הרב מצגר: לנהוג בחמלה בתרנגולי כפרות

הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, פנה היום (ו') לרבנויות ברחבי הארץ וביקש לשמור על יחס נאות לעופות המיועדים לכפרות. ההודעה פורסמה בעקבות פניית ארגוני זכויות בעלי החיים, שהביעו דאגה מהסבל הנגרם לתרנגולים עקב מנהג הכפרות לקראת יום הכיפורים.

נציגי ארגונים אלו פנו לרב הראשי ותיארו בפניו כיצד מוחזקים העופות המיועדים למנהג כפרות בתנאים קשים שעות ארוכות, ולעתים אף ימים שלמים בתוך כלובים דחוסים, בחום, וללא מזון ושתיה. רבים מהם מתים בצמא וברעב טרם שחיטתם.

הרב גלעד קריב, מהתנועה הרפורמית, הצטרף לארגונים למען זכויות בעלי החיים וטען כי מדובר בחוסר רגישות וחמלה, תכונות האופייניות בדרך כלל לעם היהודי.

מנהג הכפרות בירושלים (צילום: איי.אף.פי)

בנוסף, הורה הרב הראשי לרבנים האחראים על המשחטות בעריהם, לשלוח מפקחים מטעמם לבדוק את השחיטה המרובה המתבצעת בשווקי הכפרות בעשרת ימי תשובה, כדי לוודא שזו תתקיים על-פי הוראות ההלכה והדין, "שנועדו בין היתר למנוע סבל מיותר של בעלי החיים".

עוד ביקש השבוע הרב מצגר, לקראת דרשות "שבת שובה" בבתי הכנסת להזכיר את עניין האלימות בחברה בכלל והאלימות במשפחה בפרט. "שבת שובה" זו השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבת בה נוהגים רבני הקהילות לשאת את אחת מהדרשות המרכזיות במהלך השנה.

כמה שעות לפני שיחל צום יום הכיפורים, יקיימו יהודים רבים בארץ ובעולם את מנהג הכפרות וינופפו מעל ראשיהם תרנגולות, רגע לפני שאלו יחזירו את נשמתן לבורא. המנהג היהודי העתיק, שנועד להמיר את העונש מבורא עולם בנשמתו של העוף המת, נשמר לאורך דורות רבים אולם בשנים האחרונות קמים לו יותר ויותר מתנגדים, בהם ארגוני זכויות בעלי חיים ואף רבנים.

לפי המסורת, נוטל אב המשפחה בידו תרנגול והאישה - תרנגולת. כל אחד מהם מחזיק את העוף בידו הימנית ואומר מספר פסוקים, לאחר מכן מעבירים ליד השמאלית ומסובבים את התרנגול מעל הראש שלוש פעמים ואומרים: "זו חליפתי, זו תמורתי, זו כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס ואלך לחיים טובים וארוכים ולשלום". התרנגול שנשחט מיד אחר כך, מסמל כפרה על העוונות והחטאים שעשה האדם והולך למיתה במקומו.