דו"ח: ירידה בלידות בישראל; עלייה בלידות של רווקות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים על דפוסי הפריון בישראל: נמשכת הירידה במספר הילדים הממוצע לאישה, למרות ביחס למדינות העולם המערבי אנחנו במקום גבוה, גיל לידת הילד הראשון נמצא בעלייה, מספר לידות הבנים עולה על לידות הבנות ונרשמת עלייה גדולה של 80% בשיעור הלידות בקרב הרווקות, ביחס לעשור הקודם
הדו"ח מצא עוד כי הישראלית הממוצעת ילדה את תינוקה הראשון בגיל 26 ו-6 חודשים, לעומת גיל 25 לפני עשור. חלקן של הנשים שילדו בגיל 30 ומעלה עלה מ-29 אחוז בשנת 1980 ל-45 אחוז ב-2005, (מתוכן 4 אחוז מהנשים ילדו מעל גיל 40).
במקביל ירד חלקן של נשים שילדו בגיל צעיר מ-30 ומגמה נוספת מצביעה על ירידה בשיעור הפיריון של נערות וצעירות עד גיל 20 והוא עומד היום על 14.7 תינוקות לכל אלף צעירות. הנשים היהודיות יולדות את הילד הראשון בגיל המבוגר ביותר - 27.5 בממוצע בעוד הנשים המוסלמיות הן האמהות הצעירות ביותר- 23.2 בממוצע.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכים כי העלייה בגיל הלידה הוא תולדה של דחיית עיתוי הנישואין הראשונים שעומד על 24.5 בממוצע.
יותר בנים מבנות
אי השוויון בין נשים לגברים מתחיל כבר בלידה: יחס המינים בעת הלידה הוא כ-100 תינוקות ממין נקבה לכל 106 תינוקות ממין זכר.
בשנת 2005 נולדו בישראל 143,913 תינוקות, 70 אחוז מהם לנשים יהודיות, כרבע לנשים מוסלמיות, 3 אחוז לנשים שדתן לא סווגה במשרד הפנים, 2 אחוז לנשים דרוזיות ואחוז אחד לנשים נוצריות ערביות. .
מספר התינוקות שנולדו בשנה זו קטן באחוז אחד בהשוואה לשנת 2004, בה נולדו 145,207 תינוקות. הירידה בשנת 2005 נובעת מירידה במספר התינוקות שנולדו לאמהות מוסלמיות ודרוזיות.
בשיא הפיריון מחזיקות הנשים המוסלמיות עם 4 ילדים בממוצע. אחריהן היהודיות (2.6-2.7), הדרוזיות (2.6) וערביות נוצריות (2.2). אצל נשים המוגדרות "ללא סיווג דת" (על פי רוב נשים שמוצאן רוסי) שיעור הפיריון עומד על ילד וחצי בממוצע.
בעשור האחרון: גידול של 80% בלידות של רווקות
בשנה החולפת, 5.5 אחוז מהלידות של אמהות יהודיות היו מחוץ למסגרת הנישואין (כ-5,500 תינוקות). ברוב המקרים מדובר בנשים רווקות והיתר - גרושות ואלמנות.הנתונים מראים כי מאז שנות התשעים ישנה עלייה מתונה בשיעור הלידות לנשים רווקות. בשנת 2004 עמד השיעור על כ-6.6 לידות לאלף רווקות, לעומת 3.6 לידות לאלף בשנות התשעים המוקדמות. שיא הלידות לרווקות הוא בקרב בנות 35-39. בקבוצת גיל זו היה גידול של כ-80 אחוז במספר הלידות לאלף רווקות בעשור האחרון.
למרות העובדה שלידות בית הופכות ליותר ויותר אופנתיות, מהנתונים עולה כי רק חצי אחוז מהלידות התבצעו מחוץ לבתי החולים. בין בתי החולים ממשיך להוביל בית החולים "סורוקה" במספר הלידות הגבוה ביותר: כמעט 12 אלף תינוקות בשנה.
דומים למדינות המתפתחות
מכלל התינוקות שנולדו בשנה החולפת היו 8.2 אחוז שנולדו במשקל לידה נמוך (2.5 אחוז). מאז שנות התשעים עלה בישראל חלקם של התינוקות במשקל נמוך באחוז אחד, ניתן ליחס את העלייה בשיעור התינוקות הנולדים בישראל במשקל נמוך לעלייה במספר הלידות של תאומים ושלישיות, בהן משקל הילוד נמוך יותר. מקורן של רוב הלידות מרובות העוברים הוא בטיפולי פוריות.
בהשוואה בינלאומית עולה ששיעור הפיריון הכולל בישראל (2.84) דומה יותר לשיעור הלידה במדינות המתפתחות דוגמת הודו (3) בחריין או דרום אפריקה (2.8 ילדים בכל אחת מהן), מאשר לשיעור הפיריון במדינות המפותחות דוגמת ארצות הברית (2), בריטניה והולנד (1.7), יפן,איטליה או ספרד (1.3).
הוצאה לאומית לבריאות
נתונים נוספים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה בשנת 2005 ב-3 אחוז לעומת השנה שקדמה לה. ההוצאה לנפש עלתה באחוז אחד, לאחר ירידה של 2 אחוז בשנת 2004. ההוצאה הלאומית לבריאות הסתכמה בשנת 2005 בכ-47 מיליארד שקל, שהם 8.1 אחוז מהתמ"ג.
ההוצאה הלאומית לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים; הוצאה על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים וציוד במוסדות הבריאות.
הנתונים מצביעים על עלייה בחלקם של משקי הבית במימון ההוצאה הלאומית לבריאות: בשנת 2005 תשלומי משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון, רופאים פרטיים, מרפאות פרטיות, ורופאי שיניים) מימנו 31 אחוז מההוצאה הלאומית לבריאות, עלייה של אחוז לעומת השנה הקודמת. עוד 26 אחוז מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2005 מומנו מגביית מס בריאות, 39 אחוז מומנו מתקציב המדינה והיתר ממקור אחר.
