוצאות יכלו להיות מרשימות הרבה יותר אם כל הנשים היו נענות להמלצת משרד הבריאות. מאחר שאין סיכוי להשיג היענות של 100%, הועלתה האפשרות להעשיר מזונות שונים בחומצה פולית. במדינות רבות מעשירים כיום את המזון ברכיבי תזונה שונים, בין היתר בחומצה פולית. נתונים שנאספו במדינות שבהן הועשרו דגנים בחומצה פולית מצביעים על ירידה משמעותית בשכיחות המומים המולדים. ב-2005 פירסם כתב העת "American Journal of Public Health" שהעשרת מוצרי הקמח בארה"ב בחומצה פולית, כולל דגני הבוקר, הביאה לירידה משמעותית בשכיחות המומים המולדים בקרב היילודים. הירידה הזאת חוסכת למערכת הבריאות האמריקאית 88-145 מיליון דולר בשנה.

מחסור בחומצה פולית – מחלות לב

הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם עולה בקרב נשים אחרי המנופאוזה (הפסקת המחזור החודשי). בבדיקות הדם ניתן לראות אצל הנשים האלה עלייה בשיעור הכולסטרול הרע והטריגליצרידים וירידה בשיעור הכולסטרול הטוב. מחלות לב הן עדיין גורם התמותה מספר 1 בקרב נשים, ונתונים בעולם המערבי מצביעים על כך שיותר נשים מאשר גברים מתות מדי שנה ממחלת לב או מאירועים מוחיים (כנראה בגלל העובדה שנשים מתות בגיל מאוחר יותר, שבו מחלות הלב שכיחות יותר).

ידועים כמה גורמי סיכון שקשורים להתפרצות של מחלות לב: השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של כולסטרול רע ( LDL ) ורמות נמוכות של כולסטרול טוב ( HDL ). בעשורים האחרונים הצביעו חוקרים רבים על גורם חשוב נוסף: הומוציסטאין. מדובר בבסיס של חלבון (חומצת אמינו) שניתן לעמוד על רמתו בבדיקות דם. חוקרים מציינים שנמצא קשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לבין סיכון מוגבר ללקות במחלות לב ובאירועים מוחיים. נראה שרמות גבוהות של הומוציסטאין פוגעות ביכולת הדם לזרום באורח תקין וגם פוגעות בכלי הדם עצמם – מה שעלול לגרום להתגבשות של קרישי דם. הוויטמינים B12, B6 וחומצה פולית מעורבים במטבוליזם של ההומוציסטאין ותורמים לירידת רמתו בדם. חוסר בוויטמינים האלה ובעיקר בחומצה פולית עלול להביא לרמות גבוהות של הו - מוציסטאין בדם. המחקר הגדול והמבוסס שנערך בתחום הזה בחן רק אוכלוסיית גברים. במחקר עקבו במשך כעשר שנים אחר 2,000 גברים פינים בני 42-60. תוצאות המחקר פורסמו בעיתון 'סירקיוליי - שן' בשנת 2001, ומהם עולה שקיים קשר הפוך בין צריכה של חומצה פולית לבין הסיכוי להתרחשותו של אירוע לב: גברים שצרכו מעט חומצה פולית הגדילו באופן משמעותי את הסיכון שלהם ללקות באירוע לבבי, ולהיפך.

מחסור בחומצה פולית – דיכאון

נמצא ששליש עד חצי מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים סובלים ממחסור בחומצה פולית. אנו יודעים שיש קשר בין חוסר בחומצה פולית לבין ירידה ברמות הסרוטונין במוח ותחושות של דיכאון קל-בינוני. יתר על כן, מחקרים העלו שטיפול תרופתי נגד דיכאון היה יעיל יותר אם במקביל ניתנה לחולים חומצה פולית. עם זאת, עדיין יש לבדוק אם התוספת של חומצה פולית הועילה רק למי שסבל ממחסור ברכיב הזה או לכל המטופלים.

מחסור בחומצה פולית – סרטן

חומצה פולית ממלאת תפקיד משמעותי ביצירת החומר התורשתי שלנו, הדי.אן.איי, ובשמירה על תפקודו התקין. יש כמה עדויות לכך שרמות נמוכות של חומצה פולית בדם קשורות לסיכון מוגבר ללקות בסרטן המעי הגס, החלחולת והשד. כמו כן נמצא ששימוש ממושך בתוספי תזונה שמכילים חומצה פולית עשוי להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס. עוד העלו המחקרים שצריכת חומצה פולית מתוספים היתה יעילה יותר מאשר צריכתה ממזון. עדיפות התוספים על פני המזון הוסברה בכך שבתוסף יש בדרך כלל כמות גדולה יותר של הוויטמין וכן בעובדה שזמינות הוויטמין מהתוסף גבוהה יותר מאשר ממזון. למרות הנתונים האלה, ראוי לציין שהחברה האמריקאית לחקר הסרטן וארגוני מחקר נוספים בעולם מדגישים את החשיבות שבצריכה מספקת של פולת ממזון בלבד ואינם מעודדים צריכת חומצה פולית מתוספים. לפני שנוכל להסיק מסקנות חד משמעיות בנוגע לתרומת הוויטמין למניעת המחלה, יש צורך לבחון את תוצאותיהם של מחקרים נוספים.

סיכום

מאחר שהמקורות העיקריים של פולת הם ירקות ירוקים, מומלץ להגביר את צריכתם. לצריכה מוגברת של ירקות יש כידוע עוד יתרונות, כי הם עשירים גם בסיבים תזונתיים, בוויטמינים שונים, במינרלים ובפיגמנטים צמחיים. עם זאת, על אף החשיבות של צריכת מזון עשיר בפולת, מומלץ לנשים בגיל הפוריות ליטול באופן קבוע תוסף תזונה שמכיל 400 מיקרוגרם חומצה פולית.

• הכותבת היא דיאטנית קלינית, ועדת בריאות האישה של עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל – 'עתיד', מחברת הספר 'מדריך מפה לשיטות הרזיה'