| |
גם בישראל: מחשב נייד לכל ילד
במסגרת תוכנית כתו"ם, 420 תלמידים ו-105 מורים ב-14 כיתות ברחבי הארץ צוידו במחשבים ניידים, על מנת לייעל את הלימוד ולהתאימו לרוח הזמן. האם הניסוי מצליח ומה היעד הסופי?
גל מור
פרויקט One Laptop per Child (מחשב
נייד לכל ילד) של האו"ם החל להמריא בחודשים האחרונים. התוכנית, שזכתה לכינוי "מחשב נייד ב-100 דולר" (מאז גדל הסכום ל-140 דולר), שואפת לספק לתלמידים במדינות מתפתחות מחשבים ניידים זולים המתחברים לרשת, ובכך לסייע בצמצום הפער הדיגיטלי ביחס למדינות המערב העשירות.
המחשב הזול והעמיד שהגה פרופ' ניקולס נגרופונטה מאוניברסיטת MIT אמור לסייע, למשל, לעניים שאין באפשרותם לקנות ספרים: במקום ספרי לימוד יקרים, יוכלו התלמידים לקרוא את הטקסטים על גבי המסך. לאחרונה התבשרנו כי ניגריה כבר הזמינה ושילמה
מראש עבור מיליון יחידות. יזמי הפרויקט מנהלים משא־ומתן עם מספר מדינות נוספות, ובהן סין, ברזיל, הודו, ארגנטינה, מצרים ותאילנד.
לא רבים מודעים לכך כי גם בישראל פועלת תוכנית שמטרתה לחלק מחשב נייד לכל תלמיד.
| הכירו את Nova 5000 |
|
| הנייד הישראלי הראשון / רועי שלומי |
|
בעוד ענקיות כמו אינטל ו־AMD מתקוטטות על פיתוח המחשב הנייד הזול לילדי העולם השלישי - חברה קטנה מראש העין מציגה מחשב נייד כחול־לבן, שכבר כובש בהדרגה בתי ספר במערב. Nova 5000 (בקרוב גם בעברית) מציע מסך מגע עם זיהוי כתב יד |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
מדובר בתוכנית מחשב כתו"ם
("מחשב לכיתה, לתלמיד ולמורה"), שתחל בקרוב את שנת פעילותה השלישית. "כתו"ם", בניגוד לפרויקט של האו"ם, אינו מיועד רק לתלמידים בשכבות מצוקה, והמטרה העיקרית אינה בהכרח לצמצם את הפער הדיגיטלי אם כי להצעיד את כל מערכת החינוך קדימה, למאה ה-21.
זאת ועוד, המחשבים הניידים המסופקים לתלמידים במסגרת התוכנית אינם עולים 100 דולרים ואף לא 140 דולרים – הרבה יותר מכך – אך יוזמי הפרויקט מאמינים כי בעזרת מימון מתאים ניתן לחולל מהפכה אמיתית בחינוך.
הוגה תוכנית "כתו"ם" הוא פרופ' חיים הררי, פיזיקאי תיאורטיקן, יו"ר של מכון דוידסון
לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע. מנהל הפרויקט הוא ד"ר ישראל פורת, אף הוא ממכון דוידסון.
בשנה הראשונה להפעלת הפרויקט השתתפו בו 52 מורים ומנהלים ו-185 תלמידי חטיבות ביניים בחמש כיתות ז' ביבנה, במזכרת בתיה, בראש העין ובכפר סבא. כל משתתף בתוכנית קיבל מחשב נייד, המלווה אותו לכל מקום ובכל זמן – בבית הספר ובבית, בימי לימודים וגם בסופי שבוע ובחופשות – במשך שלוש שנים.
עוד בנושא החזרה לבית הספר:
נוסף על כך, בכיתת הלימודים מותקנת רשת בית ספרית, הכוללת שרת אחסון לצורך גיבויים וחיבור לאינטרנט, והתלמידים ניגשים יחד לתכני לימוד המאוחסנים על הרשת - חסל סדר הכתבה על הלוח או
במחברות.
חגית נתן, המנהלת האדמיניסטרטיבית של "כתו"ם", מסבירה את ההיגיון מאחורי התוכנית. היא מזכירה כי על פי נתוני משרד החינוך, יש בממוצע כ-10 תלמידים על כל מחשב בבתי הספר. נוסף על כך, בחלק מבתי הספר המחשבים מותקנים בכיתות מחשבים, והם עדיין אינם משמשים לצורך הלימוד השוטף ברוב המקצועות. חלק מהמורים כלל אינם יודעים כיצד להשתמש במחשב.
מלבד זאת, בבתים רבים יש עדיין רק מחשב אחד, ובמשפחות בהן יש יותר מילד אחד, התלמידים נאלצים לחלוק בזמן המחשב. נתן מסבירה כי המחשבים הניידים מחולקים לילדים ולמורים על מנת להאיץ את תקשוב מערכת החינוך ולעורר בהם עניין בלימודים.
יוזמי התוכנית פסחו על הוויכוח העתיק והבלתי רלוונטי אם מחשבים מועילים או מזיקים לחינוך (מחשבים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, אם נרצה או לא נרצה, ומי שלא ידע לתפעל אותם יישאר מאחור). על מנת להימנע מטעויות העבר, המטרה המוצהרת היא לשלב את המחשב הניידים בכל הכיתות ובכל המקצועות ולא להגבילם לשיעורי מחשבים. עם ההצטרפות, המורים והתלמידים עוברים קורס בסיסי בשימוש במחשבים ובאינטרנט.
התקווה היא כי המחשב הנייד יסייע בעיצוב סביבת לימודית גמישה ודינמית, כזו המעוררת את התלמיד לפעולה, ויוצרת מצבי למידה פתוחים והזדמנויות למידה מחוץ לכותלי בית הספר.
עוד יעד מוצהר הוא לעודד את המורים לזנוח את המסגרת של ההוראה הפרונטלית (לוח וגיר) ולהפוך את מתכונת הלימודים לאינטראקטיבית ומעניינת יותר לתלמידים באמצעות ניצול משאבים שעומדים לרשותם ברשת.
"הרבה תלוי במורה", מסבירה נתן, "אם המורים משתמשים ברשת באופן יצירתי, הם מעודדים את התלמידים לנהוג באופן דומה. למשל, אחת המורות סיפרה לי כי כאשר הקריאה את שיר השלום בעת שיעור על רצח רבין, אחד התלמידים אמר לה במקביל כי הוריד את השיר מהרשת, והשמיע לכל הכיתה. כאשר סיפרה לתלמידים על הנאום של נועה רבין בהלוויה, אחת התלמידות מצאה את הנאום המלא ושיתפה בו את כל הכיתה באמצעות השרת המשותף. כך החומרים הנלמדים הופכים לאינטרקטיביים".
"המטרה הנוכחית שלנו אינה לעודד את התלמידים להשיג ציונים גבוהים כי אם לגרום להם להתעניין בחומר הנלמד. אם הלימוד יהיה מקוון כל הזמן, מערכת החינוך תהפוך רלוונטית יותר לעולם של הצעירים, המדברים בשפה האינטראקטיבית של המחשב והרשת. ספרי הלימוד ושיטת הלימוד הפרונטלית גורמים להם לאבד עניין". עם זאת, נתן מדגישה כי מטרת התוכנית אינה לנתק את התלמידים מקריאה וכתיבה אלא לעודד אותם להשתמש במחשב כפעילות משלימה.
על התלמידים נאסר להוריד תוכנות שיתוף קבצים ותוכנות אחרות הפוגעות במערכת, וטכנאים בבית הספר אוכפים את האיסור הזה, על מנת שהמחשבים ישמשו אך ורק לצורך הלימודים. תלמידים שלא עומדים בתנאים מוזהרים ולעתים מחשבם אף מוחרם.
לצורך הלימודים נעזרים המורים בתכנים מקוונים באתרים של מט"ח, סנונית, בריינפופ ותוכנות לימוד אחרות. כמו כן, התלמידים והמורים סורקים דפים מספרי לימוד ומעלים אותם לשרת הבית ספרי לצורך השיעורים.
תלמידים "נאמני מחשב" מעלים את תכני הלימוד בכל יום אל השרת, לטובת תלמידים חולים שנעדרו מהכיתה. הפורום הכיתתי פעיל במיוחד, והתברר כי הקשרים החברתיים בין התלמידים המשתתפים בניסוי השתפרו וחרגו משעות הלימודים, אומרת נתן. נוסף על כך, רמת האלימות בכיתות המשתתפות ירדה. עוד התברר כי חל שינוי לטובה בהכנת השיעורים אצל תלמידים, שלא נהגו להתמד בהכנת השיעורים, וכן נרשם שיפור בשילוב ההורים בלימוד של ילדיהם, אם כי לא הסתמנה מגמה של שיפור בציונים של התלמידים.
עם זאת, עדיין אין מקום לאופטימיות. התקשוב בארץ עדיין בתחילת דרכו. על אף יוזמות שונות בעבר, ספרי הלימוד עדיין לא הועלו לרשת, וגם תלמידים המשתתפים בפרויקט כתו"ם נדרשים לסחוב על הגב ספרי לימוד. אם מתחשבים בכך שהמחשב הנייד שחולק בשנה שעברה שקל חמישה ק"ג, הרי שהמעמסה עולה באופן אבסורדי על המקסימום המותר, על פי הוראת משרד החינוך (משקל התיק יהיה עד 10 אחוז ממשקל התלמיד).
במטרה לצמצם את הבעיה, המחשב הנייד שיחולק בשנת הלימודים הבאה יהיה קל יותר. מדובר במחשב של HP עם מסך 15 אינץ', כרטיס רשת, זיכרון של RAM 512, דיסק קשיח גדול, Windows, חבילת אופיס וחיבור לאינטרנט. המקלדת כוללת אותיות בעברית, אנגלית וערבית, ויש גם מיגון מיוחד למסך.
אגב, לאחרונה סוכם עם HP העולמית כי החברה תפתח מחשב ייעודי עבור הפרויקט.
בשנת הלימודים הקודמת הורחבה התוכנית לשבע כיתות נוספות ביבנה, בתל אביב-יפו, במגדל העמק, בראש העין ובכפר סבא. בשנת הלימודים הנוכחית יישארו כל בתי הספר הקיימים ויצורפו שלוש חטיבות ביניים ברמלה. בשלב זה משתתפים בתוכנית 14 כיתות, הכוללות כ-420 תלמידים ו-105 מורים. החזון מרחיק הלכת מכוון למיליון תלמידים עם מחשבים ניידים.
"אין לנו העדפה לכיתות חלשות או חזקות אלא הטרוגניות בלבד", אומרת נתן, "בחלק מהכיתות התלמידים והמורים לא הכירו מחשבים כלל ובכיתות אחרות היה להם ניסיון קודם".
"אנחנו מקבלים בקשות הצטרפות לתוכנית", היא מציינת, "אנחנו כמובן בעד אך המשך התרחבות התוכנית תלויה בתקציב". מכון דוידסון, מוסד ללא כוונות רווח, שותף למימון תוכנית כתו"ם, בשיתוף הרשות המקומית, הורי הילדים (המשלמים דמי השתתפות סמליים) ומשרד החינוך. משרד החינוך טרם העביר את התרומה לשנה הנוכחית, בעקבות מלחמת לבנון השנייה והכוונה לקצץ בתקציבו, אך בכתו"ם מקווים לקבל את הכסף.
בכתו"ם אינם רואים בפרויקטים אחרים כמו "מחשב לכל ילד" מתחרים אלא משלימים. הם מברכים על תוכניות מקבילות של מחשב לכל ילד, כמו זו שמנוהלת על ידי מט"ח והמועצה האיזורית גני תקווה (פרויקט מש"י), וסבורים כי הם חלק מהגשמת החזון.
|
