מחקר ישראלי: מסנני הקרינה לא מגינים מהשמש
חשבתם שמסנני קרינה מגינים עליכם מפני פגיעתה הרעה של השמש? לפי מחקר שערך ד"ר זיאד קיזיל, מרצה בכיר להנדסה כימית בשנקר, רוב התכשירים בשוק אינם חוסמים כלל את קרני UVA , שנמצאות איתנו מהזריחה ועד השקיעה, וחוסמים רק חלק מקרני UVB הקופחות על ראשינו בשעות הצהריים • הם גם גורמים ללא מעט בעיות עור

בפתחו של כל קיץ אנחנו נוהגים להגיש את הכתבה המסורתית של החידושים בתחום מסנני הקרינה, בתוספת סקירה של כל תכשירי ההגנה נגד השמש, כדי שתדעו איך להגן על עורכם תחת השמש הקופחת. אבל לא הפעם.

 

לא הפעם, משום שאם להאמין למחקר של ד"ר זיאד קיזיל, מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית בשנקר, רוב התכשירים לא מספיק יעילים. לא הפעם, משום שלדבריו רוב התכשירים עלולים לגרום לכם בעיות בעור. לא הפעם, משום שמסקנתו היא שאין הגנה מספקת מפני השמש.

 

"יש בעייתיות גדולה באמינות התכשירים להגנה מפני השמש", טוען ד"ר קיזיל. "אנחנו בשנקר פיתחנו שיטה מהירה שמאפשרת לנו לבדוק את יכולת הבלימה של בגדים ומסנני קרינה. בדקנו את כל הבדים המסחריים ומסנני הקרינה המוכרים וגילינו בעיות, החל מכך שבתכשירים מסוימים אין חסימה בכלל וכלה בכך שמקדמי הגנה רבים עלולים לגרום לדרמטיטיס של העור".

 

שלושה סוגים של קרינה

 

ד"ר זיאד קיזיל היה בין הדוברים בכנס ראשון מסוגו בנושא חדשנות בתחומי המדע והרפואה בתעשיית הקומסטיקה. הכנס אורגן על ידי ביה"ס להנדסה ועיצוב שנקר והאגודה למלחמה בסרטן, והרצאתו של ד"ר קיזיל היתה מהמפחידות בכנס. לטענתו, עד היום התייחסנו לשמש כאל גורם מסוכן שיש להישמר מפניו בעיקר בין השעות 12:00 ל-16:00, בעוד שהסכנה האמיתית של קרני השמש היא החל מרגע הזריחה ועד השקיעה.

 

בשנים האחרונות גוברת המודעות לשימוש במסנני קרינה. ישראל נמצאת בצמרת המדינות שבהן נפוצים נגעי עור, עם שיעור מלנומה – סרטן העור – גבוה במיוחד. במקום הראשון, לא הרבה לפנינו, נמצאות אוסטרליה וקליפורניה, שם סובלים 30% מהאוכלוסייה ממלנומה.

 

אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להימנע מפגיעת השמש. אנחנו מורחים מסנני קרינה כשאנחנו יוצאים להשתזף, מקפידים להשתמש בהם כשאנחנו שוהים זמן רב בשמש, ולא שוכחים להספיג אותם בעור הפנים כשאנחנו מטופלים בפילינגים או בתכשירים להבהרת הפנים, שמחייבים שכבת הגנה נוספת למניעת פיגמנטציה.

 

מרגע שהתמרחנו אנחנו בטוחים שאנחנו מוגנים ובטוחים מפני קרניה הארוכות של השמש, אלא שאנחנו טועים. קרניה ממשיכות להשיג אותנו גם כשאנחנו יושבים ליד חלון שטוף אור במשרד וגם כשאנחנו יורדים להסתובב עם הכלב בשבע בבוקר.

 

"צריך להבחין בין הסוגים השונים של קרני השמש", אומר ד"ר קיזיל. "כשמדברים על קרינת השמש אנחנו מתייחסים לקרינת UVA , UVB ו- UVC . קרני UVA הן קרני השמש שעד היום לא התייחסנו אליהן, שנמצאות מעלינו במשך כל היום מזריחת השמש עד השקיעה. קרני UVB הן הקרניים החזקות יותר, שמהן למדנו להיזהר. יש להן תרומה מכובדת להתפתחות סרטן העור והן גורמות הרבה נזק ניכר לעין. הסוג השלישי של הקרניים – UVC – לא מגיע אלינו".

 

כולנו יודעים ששמש לא עושה טוב לעור הפנים והגוף. היא גורמת להזדקנות מואצת, לכתמי פיגמנטציה, לקמטים, ליובש, ואף מזרזת כאמור הופעה של סרטן העור. עם זאת, עד היום חשבנו שמספיק לחבוש כובע, להתמרח כהוגן

ולשבת תחת שמשייה בשעות הצהריים כדי להגן על עורנו. רק בשנים האחרונות התברר למדע פוטנציאל ההרס העצום שיש לקרני UVA , ומאז שוקדים הכימאים על חיפוש פתרונות שייתנו לכך מענה.

 

"הקרניים האלה מזיקות בעיקר בגלל שהנזק שהן מחוללות מצטבר בגוף", אומר ד"ר קיזיל. "כשאנחנו מתמרחים במסנני קרינה אנחנו מקבלים תחושת ביטחון מופרזת. אנחנו יושבים שלוש שעות בשמש, לא נשרפים, וחוזרים על כך יום אחרי יום. אז אולי אין אדמומית, אבל בזמן הזה אתה סופג הרבה קרינה שחודרת לעור ומתחתיו מתחילים להתפתח תהליכים מסוכנים".

 

הקרניים הבלתי מורגשות חודרות דרך שכבת העור העליונה והן האחראיות העיקריות לחספוס, לחוסר האחידות ולקמטים שיופיעו בעוד כמה שנים. "הקרניים האלה אחראיות גם לנזקים ביולוגיים ותפקודיים וליצירת רדיקלים חופשיים שמתחילים שרשרת תגובות הרסנית ברקמות בגוף", מזהיר ד"ר קיזיל. "אלה נזקים שנראים לעין רק כעבור שנים".

 

הנזקים עוברים לדור הבא

 

מקדמי הגנה, גם אם אתם מקפידים להיעזר בהם, התגלו כבלתי מספקים, טוען ד"ר קיזיל. "עד היום התייחסנו לסוג השני של הקרניים ( UVB) ומסנני הקרינה תוכננו לבלום בעיקר אותן", הוא אומר. "הערך של ה- SPF מתייחס לסוג השני של הקרניים. אם, למשל, כתוב על מסנן קרינה SPF, זה אומר שאם בדרך כלל אתה נשרף בשמש תוך חמש דקות, כעת זה יקרה כעבור פי 15 זמן, כלומר אחרי 75 דקות. אבל מהי השריפה הזאת? מהי האדמומיות? זו הרי כווייה קלה. עד שהיא מופיעה, כבר נגרם נזק בלתי נראה לעור, שאולי לא מתבטא חיצונית אבל מצטבר".

 

לשם כך יש מסנני קרינה, שעברו אישורים נוקשים של משרד הבריאות.

"לרוב מסנני הקרינה יש בעיה של יעילות, יציבות ואמינות. ראשית, גם כשהמוצר יעיל, לאף אחד אין מושג כמה קרם הגנה צריך למרוח. השכבה שאנשים מורחים על העור מגוחכת, מחצית ממה שצריך במקרה הטוב. על האריזות אין הוראות שמפרטות כמה צריך למרוח. הכמות הנכונה היא 2 מ"ג לסמ"ר, אבל אנשים לא יודעים את זה, וגם אם הם יידעו, הם בטח לא יתחילו לעשות חישובים.

 

"שנית, ברגע שהמסננים באים במגע עם זיעה, מים וחול הם מאבדים את כושר הספיגה שלהם. ושלישית, מסנני הקרינה יעילים בקרינת UVB בלבד, וגם זה באופן חלקי. 3% מהקרניים האלה עוברות, וזו המון אנרגיה שעוברת וגורמת לתופעות לוואי, כולל התפתחות של סרטן העור.


השמש חודרת דרך הבגד ים                                   (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

"מבחינה כימית, חוסמי קרינה הם מולקולות. יש מולקולות שיודעות לבלוע סוג מסוים של קרינה ואחרות בולעות סוג שונה. המולקולות במסננים הידועים לנו יודעות לבלוע רק חלק מהקרינה. כל המחקרים והפיתוחים התייחסו לבלימת קרני UVB , כי הן יותר אנרגטיות ויותר מזיקות, אבל לאחרונה הבנו שגם קרינה פחות אנרגטית מסוכנת. אנחנו אמנם לא מרגישים את הפגיעה שלה, אין סימנים קליניים חיצוניים, אבל הנזק יכול להופיע בשלב מאוחר של החיים ובדורות הבאים".

 

הנזק יועבר באמצעות הגנטיקה?

"בהחלט. אחת המערכות שנפגעות היא החומר הגנטי בתוך התא, שאחראי על התכונות שאנחנו מעבירים לצאצאים שלנו. תהליכי חמצון שונים גורמים לפגיעה ולשינויים במבנה בדי.אן.איי".

 

זהירות, כימיקלים

 

מלבד יעילותם המפוקפקת, מסנני קרינה עלולים לגרום לשלל בעיות ונזקים בעור. "הרפואה יודעת שתכשירי הגנה נגד השמש מכילים כימיקלים בהרכבים שונים", אומר ד"ר קיזיל. "כדי שתוכלי למרוח את החומר, עליו להיות בעל מרקם מיוחד וצמיגות כלשהי, ולשם כך יש להוסיף לחומר הפעיל כל מיני כימיקלים. פעולת החומר הפעיל כרוכה במעברי אנרגיה, ובמצבים מסוימים זה גורם לשינוי האופי הכימי של התכשיר, ואפילו ליצירת תוצרי פירוק רעילים, שמזיקים לעור. דרמטולוגים מסכימים היום שמסנני קרינה גורמים לבעיות עור בגלל הנוכחות שלהם על העור, בלי קשר לשאלה אם הם עושים או לא עושים את עבודתם".

 

אז במקום להגן על העור אני גורמת לעצמי נזק?

"כן, אי אפשר להתעסק במערכת עדינה כמו עור עם תערובת כימיקלים כזו אגרסיבית. אנשים מגיבים רע למסנני קרינה, אבל לא מודעים לכך. לפעמים מופיעים להם פצעונים או שמגרד להם, ולעיתים מופיעים דלקות קשות או נגעים בעור".

 

על איזה מסננים מדובר?

"אסור לי להזכיר שמות, אבל אני יכול להגיד בוודאות שכל המסננים לא מסננים".

 

מה עם פיץ בוין? הוואין טרופיק? ד"ר פישר?

"המחקר לא מאפשר לי לשחרר את שמות המוצרים, אלא להרתיע מפני האמון המלא בהם. אני יכול רק להגיד שמבין כל המוצרים דווקא התעשייה הישראלית נמצאת במקום טוב מאוד. את השאר לא הייתי מציע לקנות".

 

אתה מתייחס לשמש כאל רעה חולה, אבל אנחנו זקוקים לשמש.

"הגוף צריך את קרינת השמש, בין השאר כדי לייצר ויטמין D , אבל צריך כמות מינימלית של אנרגיית שמש כדי לייצר את כמות הוויטמין הדרושה לגוף".

 

למרבה הצער, גם גופיות ארוכות וכובעים רחבי שוליים לא מחביאים אותנו כראוי. בשנקר, ממלכת האופנה, נטלו את כל האריגים הידועים לאדם ובדקו את יעילותם מול השמש. התוצאה היתה זהה: כישלון. "בגדים חוסמים מצוין

קרינת UVB , אבל הם לא יעילים במיוחד מול קרני UVA ", אומר ד"ר קיזיל. "בשביל לחסום קרינה צריך ללבוש בגדים עבים וצפופים, מסוג הבדים שלובשים בחורף. לבגדים הקלילים והאופנתיים יש מקדם הגנה אפסי, כאילו אנחנו ערומים. הם מעבירים את קרינת השמש, והנזק מצטבר עוד ועוד".

 

מה לגבי בדים מיוחדים של מטיילים?

"הם עוזרים, אבל אם תלבשי גופייה חוסמת, מה יהיה עם הזרועות שלך?".

 

ומה עם בגדי ים?

"מה איתם? הם לא יעילים בכלל. בגדי ים מכסים את מה שאנחנו לא רוצים להראות, זה התפקיד היחיד שלהם. ממילא כשהבגד רטוב ההגנה יורדת דרסטית".

 

אז מה שאתה אומר בסופו של דבר זה שאסור לצאת מהבית?

"צריך להתגונן כמה שיותר מפני השמש, כי זה מפחית את אחוזי הקרינה".

 

אבל לא חוסם אותם לגמרי.

"נכון. ההגנה הטוטאלית זה לא לצאת לשמש".

 

וזה ממש לא ריאלי.

"הפשרה היא להתגונן ולפתח תכשירים יעילים יותר. מי שלא יודע לייצר תכשירים מועילים שלא ישווק אותם. כרגע יש לתכשירים האלה אישורים מתאימים, אבל לדעתי זה זמני". 

 


פרסום ראשון: 22.05.06 , 23:22
לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מחקר ישראלי: מסנני הקרינה לא מגינים מהשמש
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עור
    למרוח? אבל זה לא יעזור
    צילום: סי די בנק
    ynet ספיישל
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים