מאוחר בלילה עובדי המשמרות ב-ynet יכולים לשמוע אותם נשברים ומתפוררים בצרחה שאינה נשמעת. הכוונה היא לקישורים, כמובן. הרשת, כמו גוף האדם, מורכבת מתאים שמתפוררים ותאים חדשים שנוצרים.
רקבון קישורים (linkrot)
מתאר תופעה בה קישורים לאתרים חיצונים המפסיקים לתפקד עם הזמן. חלק מהקישורים הישנים מפסיקים לפעול מסיבות שונות
ומגוונות – בעל השרת פשט את הרגל, האתר נסגר, בעל האתר החליף מסד נתונים ולא ידע איך להפנות אוטומטית את כל הקישורים הישנים לחדשים.
לעתים קרובות אנו מקבלים פניות של גולשים בנוגע לקישורים חיצוניים שבורים בכתבות שפורסמו לפני ארבע וחמש שנים. אותם גולשים לא מתייחסים לרוב לתאריך פרסום הכתבה וסבורים (בצדק, מבחינתם), כי האחריות לעדכון הקישורים מוטלת עלינו, גם אם הם "נשברו" שלא באשמתנו.
יש תוכנות שיודעות לסרוק קישורים באופן אוטומטי ולגלות דפי שגיאה, אך רוב הכלים האלה אינם יודעים לזהות דפי שגיאה "רכים" – כלומר, כאשר תוכן הדף השתנה אך השרת אינו מחזיר הודעת שגיאה. מלבד זאת, גם התוכנות המשוכללות ביותר יודעות לזהות כי הקישור אינו תקין, אך עדכון הקישור מחדש חייב להיות ידני.
בהערכה גסה, מתפרסמות ב-ynet כ-200 ידיעות וכתבות ביום, 70 אלף בשנה, 420 אלף בשש השנים האחרונות. גם אם חמישה אחוזים מהקישורים בכתבות אלה "נשברים" מדי שנה, המשימה של איתור ותיקון הקישורים דורשת משאבים בלתי סבירים.
פתרון אחד של הבעיה עשוי להיות בדמות תוכנה הסורקת את הקישורים וכאשר היא מגלה קישור שבור, היא מגישה למשתמש את דף המטמון של אותו קישור ב"גוגל". אם דף המטמון אינו קיים, התוכנה תחפש ברשת דפים דומים לאותו דף מבוקש ותציע לו את הקישורים הקרובים ביותר לחיפוש שלו.
בעידן הרשת הסמנטית,
כאשר הקישורים יאבדו מהדומיננטיות שלהם ביחס למצב היום, אפשר להניח שכל עוד המידע המקורי נמצא במקום כלשהו ברשת – הוא יימצא. בינתיים, נחזה בהמשך ההרקבות של הרשת הישנה והטיפשה.
קריאה נוספת
