"ההחלטה על 'הדחת' פלוטו - מחטף מדעי"
הוויכוח בשאלה האם פלוטו ראוי להיכלל ברשימת כוכבי הלכת, או שמא הוא צריך לרדת לדרגת "כוכב לכת ננסי", ממשיך להתלהט. חוקרים מרחבי העולם מותחים ביקורת על אופן קבלת ההחלטה באיגוד האסטרונומיה הבינלאומי, וטוענים כי מדובר במחטף של קבוצת אסטרונומים קטנה. מנהל פרוייקט "ניו-הורייזן" בנאס"א הציג נקודת תורפה בהגדרות החדשות, וטוען כי לפיהן, גם כדור-הארץ, מאדים ונפטון אינם כוכבי לכת
הוויכוח על מעמדו של פלוטו במערכת השמש רחוק מלהסתיים: שעות ספורות לאחר פרסום ההודעה הדרמטית לפיה ייאבד פלוטו את מעמדו ככוכב-לכת, הודיעו אסטרונומים בכירים מרחבי העולם כי בכוונתם לערער על ההחלטה.
ביום חמישי האחרון הודיע איגוד האסטרונומיה הבינלאומי, ה-IAU, על שינוי הקריטריונים להגדרתם של כוכבי הלכת. כמה מהאסטרונומים קיבלו את ההחלטה בעצב, אך טענו כי מדובר בהכרח לנוכח גילויים של עצמים שמימיים והאפשרות שלמערכת השמש יתווספו עשרות כוכבי לכת נוספים. פלוטו, שהיה עד למועד קבלת ההחלטה כוכב הלכת התשיעי במערכת השמש, לא עמד בקריטריון המתייחס למסלול ההקפה סביב השמש וזאת משום שהוא סמוך למסילתו של נפטון, כוכב הלכת השמיני. כתוצאה מכך, איבד פלוטו את מעמדו ככוכב לכת וזכה להגדרה חדשה: "כוכב לכת ננסי".
במשך שנים נחשב פלוטו ל"בן חורג" בקרב כוכבי הלכת, והיו רבים שטענו כי אין הוא אלא אסטרואיד גדול במיוחד, או שביט שנדד מחגורת קויפר ונכנס למסלול היקפי סביב השמש. סברה נוספת גרסה כי פלוטו, שהתגלה בשנות ה-30 של המאה ה-20, היה בעברו ירח רחוק של כוכב הלכת נפטון, אך נפרד מעליו. לרגע נדמה היה שהדיון, שהתלהט בשנים האחרונות בעקבות גילוי עצמים נוספים הדומים בתכונותיהם לאלו של פלוטו, עמד להסתיים - אך כעת מודיעים חוקרים ואסטרונומים רבים כי המילה האחרונה עדיין לא נאמרה.
מנהל פרויקט "ניו-הורייזן", משימת מחקר של בסוכנות החלל האמריקנית העושה את דרכה לעבר פלוטו, כינה את ההחלטה "מביכה". החוקר, ד"ר אלן סטרן, אמר ל-BBC כי תהליך קבלת ההחלטה היה בלתי-מקצועי: "יו"ר הוועדה דאג שההחלטה תתקבל במחטף. אני יכול רק לגחך על ההחלטה". "זו הגדרה גרועה. מדובר במדע מרושל, שלא יעבור את ביקורת העמיתים משתי סיבות", שטח סטרן את טענותיו. "ראשית, בלתי אפשרי ומלאכותי להציב גבול בין כוכבי לכת ננסיים לכוכבי לכת ראשיים. זה כמו שהיינו מצהירים שבני אדם אינם בני אדם בשל כמה ממאפייניהם. בנוסף, ההגדרה החדשה גרועה משום שהיא לא עקבית".
אחד מהקריטריונים לקביעה האם עצם כלשהו הוא כוכב לכת מציין שהעצם צריך "לנקות את האיזור שסביב מסלולו" ולמעשה להתקיים בתוך מסילה שאין בה עצמים אחרים. סטרן הציג מספר דוגמאות לפיהן גם כוכבי הלכת שעל הגדרתם אין מחלוקת, כמו מאדים, צדק, נפטון ואפילו כדור הארץ, לא ניקו לגמרי את האיזור שלהם. "בקרב מסלולו של כדור הארץ חגים כעשרת אלפים אסטרואידים, ואילו צדק צובר חומר במסלולו ומלווה בכמאה אלף אסטרואידים טרוייאניים במסלולו", מסביר סטרן. "אם נפטון היה מנקה את מסלולו, כפי שדורשת ההגדרה החדשה, פלוטו לא אמור היה להיות שם".
אוון גינגריץ', שעמד בראש הוועדה להגדרת כוכבי הלכת וניסח את ההצעה הראשונית לפיה יעלה מספר כוכבי הלכת במערכת השמש מ-9 ל-12, תקף אף הוא את ההחלטה. לדבריו, בהצבעה השתתפו פחות מעשרה אחוזים מהחוקרים שלקחו חלק בכנס, כ-2,500 במספר, וציין כי "מספר המצביעים היה כ-4% מכלל האסטרונומים החברים באיגוד". גינגריץ' טוען כי מדובר במחטף של אסטרונומים המתמחים בהשפעות כבידתיות של עצמים שמימיים, ודרש לקיים הצבעה אלקטרונית חדשה, בה יוכלו להשתתף כל חברי האיגוד, מכל רחבי העולם. לדבריו, החלטה דרמטית כזו חייבת לקבל את אישורו של רוב החוקרים בקהיליה המדעית.
בהכנת הידיעה השתתף אבי בליזובסקי, עורך אתר "הידען"
