מלחמה בצפון - שיבושים ברכבת

ימים קשים לרכבת ישראל. לאחר שנאלצה להתמודד עם מספר תאונות קשות, ועדות חקירה שונות שהטילו עליה אשמה, ספגה הרכבת מכה קשה במיוחד בפתיחת המלחמה. רקטה שפגעה ישירות במוסך שבחיפה, גרמה למותם של שמונה מעובדיה. וכאילו זה אינו מספיק, מאז תחילת המלחמה - ובעיקר בימים האחרונים - גורמת פעילות הרכבת לתסכול ועוגמת נפש למשתמשיה הקבועים והמזדמנים, עם איחורים קשים, צפיפות בלתי נסבלת, לוחות זמנים ללא קשר למציאות וביטול הקווים מתחנת חוף הכרמל וצפונה.

למערכת ynet הגיעו בימים האחרונים מכתבי תלונה רבים, הטוענים כי השירות שמעניקה הרכבת לנוסעיה הפך גרוע מאי פעם. זאת, דווקא בזמן שהציבור נזקק יותר מתמיד לשירותיה. תלונות אלה הועברו לרכבת, שטענה כנגד כי היא אינה אשמה בכך. את ביטול הנסיעה לחיפה וצפונה תולים שם בדרישת כוחות הביטחון. את העיכובים, האיחורים וביטולי הקווים מסבירים שם בהיענות להמלצות ועדת החקירה שבדקה את תאונת בית יהושע וקבעה כי יש לבחון את התאמת מהירות הנסיעה. הרכבת בתגובה החליטה להוריד אותה ל-120 קמ"ש מ-140 ולטענתה, זו הסיבה לכל בעיות הזמנים, הצפיפות וביטולי הקווים. טענות אלה, כפי שגילינו, לא תמיד מגובות בעובדות.

אך לפני הכל, זכות הדיבור לגולשים הסובלים:

כך נראית בימים אלה הרכבת. התמונה נשלחה באמצעות האימייל האדום .

גולשים שנתקלים בבעיות ברכבת מוזמנים לפנות אלינו באמצעותו,

או דרך מערכת התגובות.

וכך כותבת ליאורה: "נראה כי עקב המצב הבטחוני, החליטה רכבת ישראל להקשות על תושבי ישראל. ולא רק כי מאז נפילת הקטיושה הראשונה בחיפה, קיצצה הרכבת את כמות הרכבות בחצי. ביום א' למשל הגעתי לתחנת בנימינה והמתנתי לרכבת לת"א. ב-06:50 הודיעו כי היא תגיע ב-07:17. משמעות הדבר למי שלא יודע, הוא 'איחוד' של ארבע רכבות שהיו אמורות לצאת לתל אביב. וזה עוד ביום הכי לחוץ.

בסוף הגיעה רכבת (מאספת) עם שלושה קרונות. בקיסריה אי אפשר היה לסגור את הדלתות, בחדרה התחלנו להחנק. ירדתי לרציף והמתנתי לרכבת הבאה שהביאה אותי באיחור של שעה וחצי לעבודה. כל יום, משעות בוקר מוקדמות, יש איחורים של מעל חצי שעה. אנשים מובלים כמו עדרי בקר, לחוצים במעברי הקרונות באופן בלתי נסבל. סכנת חיים, לא רק עוגמת נפש".

גם עזריאל טוען שמשהו מאד לא בסדר: "לא יאומן שרכבת ישראל, בעת מלחמה, מבטלת רכבות. נוסעים נדחסים כמו בקרון בקר וההבדל היחיד מרכבות בהודו, הוא היעדרן של עיזים ותרנגולות. אתמול (א') והיום אחרו רכבות מהצפון למרכז בין 30 ל-45 דקות. בערב אין קשר בין לוחות הזמנים למציאות. "דילגה" הרכבת על שלושה קווים בין 06:50 ל-07:20 מתחנת בנימינה. הרכבת שהגיעה היתה מלאה וכבר בתחנה הבאה לא ניתן היה להעלות נוסעים. לתל אביב הגענו אחרי שעתיים. היום בוטלה הרכבת הפרברית בנתניה והרכבת ה'רגילה' הייתה כמו זו של יום ראשון, ללא אפשרות להעלות נוסעים בגלל הצפיפות. בבית יהושע לא ניתן היה להעלות נוסעים גם ברכבת שבאה אחריה".

איל טוען כי לדעתו, "הרכבת קורסת והנוסעים משלמים את המחיר. הרכבת שתוכננה לצאת מחוף הכרמל ב-06:13 יצאה לאחר למעלה משעה עיכוב. מתחנת בנימינה ודרומה יוצאות רכבות פעם בשעה, ללא קשר ללוח זמנים. הבוקר (ב') התעלפו ברכבת מספר אנשים ברכבת שיצאה מחוף הכרמל ב-7:00 ואילו הרכבת מבנימינה לנתניה בוטלה לחלוטין".

שלומי מספר כי "אתמול (א') בוטלה רכבת בוקר אחת מבאר שבע לתל אביב, ולכן הצפיפות ברכבת הבאה הייתה איומה. בתחנה בלוד נעצרה הרכבת לשם איסוף והורדה, אך בשל הדוחק הרב, חיילים לא הספיקו לרדת. זה לא מנע מהרכבת לסגור את הדלתות ולהמשיך בנסיעתה".

גם לענת היו צרות עם הרכבת. "לא מבינה למה עד יום שבת לא היתה רכבת לחיפה. כל הפליטים שרצו להגיע לאיזור המרכז היו חייבים לעשות את זה באוטובוס וקשה להבין למה אגד מצליח לתת שירות הולם בשעת מלחמה, והרכבת שאינה תלויה בכבישים וכלי רכב אחרים, לא. אני מכירה אנשים ששילמו הון למוניות מיוחדות, רק כי לא הייתה להם אפשרות להגיע ברכבת לאזור מבטחים".

גל אינו מבין למה קשה יותר לרכבת לספק שירות הולם, דווקא לאחר שהופסקה הנסיעה לחיפה. "מאז שהרכבות הפסיקו לנסוע לצפון, השירות רק התדרדר. ניתן לצפות כי מאחר ועומס הנוסעים פחת, הרכבות יצאו במועד ויגיעו בזמן. אבל לא כך. הרכבת הישירה לחיפה, זו שעוצרת רק בבנימינה ובעתלית, לא נוסעת עוד. כל הרכבות לכיוון צפון הן מאספות ויוצאות רק פעם בשעה, במקום רכבת מאספת ורכבת מהירה בשעה בימים רגילים. התוצאה היא ששיעור עצום של נוסעים המתגוררים באיזור עתלית, זכרון יעקב ובנימינה נוסעים הרבה יותר זמן".

תגובות ושאלות

ברכבת מודים בשיחה עם ynet כי בימים האחרונים היו עיכובים ועומסים, כתוצאה משינויים בתנועת הרכבות באזור הצפון. אלה נגרמו - כך הרכבת - בהנחיית כוחות

הביטחון והפחתת מהירות הנסיעה בעקבות המלצות דו"ח פלד, בהן נקבע כי יש לבחון את מהירות הנסיעה. העיכוב הנובע מהאטת המהירות יוצר - כך ההודעה - השפעה מצטברת על לוחות הזמנים במהלך היום. בנוגע למצב הביטחוני טוענים ברכבת כי תחזוקת הרכבות באזור הצפון נפגמה לאחר פגיעת הקטיושה, וכי גם להעברת פיקוד הרכבות מחיפה ללוד יש השפעה. על ביטול הקו הצפוני לתחנת חוף הכרמל אמרו ברכבת כי מדובר בהוראה של פיקוד העורף. לסיכום אומרים שם כי בימים הקרובים יותאם לוח הזמנים לשינויים, ויתווספו רכבות בקו תל אביב-חיפה על מנת להקל על עומסי התנועה.

אלא שבמשרד התחבורה טוענים כי ההחלטה על האטת הרכבת בימים אלה, היא של הרכבת בלבד, וכי למשרד התחבורה אין כל סמכות להורות על כך.

בפיקוד העורף לעומת זאת, מסרבים לקחת אחריות בלעדית על ביטול הקווים הצפוניים. דובר צה"ל אמר ל-ynet כי ההחלטה על ביטול תנועת הרכבות מצפון לתחנת חוף הכרמל נעשה בשיתוף עם הרכבת לאור המצב הביטחוני הקשה השורר באזור הצפון ולאור ירי הקטיושות. זאת אומרת, בשום אופן לא הוראה "מלמעלה".

תגובות אלה מעלות מספר שאלות, שלפחות כרגע אין להן תשובה חד-משמעית.

1. האם הורדת המהירות בקטעים המהירים מ-140 ל-120 קמ"ש, אמורה הייתה ליצור עיכובים וביטולי קווים רבים כל-כך?

2. אם מדובר ב"עיכוב זמנים מצטבר" כפי שטוענת הרכבת, למה מאחרות גם הרכבות הראשונות במהלך היום, אלה שאינן סובלות ממהירות נסיעה איטית יותר של רכבות שלפניהן?

3. אם הרכבת מודעת לצפיפות בשבועיים האחרונים, מדוע רק עתה היא מבטיחה להוסיף רכבות וקרונות?

4. אם הרכבת מודעת לבעיות לוחות הזמנים, מדוע רק כעת היא מבטיחה לעדכן אותו ולא עשתה זאת לפני כן? הרי לדבריה, ההחלטה להוריד את מהירות הנסיעה גרמה לעיכובים אותם יכולה הייתה לצפות מראש.

5. כיצד קשור המצב הביטחוני לבעיות בקווים דרומיים או ברכבות פרבריות?

6. אם אוטובוסים ומוניות יכולים להמשיך ולספק שירותי תחבורה ציבורית שוטפים גם בחיפה, עובדי מפעלים נקראים לחזור לעבודה ואזרחים חלקה הצפוני של המדינה נקראים לשמור על איפוק, מדוע מחליטה הרכבת עם פיקוד העורף על ביטול הנוכחות שם?

אתם מוזמנים להגיב, ולספר לנו כיצד פועלת הרכבת עבורכם