שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בריאות הנפש: המדינה שוב מתנערת מהחלשים
    הרפורמה של משרד הבריאות בתחום בריאות הנפש כוללת העברת מרפאות בריאות הנפש לקופות החולים. התוצאה: רק מי שיעבור אבחון פסיכיאטרי יזכה לטיפול. כל מי שחש מצוקה לאחר המלחמה, מי שסובל מחרדה, מי שמתגרש או נקלע למשבר אחר - ייאלץ להסתדר בכוחות עצמו. משרד הבריאות: תושבי הצפון יכולים לקבל טיפול במוסדות מסויימים

    מאות ילדים מהצפון שזקוקים לטיפול פסיכולוגי בעקבות המלחמה עלולים למצוא עצמם ללא טיפול בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש שמנהיג משרד הבריאות, כך מזהירים פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העובדים במשרד הבריאות.

     

    לטענת הפסיכולוגים, אין בכוחה של הרפורמה לספק מענה למי שאינו מוגדר כזקוק לטיפול פסיכולוגי קליני. רק לאנשים שעברו אבחון פסיכיאטרי יזכו לכך. בעיה נוספת, לטענתם, היא העובדה כי חוזה העסקתם של חלק מהפסיכולוגים אמור להסתיים תוך חודש. במשרד הבריאות התייחסו לסוגיה ואמרו כי חוזי ההעסקה של הפסיכולוגים יוארכו.

     

    מהלכי הרפורמה של משרד הבריאות בתחום בריאות הנפש כוללים את העברתן של מרפאות בריאות הנפש ומרפאות האשפוז הפסיכיאטרי לאחריותן של קופות החולים. בין המרפאות המיועדות להיסגר גם מרפאת בריאות הנפש בנהריה ומרפאות בריאות הנפש בכרמיאל ובשלומי. במסגרת הרפורמה תעבור האחריות לפיתוח המרפאות לידי קופות החולים, ב-1 בינואר 2007. לצורך כך, יקבלו קופות החולים תוספת תקציבית.

     

    פ' מנהריה היא אם לילד בן 16 וחצי שאושפז לפני כחצי שנה במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בעיר לאחר ששקע בדיכאון עמוק וניסה להתאבד. כעת עומד הנער בפני שחרור מבית החולים ורופאיו הנחו אותו להמשיך בטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע. פ' פנתה למרפאת בריאות הנפש של משרד הבריאות, אולם נענתה בשלילה. "הפסיכולוגית במרפאה אמרה שהיא לא יכולה לקבל אותו כי בחודש אוקטובר היא מסיימת את תפקידה. לדבריה היא לא יכולה להתחיל לטפל בנער שזקוק לעזרה בזמן שסוגרים לה את מקום העבודה".

     

    פ' פנתה לקופת החולים בה היא מבוטחת, אך גילתה כי עלותו של כל טיפול בקופה נאמדת ב-110 שקלים וכי לבנה יאפשרו להשתתף רק ב-30 מפגשים טיפוליים בשנה. לדבריה, "יש לי עוד שלושה ילדים וזה המון כסף. אני צריכה למצוא דרך לקבל עזרה בשבילו. אולי אני צריכה לקחת הלוואה כדי לעזור לילד"?   

     

    פוטרו במהלך העבודה בצפון

    ג'ו ישי, פסיכולוגית קלינית במרפאת כרמיאל, היתה חלק מצוות פסיכולוגים שטיפל בילדים ששהו במקלטים במהלך המלחמה וקיבלו הודעות על פיטוריהם. "תוך כדי העבודה במרכזי חירום קיבלנו מכתב פיטורים. זה היה פשוט אבסורד. אחר כך טענו שמדובר באי הבנה וזה התבטל, אבל החוזה שלי מסתיים ב-30 באוקטובר". יחד עם ישי יסיימו עוד עשרה אנשי צוות את עבודתם תוך זמן קצר, עוד בטרם נכנסה הרפורמה לתוקף.

     

    לדברי ישי, "אם אני מפוטרת, לכל המטופלים שלי אין כתובת. גם כך יש לנו רשימת ממתינים של כמה חודשים. מקצצים חצי מאנשי הצוות במרפאה. אנשים מתקשרים ולא מבינים מדוע אנו לא יכולים לטפל בילדים שלהם. הגיעו אלינו יותר מ-50 פניות בחודש האחרון שקשורות לדחק שנגרם בעקבות המלחמה".

     

    ישי ציינה כי אינה יודעת מי ימשיך את העבודה עם מטופליה. "איך אני אמורה לתכנן טיפול? אני אמורה להעביר את המטופל שלי לידיים טובות ונכונות, אבל למי? זה לא מקצועי, זה על גבול הרשלנות. חוסר ודאות בתהליך הטיפולי מסכן את המטופלים. מה אמור לעשות אדם במצוקה כשהאדם שנותן את הטיפול פתאום נעלם לו"?

     

    תהליך הפרידה בטיפול הנפשי צריך להיעשות באופן מדורג ומבוקר. לדברי חנה שטרום כהן, פסיכולוגית קלינית ויו"ר פורום הפסיכולוגים הקלינים והעובדים הסוציאלים במשרד הבריאות, "כשאין זמן להיפרד מהמטופלים יש חוויה של נטישה, נפער חור. זה כמו ניתוח עם בטן פתוחה שבו המנתח הולך. אדם שיש לו קשר עם מטפל והמטפל נעלם יכול להגיע גם למצב של ניסיון התאבדות וכבר היה לנו מקרה כזה בעבר".

     

    חוסר טיפול עלול להביא להידרדרות

    בנוסף לקושי בתהליך הפרידה טוענת שטרום כהן שהרפורמה תשלול את הזכאות לטיפול מציבור מטופלים רחב, שאינו עונה לקריטריונים של אבחון פסיכיאטרי, בהם גם נפגעי חרדה מהמלחמה בלבנון. "מקרים כמו התעללות מינית בילדות, אדם החולה במחלה קשה, אדם שפוטר מעבודתו, משפחה שעברה גירושים. אנשים כאלו אינם חולים פסיכיאטריים. אך הם בכל זאת עלולים להיות במשבר. אפילו אדם שביתו נהרס במלחמה והוא רגיש עלול 'לאבד כיוון' בחיים ולהתקשות בחזרה לתפקוד. כל אלו לא יהיו זכאים לטיפול. אי טיפול בזמן עלול לגרום להידרדרות למצב כרוני".

     

    לדבריה, המרפאות של משרד הבריאות מטפלות כיום בעיקר בפלח האוכלוסיה החלש ביותר. אוכלוסיה זו לא תוכל לממן ביטוחים משלימים יקרים או טיפולים במסגרת פרטית ולכן תישאר ללא טיפול הולם.

     

    לדברי ישי, "סל השירותים החדש לא מתייחס לנפגעי טרור או לנפגעים ממצב ביטחוני. בעקבות מצבי הלחץ ששררו במלחמה אנשים סובלים מחוסר תפקוד, בכי, חרדה וקושי להירדם. ישנם מקרים של ילדים שחוזרים להרטיב. גם אם מצבם ידרדר למצב פוסט טראומטי - הם לא יהיו זכאים לטיפול במסגרת הרפורמה".

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, כי במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש, אנשים המוגדרים כסובלים ממצוקות חיים שאינם במסגרת אבחנות פסיכיאטריות לא אמורים להיות מטופלים במרפאות לבריאות הנפש, אלא אם כן מצוקתם עונה לאחת מהאבחנות המצדיקות קבלת טיפול במסגרת המרפאה.

     

    "תושבי הצפון הסובלים ממצוקה ומצבי חרדה עקב המלחמה יכולים לקבל מענה טיפולי מיידי במסגרת חמישה מרכזי טיפול ייעודיים שהוקמו לצורך כך בבתי החולים הכלליים: נהריה, זיו, פוריה, רמב"ם ובית החולים האנגלי בנצרת", נמסר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בריאות הנפש: המדינה שוב מתנערת מהחלשים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גטי אימג' בנק
    טיפול. רק למתי מעט
    צילום: גטי אימג' בנק
    חרדות המלחמה (ארכיון)
    צילום: דורון גולן
    צילום: אמיר כהן
    מצבים פוסט טראומטיים (ארכיון)
    צילום: אמיר כהן
    מומלצים