אנחנו ששרדנו בחזית הבית, הולכים להתגעגע. אנחנו נתגעגע בשולחן השבת, בארוחת הצהריים, ובכינוסי הצחוק של 'אחרי חצות'. אבל לך יש הזדמנות להמשיך ולהפיק תועלת מהמידות המיוחדות האלה, כדי להפוך את הבית שלך ל'נמל האם' של חותם טוב-הלב והשלווה שלך"
זהו איחוד קדוש, כזה שלא רק צריך לכלול את האלוהים, אלא להדגיש את נוכחותו, בכל רובד של דו-הקיום החדש שלכם. הוא אינו שותף דומם או צופה תמים ביחסים שלכם. הוא מהווה את הבסיס והיסוד, לכך שיועדתם לחלוק את חייכם זה עם זו"
אתה עלול להתחיל להאמין שהעולם מסתובב סביבך. קשה שלא לחשוב ככה. מובן שזוהי תפיסה מעוותת, שכבר הרסה הרבה נישואים טובים. לכן, בדיוק בזמן שאתה הכי צריך להתאמץ ולשנות את ההתנהגויות האגוצנטריות שלך, על מנת להתחיל חיים של שיתוף אמיתי וחוסר אנוכיות"
מכתב לחתן ערב חופתו
היום סוף סוף תעמדו תחת החופה, תביטו על קרובי המשפחה והחברים הטובים ביותר, שיזנקו על רגליהם בתרועת "מזל טוב!" לשמע שבירת הכוס. אמא ואני נעמוד בצד, נתעסק עם הדמעות. הרווחנו ביושר את הדמעות האלה, וננצל אותן עד תום. כשהצעדה תגיע לסופה והתזמורת תשתתק אנחנו נעזוב אותך, אני מבטיח. ואתה תטפס במעלה המדרגות לעצמאות של ממש
הכל יקרה הלילה. בערך בעוד עשר שעות מעכשיו, כבר תהיה נשוי. חכה. תן לי לכתוב את זה שוב:
בערך... בעוד... 10 שעות... אתה... תהיה... נשוי...
תודה. פשוט הייתי צריך לתת לזה לחלחל פנימה, אם כי יש לי הרגשה שיעבור עוד הרבה יותר זמן עד שזה באמת יקרה.
היום, סוף סוף, רק אתה ורינה, תעמדו תחת החופה שלכם, תביטו סביבכם על משהו כמו 600 מקרובי המשפחה והחברים הטובים ביותר שלכם, שיזנקו על רגליהם בתרועת "מזל טוב!", ברגע שישמעו את הכוס נשברת.
אמא ואני נעמוד בצד. אנחנו נתעסק עם הדמעות. למרות שאתה הילד הרביעי שלנו שמתחתן, הרווחנו ביושר את הדמעות האלה, ואנחנו ננצל אותן עד תום. אתה, לא ממש תשים לב אלינו. אתה תהיה מרוכז במשהו אחר, כמו שזה צריך להיות. זה בסדר - זה הזמן שבו אתה מקבל את אור הזרקורים.
כמה דקות קודם לכן אנחנו נלווה אותך, כל אחד מאיתנו יחזיק באחת מידיך, כאילו שאנחנו מנסים להיצמד "לילד הקטן" שלנו בפעם האחרונה. אבל כשהצעדה תגיע לסופה, והתזמורת תשתתק, אנחנו נעזוב אותך, אני מבטיח. ואתה תטפס במעלה המדרגות לעצמאות של ממש, משום שזו הגשמתו האמיתית של החלום שטיפחנו עבורך.
ברגעים המעטים האלה תחת חופת האלוהים, הכל ישתנה. אתה תקבל בברכה את רינה שתעמוד לצידך. איזו בחירה נהדרת עשית - היא מקסימה, הן מבחינה חיצונית והן מבחינה פנימית.
כמעט בלתי אפשרי למצוא דרך אחת, יחידה ומוחלטת, כדי לצייד אותך בפרספקטיבת חיים מושלמת. אני מקווה שמתוך זה שחיית איתנו 23 שנים, אתה כבר יודע משהו על מהו סדר עדיפויות נכון בחיים, על מתודולוגיות של פתרון בעיות, ועל מטרות בחיים.
כל כך הרבה תמונות של אהבה חולפות מול עיניי
לכן, המחשבות שלי היום הן פשוט הרהורי אהבה - אהבת אב לבנו - ממני אליך. כל כך הרבה תמונות של אהבה חולפות מול עיניי, כשאני מנסה לתפוס (ולשמר) את הרגעים המיוחדים האלה. והרבה ממה שאני אוהב בך הן תכונות האישיות שלך, שגם אנשים אחרים מבחינים בהן ומעריכים אותן. מי לא נהנה מהאופי הנוח שלך, מהצחוק שלך, מהעדינות שלך, וממזגך הנעים?
שמואל, אנחנו ששרדנו בחזית הבית, הולכים להתגעגע. אנחנו נתגעגע בשולחן השבת, בארוחת הצהריים, ובכינוסי הצחוק של "אחרי חצות". אבל לך יש הזדמנות להמשיך ולהפיק תועלת מהמידות המיוחדות האלה, כדי להפוך את הבית שלך ל"נמל האם" של חותם טוב-הלב והשלווה שלך. לא במקרה, מצאתי כבר הרבה מתכונות אלה גם אצל רינה. כך שיש לך הזדמנות נדירה, לרתום את התכונות ששניכם מוקירים, כדי ליצור סביבת חיים שמחה, רגועה ובטוחה. יש לי הרגשה שזה יצליח.
כל הרמת כוסית, כל חיבוק, אפילו כל מעטפה, שייכים באמת רק לכם
אתה עומד עכשיו לפני המבחן האמיתי (צילום: סי.די. בנק)
המרכיב הבסיסי הנוסף בשילוב שלכם הוא כמובן האלוהים. "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, שהכל ברא לכבודו". זאת הברכה הראשונה שיברכו אתכם לאחר הנישואים. מעניין. אמנם אף אחד לא יטיל ספק באמיתות הדברים - העולם שייך לאלוהים, וכבודו נעלה - אבל למה בוחרים לפתוח את החיים המשותפים שלכם דווקא בתזכורת הברורה הזאת? חז"ל ידעו מה הם עושים. הלילה אתם באמת במרכז הבימה. זה בסדר. כל הערה, כל ברכה, כל הבזק פלש, כל הרמת כוסית, כל חיבוק, ואפילו כל מעטפה, שייכים באמת רק לך ולרינה. וככה זה צריך להיות. זה הרגע שלכם יחד.
בעצם, ככה זה היה מאז האירוסים שלכם, לפני בערך שלושה חודשים. למרות הבית הפעיל שלנו, באחרונה כל השאר לא היה יותר מ"כינור שני" יחסית ל"חתונה!" כל זה בהחלט נפלא, אבל גם עלול להיות מסוכן; עם כל כך הרבה תשומת לב, כל כך הרבה התמקדות וגם כל כך הרבה כסף שנזרק למול פניך, אתה עלול (באופן בלתי מודע כמובן), להתחיל להאמין שהעולם מסתובב סביבך. קשה שלא לחשוב ככה. מובן שזוהי תפיסה מעוותת, שכבר הרסה הרבה נישואים טובים. לכן, בדיוק בזמן שאתה הכי צריך להתאמץ ולשנות את ההתנהגויות האגוצנטריות שלך, על מנת להתחיל חיים של שיתוף אמיתי וחוסר אנוכיות, אתה עומד לפני המבחן האמיתי.
חיי הנישואים אינם תרגילים בסיפוק התאוות האישיות
וכך, מתוך מודעות מלאה בצורך הלוחץ, חז"ל רצו להזכיר לך, כבר בהתחלה, שהימים האלה חלפו. חיי הנישואים אינם תרגילים בסיפוק התאוות האישיות. הם לא סתם אפיזודה נוספת בתוכנית בידור טלוויזיונית. זהו איחוד קדוש, כזה שלא רק צריך לכלול את האלוהים, אלא להדגיש את נוכחותו, בכל רובד של דו-הקיום החדש שלכם. הוא אינו שותף דומם או צופה תמים ביחסים שלכם. הוא מהווה את הבסיס והיסוד, לכך שיועדתם לחלוק את חייכם זה עם זו. הברכה הפותחת הזאת היא הצהרה על אותו עיקר בחיים, שאנחנו מקווים כי זכית להכיר בעצמך כשגדלת בבית שלנו. יהי רצון ששניכם תבורכו בכוח, בהבנה פנימית ובשלווה כדי לחיות ולנשום, מתוך ההכרה המתמדת הזאת של המציאות.
שמואל, בני היקר, הלילה אתה ואני נתנסה בכל רגש שבן ואב יכולים לחוות: שמחה, גאווה, כמיהה, פרידה, התאחדות, אמביוולנטיות, זכרונות והנאה... אם נמנה רק אחדים מהם. אנחנו נרקוד עם שותפים רבים, כולם מייצגים מערכת יחסים, שאמרה משהו חשוב לכל אחד מאיתנו.
אבל ודאי שיהיה רגע - והוא לא יימשך זמן רב - כשאתה ואני נרקוד יחד, ועינינו ייפגשו. שלי, בוודאי יהיו חסרות מנוחה ולחות; שלך תהיינה נחושות ומרגיעות. אני מקווה לנצור בליבי רגע זה לנצח.
וכאשר האורחים ייפרדו לשלום והמתופף יארוז את מצילות השמחה שלו, כאשר עלי הכותרת כבר יירמסו מזמן והנשיקות האחרונות תתפוגגנה בחלל האוויר, כאשר מתלי המעילים בחדר המבוא ייוותרו חשופים ושירי הסרנדה כבר לא ירחפו בשמי המלודרמה, אתה ואני נאמר ברכת פרידה.
אמא ואני נביט בך וברינה נעלמים אל תוך חיי הנישואים. בבקשה, עשה לי טובה קטנה אחת. אל תסתכל לאחור. אנחנו נהיה בסדר. אולי יעמדו לנו גושים בגרון למשך זמן מה, ואולי הבטן תתהפך, אבל זה יעבור. הלילה הוא שלך ושל רינה, שום דבר אחר.
