מלחמת שלום הגליל של ארגוני הסביבה

הגליל, כך לימדו אותנו תשדירי שירות ועלונים תיירותיים, הוא חבל ארץ מופלא. האוויר בו צלול, מרחביו הירוקים פורחים, הרריו מחופי עצים ותושביו נינוחים ומחויכים. רציתם פרובאנס במהדורתו הישראלית? קיבלתם (ואם תרצו, אפשר גם להגדיל ב-1.90 שקל). אולם בין הנופים הרומנטיים מסתתרים מראות שאף חוברת פרסומית לא תציג לעולם: גבעות פסולת, נחלי ביוב מצחינים, עשן שרפת אשפה המשחיר את השמים הכחולים - וגם מדיניות חברתית מפלה אותה אפילו בתמונות לא ניתן לתעד.  

המראות הללו, לעת עתה חלק בלתי נפרד, גם אם מודחק, מתבנית הנוף הגלילי, אינם מניחים לפעילים סביבתיים וחברתיים מכ-20 ארגונים מקומיים יהודים, ערבים ודו-לאומיים. אלה יתאספו מחר (רביעי) בכנס "מעוף גלילי" שיזם מרכז "השל", כדי להיאבק יחד באי-הצדק החברתי והסביבתי שהיה לחלק בלתי נפרד מחייהם - ולייצר סדר יום חדש לחבל הארץ הצפוני.

"אנחנו רואים את הבעיות שיצר פיתוח הגליל במורד הזרם", אומרת ליאורה אהרון מעמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל", המובילה את הכנס. "התושבים חיים את תוצאות הפיתוח הכושל וההזנחה, ואת כשלי תפקוד הרשויות במשך שנים.

 פעמים רבות הם באים לידי ביטוי במחדלים סביבתיים כמו ביוב פתוח שזורם, פסולת שלא נאספת, או מפעלי תעשייה מזהמים שאין עליהם מספיק פיקוח".

- מה הקשר בין זיהום סביבתי לאג'נדה חברתית?

"כשאתה מתחיל לשאול ולחקור, הרבה פעמים אתה מטפס במעלה הזרם ומגיע לתחומים שהם לאו דווקא סביבתיים. אתה מגיע למדיניות ממשלתית שמקטינה ומצמצמת את הסמכויות של הרשויות המקומיות, שלא מצליחות לטפל בבעיות ביוב ופסולת. מדיניות שמעודדת הקמת אזורי תעשייה בלי לדאוג לתשתיות נכונות ובלי פיקוח מספק.

"בנוסף, בדרך-כלל אזורי התעשייה נבנים בשטחי רשויות יהודיות ומניבים ארנונה רק למועצות יהודיות - אבל בפועל נמצאים סמוך ליישובים ערביים", מתרעמת אהרון. "אזור התעשייה ציפורית, לדוגמה, מזהם בוודאות בעיקר את תושבי משהד וכפר כנא. אבל מי מרוויח מהארנונה? נצרת עילית. ויש עוד עשרות תיאורים כאלו. ברור שהמוטיבציה של הרשויות היהודיות היא להקים אזורי תעשייה נוספים כדי לגבות עוד ארנונה. בכנס ננסה לחשוב איך לשנות את המצב בו הן מרוויחות, והרשויות הערביות נשארות נחשלות".

הפעילים הצפוניים מפגינים (צילום: באדיבות "אזרחים למען הסביבה בגליל")

"המצב של המגזר הערבי על הפנים"

"במשך עשרות שנים, עבור האוכלוסייה שלנו המושג פיתוח היה בעצם הפקעות וייהוד", מתקומם עבד נמראנה, רכז ועדת הצדק הסביבתי במגזר הערבי של ארגון-הגג "חיים וסביבה" ואיש עמותת "אלאמאל" (התקווה) המקומית. "האוכלוסייה הערבית, המהווה מחצית מתושבי הגליל, מתמודדת עם אפליה שמתבטאת בנושאי תכנון, הרחבת תוכנית המתאר של הכפרים ובנייה לזוגות צעירים, ויוצרת מצוקה גדולה אצלנו במגזר.

"במקביל אנחנו מתמודדים עם מפגעים סביבתיים רבים בקרבת הכפרים", נמראנה מתאר. "ליד טמרה, לדוגמה, עומד לקום אתר שרפת פסולת הפולט דיוקסינים, חומר מסרטן לפי חוות דעת של מומחים. יש בעיה של תקצוב המועצות המקומיות, והתושבים זורקים פסולת במקומות פרטיים ליד הכפרים בלי שום איסוף

 מסודר. הילדים שלנו לומדים בבתי-ספר עם גגות אסבסט, סביב חלק מהכפרים יש זרימת שפכים בתעלות פתוחות. בקיצור, המצב על הפנים מבחינת תשתיות וסביבה, בריאות וביוב".

"מדיניות משרדי הממשלה מפלה את הציבור הערבי והכפרים הערביים, ואני חושבת שבסופו של דבר אנחנו, תושבי הגליל, נפגעים מזה", פוסקת אהרון. "אני לא מרוויחה מכך שלא מעבירים תקציב לשכנים הערבים שלי. להפך, אני מפסידה. הרי אם הכפר או הכפרים שליד היישוב בו אני מתגוררת נמצאים במשבר כלכלי מתמשך ואינם מצליחים לטפל כמו שצריך בביוב ובפסולת שלהם - אני נפגעת מזה באופן ישיר. הביוב שלהם יגיע לבסוף למקורות המים שלי, ואני נושמת את עשן שרפת הפסולת יחד איתם.

"אבל זה לא נגמר שם. ביישובים שנמצאים במשבר כלכלי מתמשך ימים ושבועות ארוכים אין מים בבתים בגלל חוב למקורות. אני לא מבינה איך אני יכולה לחיות בבית שלי, לבשל, לשתות ולהתקלח כאוות נפשי, בעוד שלשכנים שלי אין מים בקיץ. נכון, בכפר ראמה יש תושבים שלא מסוגלים לשלם ארנונה, אבל יש גם הרבה תושבים שבוודאות כן משלמים. למה הם צריכים להיות מוענשים? בכלל, כל נושא הענישה הקולקטיבית לא קיים ביישובים יהודים, וזאת עוד הוכחה לאפליה המתמשכת".  

מצבורי אשפה בגליל (צילום: באדיבות "אזרחים למען הסביבה בגליל")

"מבחוץ הגליל ירוק - מבפנים המציאות עגומה"

הפעילים שייפגשו מחר בכנס, במהלכו תוכרז הקמת קואליציית ארגונים מקומיים, מאמינים כי ללא שיתוף פעולה ביניהם המצב לא ישתנה לעולם. "הגענו למסקנה שאי-אפשר לפתור בעיות, לא סביבתיות ולא חברתיות, אם לא פותרים את בעיות התשתיות ואת היעדר השירותים הבסיסיים באזור כולו", מסבירה ג'מילה הרדל-ואכים, היועצת המשפטית של עמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל". "מבחוץ האנשים שמגיעים רואים גליל יפה וירוק, אבל בפנים המציאות מאוד עגומה".

- למה לפעול בדרך של יצירת קואליציה ולא לפנות לבג"צ, למשל?

"כיוון שבג"צים הוגשו בעבר, וראינו שהכלי הזה לא יעיל. פתרון הבעיות לא יכול להיות בכוח או בבתי משפט אלא באמצעות דיאלוג, הבנה ומשא ומתן עם הרשויות. למרות שזה תהליך שלוקח יותר זמן והתוצאות יותר אטיות, לדעתנו זוהי השיטה היעילה ביותר. הכנס הזה הוא רק תחילתו של פרויקט ארוך טווח, לא מדובר בבעיה נקודתית שתיפתר תוך חודש-חודשיים".

"החברה האזרחית שואפת ללכת בדרך שמשנה ולוחצת על מוסדות הממשלה, ועלינו מוטל לגבש עמדה שתתרום גם למגזר הערבי", מסכם נמראנה. "הארגונים היהודים צריכים להיות אמיצים וללכת יד ביד איתנו על-מנת לשנות את המדיניות שקיפחה את האוכלוסייה הערבית לאורך שנים, ואנחנו מצדנו ניתן להם כתף".

"אנחנו יוצרים תהליך שמתוכו יעלו ויצמחו הרבה דברים", מסכימה אהרון. "אני בטוחה שכאשר נבוא מתוך הסינרגיה הזאת אל משרדי הממשלה, בשמם של כל תושבי הגליל, הם לפחות יהיו חייבים להקשיב לנו". 

• הארגונים השותפים להקמת הקואליציה: "אגודת הגליל", "אזרחים למען סביבה בגליל", "איגוד ערים לאיכות הסביבה - אגן בית נטופה", "החברה למתנ"סים", "הרשת הירוקה", "העמותה למען איכות סביבה וחיים נהריה", "הקואליציה לבריאות הציבור", "ידיד", "לינק", "מגמה ירוקה", מרכז "השל, "סיכוי", "קול אחר", "שכנים", "שתיל", "אלאמאל", "אראסד" ו"מים חיים בגליל".