נדחתה תביעתו של חוטר ישי נגד "ידיעות אחרונות"
עורך הדין תבע מיליוני שקלים מהעיתון ושלושה מכתביו בעקבות סדרת כתבות על פרשת קניית הקרקעות החקלאיות במושב גינתון, והפשרתן למטרות נדל"ן. ביהמ"ש פסק לחוטר ישי 30 אלף שקלים בלבד, בגין כותרת בה כונה מנהיג כנופייה. את 'ידיעות אחרונות' ייצגה עו"ד טל ליבליך ממשרד עורכי הדין ליבליך-מוזר
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעת לשון הרע על סך כמה מיליוני שקלים שהגיש עורך הדין דרור חוטר ישי כנגד העיתון "ידיעות אחרונות" והכתבים מרדכי גילת, אריאלה רינגל–הופמן ומלי קמפנר. חוטר ישי תבע את גילת בעקבות סדרת כתבות פירסם בנוגע להתנהלותו בפרשת "קרקעות גינתון" בהן היה מעורב גם איש העסקים דוד אפל. את 'ידיעות אחרונות' ייצגה עו"ד טל ליבליך ממשרד עורכי הדין ליבליך-מוזר.
בכתבה הראשונה, שפורסמה בדצמבר 97', נטען שחוטר ישי ואפל קנו אלפי דונמים של שטחים חקלאיים והפעילו לחצים על גורמים במינהל מקרקעי ישראל להפשרת הקרקעות לצרכי נדל"ן. במקביל נכתב שחוטר ישי ניסה להשתלט על ידי מקורבים לו על החברה להגנת הטבע. בעקבות כך תבע חוטר ישי את העיתון וטען שנכללו בכתבה עובדות מופרכות. לדבריו, הוא לא קנה אלפי דונמים של אדמה ולא היו אלה מקורביו שהתמודדו למוסדות החברה להגנת הטבע.
כותרתה של הכתבה השנייה הייתה ציטוט מפי חבר הכנסת יוסי שריד שלשונו: "כנופיית חוטר ישי עלולה לחסל את השטחים הירוקים". חוטר ישי טען בעקבות הכותרת שהוא אינו ראש כנופייה ובית המשפט קיבל את דבריו. זוהי למעשה טענתו היחידה של העו"ד שבית המשפט קיבל. סגנית נשיא בית המשפט, השופטת ד"ר דרורה פלפל, קבעה שהנתבעים אינם אחראים לכותרת שניתנה, אלא העיתון עצמו והעורך שעיבד את הכתבה.
בכתבה השלישית נכתב שחברי כנסת קראו לפתוח בחקירה פלילית בפרשת החברה להגנת הטבע, ואילו חוטר ישי טען במשפט כי לא ניסה להשתלט על החברה. כאמור, בית המשפט דחה טענות אלה וטענות אחרות מצד העו"ד.
מתוך מיליוני השקלים שתבע ישי מהעיתון וכתביו פסקה השופטת פלפל לזכותו 30 אלף שקלים בלבד, זאת בעקבות כותרת כתבתו של יוסי שריד בה כונה מנהיג כנופייה.
"הכתבה לא חטאה לאמת"
השופטת פלפל כתבה בהחלטתה כי במהלך המשפט לא הייתה מחלוקת על כך שחברת הבניין "מגדל הזוהר" אכן רכשה אלפי דונמים באזור לוד רמלה וכי הכתבה הציגה את חוטר ישי כשותף בחברה. אין ספק שחוטר ישי היה מעורב באותה חברה וכי בתקופה מסויימת אף היה בעל מניות וזכות חתימה בה.
לדבריה, כתבה עיתונאית אינה ניתוח משפטי. "אם כתוצאה מפירוט עובדות הסיקו את המסקנה שבפועל התובע הוא זה שרכש אלפי דונמים, הכתבה לא חטאה לאמת בכלל ולאמת העסקית בפרט. לכן, באמירה שהתובע רכש עם אדם אחר קרקעות למטרות נדל"ן אין משום הוצאת שם רע".
בנוגע לאינטרסים של חוטר ישי בחברה להגנת הטבע כתבה השופטת שהמסקנה הברורה היא ש"הוא אכן ניסה לכוון את תוצאות הבחירות בחברה על ידי החדרת אנשי שלומו לחברה. זאת במטרה שהוא יוכל להיות מעורב בהחלטות ולהשפיע עליהן".
השופטת החליטה גם כי למרות שבדרך כלל תובע הזוכה במשפט זכאי גם לתשלום הוצאותיו המשפטיות, אינו זכאי להחזר. זאת משום שחוטר ישי ייצג את עצמו והאריך בחקירות למרות הערות בית המשפט.
