המורים וההורים: להשבית בתי ספר בלי אבטחה

ארגוני המורים מצטרפים הבוקר (יום ב') לקריאת פורום ההורים הארצי ומאיימים להשבית את מוסדות החינוך שבהם אין מאבטחים. ב-700 מוסדות חינוך ברחבי הארץ, שהם כחמישית מבתי הספר בישראל, אין אבטחה. שנת הלימודים אמורה להיפתח ביום ראשון הקרוב.

לדברי מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן: "אנחנו לא רואים את עצמנו רשאים לפתוח מוסדות חינוך ללא מאבטחים ולסכן חיי ילדים ומורים. אנחנו דורשים התייחסות לילדים כמו לבתי קפה ומסעדות - מאבטח בכל כניסה. איום זה מצטרף למספר רשויות מקומיות בארץ שבהן אין הסכמות לגבי מכסות דרישת מורים".

יושב ראש ארגון הורים ארצי בפועל, איתן ויינריך, אמר: "אנחנו קוראים להורים לא לשלוח תלמידים לבתי ספר ללא מאבטחים. הורה שישלח במצב הנוכחי שייקח את האחריות לחיי ילדיו כי אין כיום אף גורם אחר שעושה זאת". ארגון ההורים תובע להקים ועדת חקירה למצב החינוך בישראל. גם יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת הרב מיכאל מלכיאור קרא "להקים ועדת חקירה בנושא החינוך שכן הוא לא פחות חשוב מלחקור את המלחמה".

מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה: "החלטת הממשלה תביא להגברה והגדלה של כמות הניידות והשוטרים במרחב בו נמצאים בתי הספר ומוסדות החינוך, כך שלמעשה בשטח יהיו יותר ניידות". 

הדיון בוועדת החינוך (צילום: גיל יוחנן)

בדיון בוועדת החינוך של הכנסת לקראת פתיחת שנת הלימודים, תקפה שרת החינוך, יולי תמיר, בחריפות את משרד האוצר על הקיצוץ בתקציב: "המורים סופגים מהלכים בלתי אפשריים מול האוצר. זה מזעזע. מצד אחד האוצר דורש 'תרעננו את המערכת', ומצד שני מקצץ במספר מכסות הפרישה מרצון". 

תמיר הבהירה שתמו הימים שבהם משרד החינוך העלים עין מפתיחת מוסדות חינוך פרטיים. מנכ"לית משרד החינוך לשעבר והיום ח"כ רונית תירוש (קדימה), הגיבה: "לא העלמנו עין".

היא סיפרה שבישיבת הממשלה הציגה תוכנית לחיזוק יישובי הצפון ועוטף עזה. "אני לא חושבת שהמטרה היא אך ורק לחזור למצב שהיינו בו, המטרה היא להפוך את המערכת למערכת טובה יותר ועשירה יותר. יתר על כן, גם הודענו שכל משאב שניתן לנו מהצפון, כולל משאבים שקבלנו, מתחלק על-פי קריטריון אחד וזה אזורי מיגון, לא על פי קו עימות, מי שנפגע יותר יקבל יותר. את כל המשאבים שיש לנו וגם יהיו לנו בעתיד מחלקים בצורה שוויונית.

ילדים ערבים יקבלו תקציב לפי חלקם באוכלוסיה 

"אתמול קמה על זה צעקה מצד השר גדעון עזרא ואחרים שאמרו - איך יכול להיות שאנחנו נותנים את הסכום הכסף לשיקום בעיקר לערבים. ואני אומרת לכם - בצפון יש 60 אחוז ילדים ערבים וכל מה שנקבל לחיזוק המערכת בצפון 60 אחוז יילכו לילדים ערבים. הדרך היחידה של לחלק היא על-פי הצרכים ולא על פי שום קריטריון אחר".  

בהמשך דבריה התייחסה תמיר לבעיות במגזר הערבי והחרדי. שרת החינוך אמרה כי "אלו שתי קבוצות שלא מרימות קול ציבורי לדרגת השפעה, לכן לא בונים שם כיתות חדשות. אם הדבר היה בקרב הציבור היהודי הייתה קמה צעקה". יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, אמר כי "זו אפליה מכוונת של הממשלה". 

פתיחת שנת הלימודים נדחתה ל-3 בספטמבר בגלל המלחמה. שרת החינוך הסבירה באחרונה כי השיקול לדחיית פתיחת השנה נעשה בעקבות פניות רבות של ראשי מועצות בצפון שיישוביהם נפגעו במהלך המלחמה, וגם בשל העובדה שה-1 בספטמבר חל השנה ביום שישי. עם זאת, בלחץ ההורים, הוחלט שהלימודים בחינוך המיוחד יחלו כרגיל.

כ-30 מוסדות חינוך בצפון נפגעו בלחימה באופן ישיר. עם זאת, רק 25 מהם ישופצו השנה. במשרד החינוך הבהירו כי החל תהליך מיפוי של מקלטים באזור הצפון וייבדק מצבם של 1,180 בתי ספר בצפון על מנת לערוך חלוקת תקציבים לצרכי שיפוצים ותחזוקה. התלמידים ביישובי העימות בצפון ובדרום יקבלו השנה תוספת תקציב של 65 מיליון שקלים, כ-1,500 שקלים בממוצע לתלמיד, שישמשו להקמת מערך התמיכה למצבי חירום, הארכת יום הלימודים ו"פעילות הפוגה חוץ בית ספרית".