| |
למרות האיסור: קונים איברים מנידונים למוות בסין
עדויות נדירות חושפות כיצד נלקחים איברים להשתלות מנידונים למוות בסין. בישראל, למרות שמשרד הבריאות אסר על קופות החולים לממן ניתוחים בסין, ישראלים הזקוקים להשתלות ממשיכים לטוס לשם לצורך כך באמצעות מימון פרטי או אחר. "אין בכוחה של מצוקת האחד להצדיק ביצוע פשע באחר", אומר ד"ר לביא היוצא כנגד התופעה
מיטל יסעור בית-אור
תופעת השתלות האיברים שמקורן בתרומה כפוייה מצד נידונים למוות בסין נמשכת בישראל למרות חוזר מנכ"ל
משרד הבריאות שנועד למנוע זאת, כך מדווחים רופאים בישראל. ד"ר יעקב (ג'יי) לביא מהמחלקה לניתוחי לב ב"שיבא" מדווח כי אחד מחוליו טס רק לפני שבועיים לעבור השתלת לב בסין וכך גם חולים המטופלים על ידי עמיתיו. בטרם חובר החוזר המגביל זאת זכו כ-200 חולים ישראליים להשתלת כלייה בסין וחמישה חולים ישראלים עברו שם השתלת לב,
שניים מהם נפטרו בעקבותיה.
גורם המעורב בנושא ההשתלות ציין כי לאחרונה דוחה הלשכה המשפטית של משרד הבריאות פניות מצד חברות ביטוח או קופות חולים שמבקשות לממן השתלות בסין. עם זאת ציין הגורם כי ייתכן שחלק מהחולים עוברים את ההשתלה במימון עצמי.
לדברי ד"ר לביא: "אין לי דבר כנגד החולים, טענתי היא נגד הקופות וחברות הביטוח שנותנות לכך גושפנקה ומימון". במאמר שכתב החודש בעיתון "הרפואה" יוצא ד"ר לביא כנגד התופעה ומציין כי אין לה מקום למרות המחסור הקשה בתרומות איברים בישראל. לדבריו: "אין בכוחה של מצוקת האחד להצדיק ביצוע פשע באחר".
ד"ר לביא החל לחקור
את נושא תרומות האיברים מנידונים למוות בסין לאחר שאחד מחוליו קיבל תאריך מדויק להשתלה, דבר שאפשרי רק כשיודעים מראש את תאריך המוות של תורם האיבר. עד כה התקשו בעולם לאסוף עדויות חד משמעיות אודות המתרחש בתחום ההשתלות בסין. במאמר מפרסם ד"ר לביא חלק ניכר מהעדויות הנדירות.
דויד רוטמן, מנהל המרכז למחקר החברה והרפואה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, פרסם ב-1997 את עדותו של רופא טיוואני שנטל איברים מנידונים למוות. הרופא הטיוואני הסביר כי הנידון למוות היה מורדם בטרם הוצאתו להורג. פתח הנשמה הותקן בקנה הנשימה שלו והוא חובר לעירוי. האסיר הוצא להורג ביריה ומיד לאחר מכן היה ניגש אליו הרופא, חוסם את הדימום ונותן לו תרופות להעלאת לחץ הדם ותפוקת הלב על מנת למנוע נזק לאיברים שצריכים להילקח להשתלה.
במאמרו מזכיר רוטמן חוק חשאי שנחקק בסין כבר ב-1984 ונקרא "הוראות זמניות הנוגעות לשימוש בגופות או באיברים מגופות של פושעים שנידונו למוות". החוק מתיר להשתמש בגופות או באיברים של נידונים למוות אם אין אף אדם הדורש לקבל את הגופה, אם האסיר הביע את הסכמתו או אם משפחתו נתנה את הסכמתה. בחוק מצויין כי "השימוש בגופות או באיברים מנידונים למוות חייב להישמר בסודיות מוחלטת".
בדו"חות אמנסטי מאז 1993 מובאות עדויות רבות לשימוש לא חוקי באיבריהם של נידונים למוות בסין. להערכת אמנסטי, כ-90 אחוז מהאיברים המושתלים בסין נלקחים מנידונים למוות.
ד"ר לביא מצטט עדות של הרופא הסיני, ד"ר וואנג גואוקי, שנמלט וקיבל מקלט מדיני בארה"ב. ד"ר גואוקי העיד בפני תת ועדה של בית הנבחרים האמריקני ביוני 2001: "לאחר ההוצאה להורג הגופות היו מוכנסות במהירות לחדר הנתיחות במקום למשרפה ואנו היינו מוציאים מהן עור, כליות, כבדים, עצמות וקרניות". הרופא העיד כי הצוותים הרפואים היו מגיעים לכלא בבגדים רגילים, ללא חלוקי רופא ובכלי רכב לא ממשלתיים.
עדות נוספת שהביא ד"ר לביא במאמרו נשמעה בראיון לכתב רדיו אסיה החופשית מחודש מרץ 2005. אחות מבית החולים בעיר גואנזו בדרום סין, שנשאלה האם האיברים המושתלים נלקחים מגוויות נידונים למוות, ענתה: "כן, בעיקר". וכשנשאלה האם האיברים נלקחים מהנידונים עוד טרם מותם, ענתה: "בוודאי, אלה הם איברים חיים ובריאים ביותר".
לפני כמה חודשים פורסמה ידיעה לפיה סגן שר הבריאות הסיני הודה לראשונה כי בסין אכן מתבצעת במשך שנים מכירת איברים שנלקחו מנידונים למוות לחולים זרים. השר טען שבסין מתכוונים להתקין תקנות חדשות בנושא, במטרה "להביא לסטנדרטיזציה של נוהל אספקת איברים מאסירים נידונים למוות".
לדברי ד"ר לביא "לנוכח העדויות הברורות שהובאו כאן, כל עוד נמשך במדינה זו ההליך הנפשע של נטילת איברי נידונים למוות בלא הסכמתם, אל לנו כחברה לתת את ידינו להנצחתו של הפשע נגד האנושות המתקיים בנושא ועלינו לגנותו ולאסור באופן גורף ביצוע השתלות לישראלים בארץ זו".
|
