אלפא ספיידר - תהיי יפה ותשתקי

סיציליה, 10:00. השמש מתחבאת מאחורי שכבה דקה של עננים לבנים, מחממת אוויר ל-24 מעלות. ברדיו מתנגן שיר פופ, גרסה נוספת ל"הוא אוהב אותה והיא אותו". הגג למטה, השיער מתפזר ברוח, מהירות נינוחה וגרגור חרישי לפנים, V6 איטלקי עם 260 כ"ס. החיים יכולים להיות יפים עוד יותר, אבל לא בהרבה.

אני נוהג עכשיו באלפא רומיאו ספיידר חדשה, בת למשפחה עם היסטוריה מפוארת. אחת שנושאת בגאון את סמל הנחש והצלב המפורסם. וכמו בספיידרים "של פעם", גם כאן היא מייד הופכת מועמדת רצינית לתואר מלכת היופי. בעצם, לא סתם מתמודדת - היא זכתה בו בתערוכת ז'נבה האחרונה.

הצעה שאי אפשר לסרב לה

הספיידר (Spider), גרסת גג-נפתח סקסית במיוחד לבררה (Brera), מציעה מנועים זהים ועיצוב דומה להפליא. תתחילו לשנן, זה הקו החדש של אלפא רומיאו, בהשראת המעצב ג'וג'ארו. ההוא שעיצב עבור החבר'ה ממילאנו לא רק את הספיידר, אלא גם את הבררה וה- 159.

הספיידר החדשה מתאפיינת בקווי אלפא אופייניים, כולל שלוש יחידות תאורה מכל צד של סבכת ה-V המוכרת. זה ממשיך לחרטום אגרסיבי, חלק מעיצוב שרירי אך לא מוחצן-מדי. אחוריים סקסיים, עם יחידות תאורה מאורכות. מכל זווית שלא תביטו בספיידר, בכל צבע ובכל תאורה, תגלו שהיא לא פחות ממרהיבה. זו לא רק מכונית. מדובר כאן בפריט אומנות של ממש.

החגיגה ממשיכה בתא הנוסעים, אבל לא לגמרי. סביבת הנהג מצוידת אמנם במאפייני אלפא ברורים, כולל מחוונים שקועים במנהרות עגולות, אבל התוצאה הכללית לא מסוגלת להתחרות ברמה של העיצוב החיצוני. האיכות, לעומת זאת, נראית טובה מאי פעם. חומרים נעימים למגע, הרכבה שמרגישה מוצקה ואיכותית. מאוחר יותר, גם בזמן נהיגה, הציג תא הנוסעים אפס קרקושים ורעשים. שאפו אלפא.

הבל החן

בהתאם לטרנד הנוכחי, גם הספיידר מניעה באמצעות מתג קטן. רעידה קלה, נחירת מפלטים, וסרנדה קלילה של שישה צילינדרים ממלאת את האוויר. מדובר בגרסה המעניינת בין השתיים המוצעות, עם 260 כ"ס מנפח של 3.2 ליטר, הנעה כפולה ותיבת שישה הילוכים ידנית. הוסיפו למשוואה עיצוב ספורטיבי, ורף הציפיות נוסק מעלה-מעלה.

ולא טוב שכך. הספיידר מרגישה בתחילת הדרך חלשה מכפי שניתן היה לצפות. ככה זה כשאתה צריך להתמודד עם 1,700 ק"ג, פחות או יותר. המנוע הזה בשרני, ובמקביל גם חובב סל"ד גבוה. אבל זה פשוט לא מספיק כדי לייצר את אקשן של ממש.

תא הנוסעים. איכותי ומרווח, אבל העיצוב לא תמיד מרשים

שבע שניות מעמידה ל-100 קמ"ש מצהירה אלפא, אבל גם הנתון הזה מרגיש מעט אופטימי על הכביש. יותר מעמידה במספרים רשמיים, הספיידר פשוט מתקשה להעביר תחושת מהירות, דורשת העברות הילוכים תכופות מדי וסובלת מיחסי העברה ארוכים למדי. לשמחתי, בכל רגע נתון יש את אותה סרנדה שמנגנת לאוויר הפתוח צלילים ממכרים.

שומרת על זכות השתיקה

מעבר לכך, הספיידר מציעה רמות אחיזה טובות, עם בקרת יציבות שמתערבת בעיקר כשצריך, ובכל מקרה ניתנת לניתוק. יופי. זוויות הגלגול אינן חריפות, מה שמאפשר למושבים בעלי תמיכת-צד בינונית בלבד, לספק אחיזה סבירה לפלג הגוף העליון.

עם זאת, מהתרשמות ראשונית נראה כי מערכת ההיגוי מתוגברת מאד. "מדי", אם יורשה לי. יש קצת יותר מדי חופש, יש פחות מדי תחושה עבורי. בגרסת הנעה כפולה ניתן לכפר על חלק מכך באמצעות העברת כוח רב לגלגלים האחוריים, עם הרבה נחישות במצערת. אלא שכאן שוב מתערב נתון המשקל, המגביל בדרכו את הביצועים.

בכל מקרה, גרסת ה-2.2 ליטר עם 185 כ"ס "בלבד" והנעה קדמית, נהנתה מהיגוי טוב יותר. מצד שני, העברת כל הכוח לפנים יצרה יותר מצבי תת-היגוי מתסכלים, לוחמת הגה בהאצה וביצועים פושרים. אם לא די בכך, אין כאן את סימפוניית הצלילים של מנוע ה-V6 כדי לכפר על כך. במקום, מקבלים בעיקר שתיקה רועמת.

ואם שאלתם, אז כן. מרחב המחייה בשתי הגרסאות נדיב לשני נוסעים, תא המטען שימושי ובידוד הרעשים מצוין. וזה כולל רעשי רוח כשהגג סגור. אם באמת הוטרדתם משאלות אלה. 

פנים יפות

על עניין אחד אין שום ויכוח. הספיידר החדשה של אלפא היא אחת המכוניות היפות. ומי שיתייחס אליה כמו אל דוגמנית הצמרת שהיא, ישאב ממנה סיפוק רב. כמות הרושם שהיא מותירה בכל מקום בה היא עוברת, תגרום דפיקות לב מואצות לכל אחד. גם אם היא תחלוף במהירות של 30 קמ"ש. אם שימושיות הרכב קטנה עליכם, פוזה ללא תחרות וייחודיות מוטורית אמיתית עושים לכם את זה, זו המכונית עבורכם. רק מה, כדאי לכם להכין 470,000 שקל עבור ה-V6. כדי שתוכלו גם לרכוש אחת.

מצד שני, אם על החולצה שלכם לא רשום "דולצ'ה וגבנה", משקפי שמש "גוצ'י" לא יכנסו אליכם הביתה ונעליים של "באלי" או שעון "IWC" אינם מחוייבי המציאות, העסק כבר שונה. קודם כל, אתם ללא ספק לא איטלקים בנשמה. שנית, אתם לא מתאימים למכונית הזו. אבל אני סולח לכם. לא כל אחד יכול להסתדר ביומיום עם דוגמנית על...

הכותב היה אורח חברת אלפא רומיאו