מערב ירושלים: מה באופק?
ההכרעה בעניין תוכנית "ספדי" לבניית אלפי יחידות דיור בהרי ירושלים אמורה להתקבל ביום שלישי הקרוב. רגע לפני שזה קורה, עמיר בלבן יצא להנציח את הנוף. אִלו רק יכלו ההרים לדבר
המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה להכריע מחרתיים (יום ג') בעניין תוכנית "ספדי", לבנייה במערב ירושלים. התוכנית מציעה שינוי תוכנית המתאר המחוזית לבינוי עירוני וכוללת בניית כ-20,000 יחידות דיור בהר חרת, ברכס לבן ובאזור הדסה. הגופים הירוקים מתנגדים נמרצות לתוכנית.
"הפגיעה בשטחים הפתוחים ובמרחבים היא פגיעה בטבע ששייך לכולם", זועקים המתנגדים, "זו תהיה מכה קשה לבעלי החיים לצמחייה ייחודיים לאזור ולאלפי הנופשים והמטיילים מגיעים מדי שבוע לנפוש בהרי ירושלים".
רגע לפני שמתקבלת ההכרעה בנושא - טיול בתמונות עדכניות (ואולי אחרונות), שצילם איש החברה להגנת הטבע, עמיר בלבן, בהרים ובמעיינות המקיפים את ירושלים.
_wa.jpg)
כרמי הזיתים של הר חרת כורעים בתקופה זו של השנה, תקופת המסיק, תחת עומס הפרי.
_wa.jpg)
תסתכלו לו בעיניים. החיוואי הוא הגדול שבדורסי היום של הרי ירושלים. שני קיני החיוואי האחרונים שנותרו בתחומי העיר ירושלים נמצאים בהר חרת וביער עמינדב.
_wa.jpg)
הבריכה הקסומה במחצבת הקסטל, בהר חרת. בבריכה משתכשכים להנאתם ברכיות והשרשירים.
עין לבן, מעיין שוקק חיים, מים ומטיילים. על פי התוכנית עומדים לבנות בסביבתו, על רכס לבן, מחלפים ורמפות בטון של כביש הטבעת המערבי, ואלפי יחידות דיור.
עמק מוצא. אהוב במיוחד על רוכבי סוסים.
_wa.jpg)
אגם בית זית, למרגלות הר חרת, המתמלא מדי חורף במי גשמים ומשמש להחדרת מים לאקוויפר ההר. כביש הטבעת המערבי שיעבור בשוליו מאיים להורסו כליל.
_wa.jpg)
צבאים רועים באחו בהרי ירושלים. הצבי הארצישראלי הוא אחד מהיונקים הגדולים והמרשימים ביותר, בהם ניתן לצפות -בינתיים - די בקלות ברחבי הרי ירושלים. תוכנית הבנייה תפגע גם בהם.
תזכורת:
תוכנית ספדי היא תוכנית לבנייה עירונית מסיבית ברוב השטחים הפתוחים שסופחו לירושלים ממערב ב-1992. שטחה הכולל של התוכנית הוא כ-26,600 דונם, עליהם מתוכננת הקמתן של יותר מ-20 אלף יחידות דיור. התוכנית אמורה למעשה לחבר את יישובי מערב ירושלים למקשה אחת, למחוק את הגבעות החשופות וליצור רצף טריטוריאלי ש"בולע" בדרך חלק מיישובי עוטף ירושלים. התוכנית הושקה לפני כעשר שנים, בשנת 1996 ומאז מתנהל סביבה מאבק עז.
יזמי התוכנית ותומכיה הציגו אותה כפתרון הכרחי לבעיות שמהן סובלת ירושלים בגבולותיה הנוכחיים. לטענתם, הבנייה החדשה תחזק את ירושלים, בעיקר משום שעתודות הקרקע לבנייה למגורים בתוך העיר אוזלות.
במשרד הפנים התקבלו יותר מ-16 אלף התנגדויות לתוכנית, שאותן הגישו 14 חברי כנסת, פרופסורים ואנשי אקדמיה, ארגונים סביבתיים וחברתיים ואלפי אזרחים. לטענת המתנגדים, בראשם ניצבת החברה להגנת הטבע, הרי ירושלים שממערב לעיר מאופיינים בערכי טבע, נוף, ומורשת ומהווים "מגרש המשחקים" לתושבי העיר, האזור וגם לתושבי גוש דן. בנייה מסיבית באזור וכביש טבעת מערבי יבתרו, לטענתם, את הנוף ויוליד שפכי עפר, זיהום ורעש שישנו את פני הנוף בצורה בלתי הפיכה.
יצוין כי לבדיקת ההתנגדויות מונה חוקר, עו"ד גדעון ויתקון. זה המליץ לאשר את התוכנית בטענה שעדיף להיות במצב עודף יחידות דיור. המתנגדים לעומת זאת טוענים כי מדו"ח מעודכן של עתודות קרקע בירושלים עולה כי ניתן לממש כ- 58,000 יח"ד בעיר הוותיקה עד לשנת 2020.
השדולה הסביבתית והשדולה למען ירושלים בכנסת קראו בכנסת להקפיא את התוכנית ולמנות צוות שיבדוק את נושא עתודות הבנייה. סיעות העבודה, ישראל ביתנו, המפד"ל ומרצ החליטו סיעתית להתנגד לתוכנית. כ-50 ח"כים מכל סיעות הבית חתמו על עצומה ברוח זו.