שתף קטע נבחר

"אני חלק מהשינוי שהחברה הבדואית עוברת"

חייה של הפעילה החברתית סועד אבו עג'אג' כמו נכתבו מראש, אך אט-אט היא הצליחה לחולל בהם שינוי מהותי. לפני כחצי שנה היא הקימה פרויקט שמטרתו להקנות לנשים בדואיות ידע בסיסי בנושאים הקשורים לבריאות, ועל הדרך לשווק עבודות רקמה פרי מסרגותיהן. "אם הייתי נוהגת כפי שהגורל הכתיב לי, חיה את הכאב שלי ביני לבין עצמי, איזו משמעות היתה לי?", היא אומרת

סיפור אישי מרתק, מהפכה פרטית שהפכה לאקטיביזם חברתי ויעל דן אחת, שפעם בשבוע מדובבת גיבורים מקומיים שהמציאו את עצמו מחדש - זה המפרט הטכני של תוכנית הראיונות "כנגד כל הסיכויים". הלילה תתארח בה הפעילה החברתית הבדואית סועאד אבו עג'אג'.

 

מתוך "כנגד כל הסיכויים" עם סועאד אבו עג'אג' (באדיבות שידורי קשת)

 

 

אבו עג'אג', 39, אם לתשעה המתגוררת בכפר כסייפה שבנגב, נולדה לחיים שמסלולם כמו נכתב מראש. בגיל 18 התחתנה בנישואי "בדל" (נישואי חליפין במסגרתם אח ואחות נישאים, בהתאמה, לאח ואחות ממשפחה אחרת), שלפני כשלוש שנים לקח לו אישה נוספת, צעירה ממנה. שלושה אירועים משמעותיים, הנישואים המוכתבים מראש, הולדתם של שני ילדים מוגבלים ומותו של אחד מהם ונישואיי בעלה השניים, חוללו בה שינוי עמוק שבסופו הפכה למנהיגה מקומית.

 

השינוי החל כשלפני כמה שנים היא החליטה להשלים את לימודיה ולגשת לבחינות הבגרות. בהמשך אבו עג'אג' הצטרפה לקורס קידום בריאות באוניברסיטת בן גוריון, שמטרתו להעלות את המודעות לנושא במגזר הבדואי ולצמצם את אחוזי התמותה והמחלות הגבוהים בו.

 

"בהתחלה רק רציתי לצאת מהבית ולעשות משהו עם עצמי, אבל כשהתחלתי ללמוד נפתח לי הראש. פתאום הבנתי המון דברים שלא הייתי מודעת אליהם קודם. נשים בדואיות מתחתנות בגיל מאוד צעיר, לרוב הן בודדות מאוד, לא משכילות ובעצם אינן יודעות כיצד לנהוג. זה היה גם המצב שלי. אני יודעת שאם היה לי את הידע שיש לי היום, אולי הייתי יכולה לשפר את בריאות ילדיי ואפילו להציל את חייהם".

 

משסיימה את קורס הבריאות היא לקחה חלק בקורס העצמת נשים בדואיות. "הקורס הזה נתן לי המון", היא משחזרת. "הבנתי שעם כל המגבלות שהחברה הבדואית מטילה עלינו, אנחנו יכולות לשנות. שיש לנו כוח. האסטרטגיה שלי

היתה תמיד שאת השינויים צריך לעשות בשקט ובהדרגה בלי לקומם את החברה שבתוכה את חיה".

 

נאמנה לאסטרטגיה הזו, בשנה האחרונה היא מפעילה במתנ"ס בכספייה את פרויקט "נשים רוקמות בריאות" שיזמה. "מטרת הפרויקט היא להקנות ידע לנשים הבדואיות בנושאי בריאות המשפחה, מניעת תאונות ביתיות ואובדן תינוקות בלידה ואחריה", היא מרחיבה.

 

הפרויקט נולד לפני כחצי שנה, אז אבו עג'אג' שימשה כרכזת בריאות בסניף טיפת חלב ביישוב. היא הבינה שאחת הסיבות לכך שידע רפואי נמנע מנשים היא נגישות פיזית. "לנשים קשה לצאת מהבית ולבוא להרצאות בנושא בריאות", היא מפרשת. "לחלקן עניינים רפואיים נשמעים משעממים, חלקן האחר נתקל בתגובות לא מעודדות מצד הבעל. בנוסף, חשבתי גם על השעות הרבות שנשים מבזבזות בבית בגלל שחייהן ריקים".

 

הפתרון? יצירת חיבור בין תחביב מסורתי, עבודה והקניית הידע החיוני. "נשים רקמות בבית ומביאות את המוצרים שלהן לפגישות הבריאות. אני לוקחת את העבודות ומנסה למכור אותן בשווקים ומרכזי מסחר, ואת הכסף נותנת להן. היום משתתפות בפרויקט 15 נשים מכסייפה, ולאט-לאט גם התקציב שלו גדל. היכולת להרוויח כסף מאוד העצימה את הנשים, ואז גם הגברים מעודדים ומרוצים יותר. במקביל אנחנו נפגשות עם רופאים ומיילדות. מדברות על תכנון משפחה, על הדרך למנוע תחלואה, על בדיקות קדם הריוניות ובדיקות לפני לידה".

 

- את מאמינה ששינוי משמעותי יכול להתרחש?

"אני חושבת שאי אפשר לעשות שינוי בבת אחת. אם תבואי וישר תרצי לעשות מהפכה יקטעו אותך. יש פה כוחות חזקים ממך והם יכולים לשבור אותך בקלות. אבל החברה הבדואית עוברת כל הזמן שינוי, ואני חושבת שאני חלק מהשינוי שהחברה עוברת. אני יודעת שהבנות שלי ידעו הרבה יותר ממה שאני ידעתי על הריון ולידה. אני יודעת שיהיו להם יותר אפשרויות ממה שהיה לי.

 

"כל הטרגדיות שעברתי בחיים שלי הולידו משהו טוב. הרגשתי שאני חייבת לקחת את סיפור החיים שלי ולעשות איתו משהו. שתהיה משמעות לדברים שעברתי. זו הרגשה נהדרת לדעת שאני עוזרת לנשים שאין להן למי לפנות, מציעה להן את העזרה שאני לא קיבלתי. אם הייתי נוהגת כפי שהגורל ציפה לי, מקבלת את גורלי, חיה את הכאב שלי ביני לביני, איזו משמעות היתה לי? הייתי חיה, מתה, מה זה חשוב? הפעילות שלי נותנת לי תחושה שעשיתי משהו, שעזרתי במשהו לשנות אפילו קצת".

 

  • "כנגד כל הסיכויים" עם סועאד אבו עג'אג', היום (רביעי), 23:15, ערוץ 2

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"הטרגדיות שעברתי בחיים שלי הולידו משהו טוב". סועאד אבו עג'אג'
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים